Mishnah Ketubot 5:6 משנה כתובות
Although they [the Sages] said, "A virgin collects 200 dinar [a specific unit of money], and a widow a maneh [100 dinar], if [the husband] wants to add even 100 maneh, he can add it. If she became widowed or divorced, whether from betrothal or from marriage, she collects the whole [amount]. Rabbi Elazar ben Azariah says, "From marriage she receives the whole [amount], [but] from betrothal, a virgin collects [only] 200 dinar, and a widow a maneh, as he wrote [that extra amount into the ketubah] only in order to marry her." Rabbi Yehudah says, "If he wants, he [may] write a document for a virgin [obligating him] to [pay] 200 dinar, and she [may] write, 'I have received from you 100; or to a widow [he may write the he is obligated to pay] 100 dinar, and she [may] write 'I have received from you fifty zuz [a synonym for a dinar].'" Rabbi Meir says, "Whoever gives a virgin less than 200 dinar, or a widow less than a maneh, this is [considered] unchaste intercourse." אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מן הנשואין גובה את הכל, מן הארוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר: אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות. We give a virgin twelve months from [the time] the husband proposed [marriage] to her, to provide for herself. And just as we give the woman [twelve months time], we also give the man [twelve months] to provide for himself. And for a widow, [the time allowed is] thirty days. If the appointed time came, and they did not [yet] marry, [any of these women] may eat from his [property], and [if he is a kohen] she may eat terumah [A portion of a crop given to a kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by kohanim or their household]. Rabbi Tarfon says, "They may give her all [her food in] terumah." Rabbi Akiva says, "Half non-holy food, and half terumah." נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. וכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו. ולאלמנה, שלשים יום. הגיע זמן ולא נשאו, אוכלת משלו ואוכלת בתרומה. רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר: מחצה חלין ומחצה תרומה. A yavam [one upon whom has fallen the obligation to perform levirate marriage] does not feed [his sister-in-law, who expects to marry him] with terumah. If [the woman who was betrothed to a kohen spent six [of the twelve allotted] months with her [future] husband, and six months with the yavam, or even the whole twelve months with her [intended] husband, less one day [which was] with the yavam, or the whole twelve months with the yavam, less one day [which was] with her [intended] husband, she may not eat from terumah. Such was [the teaching of] the earlier Mishna; [however,] a later court said, "A woman may not eat terumah until she enters the wedding canopy." היבם אינו מאכיל בתרומה. עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, ואפלו כלן בפני הבעל, חסר יום אחד בפני היבם, או כלן בפני היבם, חסר יום אחד בפני הבעל, אינה אוכלת בתרומה. זו משנה ראשונה, בית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה, עד שתכנס לחפה. If a man consecrates his wife's handiwork [earnings], she [nevertheless has a right to] work and eat [from her earnings]. [If he consecrates] the surplus, Rabbi Meir says, "It is consecrated." Rabbi Yochanan HaSandlar says, "It is non-holy." המקדיש מעשי ידי אשתו, הרי זו עושה ואוכלת. המותר, רבי מאיר אומר: הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר: חלין. These are the [kinds of] work which the woman [is obligated to] do for her husband. She grinds, and bakes, and washes [clothes]. She cooks, and nurses her child. She makes his bed, and work with wool. If she brought in one maidservant [from her father's home], she does not [need to] grind, bake, or wash. [If she brought him] two [maidservants], she does not [need to] cook nor nurse her child. Three, she does not [need to] make his bed nor work with wool. Four, she may sit in an easy chair. Rabbi Eliezer says, "Even if she brought him a hundred maidservants, he may force her to work with wool, as idleness leads to licentiousness." Rabbi Shimon ben Gamliel says, "Similarly, one who, by vow, interdicts his wife from doing work, he must divorce her and pay [the amount of] her ketubah [monetary settlement payable to a woman upon divorce or the death of her husband], because idleness leads to dull-mindedness." אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה, טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת [לו] המטה, ועושה בצמר. הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. שתים, אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה. שלש, אינה מצעת [לו] המטה ואינה עושה בצמר. ארבע, יושבת בקתדרא. רבי אליעזר אומר: אפלו הכניסה לו מאה שפחות, כופה לעשות בצמר, שהבטלה מביאה לידי זמה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה, יוציא ויתן כתבתה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. One who, by vow, interdicts his wife from intercourse, Beit Shammai say, [she must wait] two weeks. Beit Hillel say one week. Students who leave for the purpose of studying Torah without the consent of their wives [have] thirty days; laborers, one week. [The law of providing sexual] pleasure [to one's wife] that is stated in the Torah [is as follows]: one at leisure, daily; laborers, twice a week; donkey drivers, once a week; camel drivers, once every thirty days; navigators every six months; these are the words of Rabbi Eliezer. המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים: שתי שבתות. בית הלל אומרים: שבת אחת. התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום, הפועלים שבת אחת. העונה האמורה בתורה, הטילין בכל יום, הפועלים שתים בשבת, החמרים אחת בשבת, הגמלים אחת לשלשים יום, הספנים אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר. [With regard to a wife] who rebels against her husband, we reduce her ketubah by seven dinar [a specific unit of money] every week. Rabbi Yehudah says "[By] seven tarpe'ikin [a unit of money worth half a dinar]." Until when does [the husband continue to] reduce [it]? Until [it reaches] the value her ketubah. Rabbi Yossi says, "He continues to reduce, perhaps inheritance will fall to her from another source, [and] he can collect from it." Similarly, [with regard to a husband] who rebels against his wife, we increase her ketubah by three dinar every week. Rabbi Yehudah says "[By] three tarpe'ikin." המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתבתה שבעה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת, עד כנגד כתבתה. רבי יוסי אומר: לעולם הוא פוחת והולך, שמא תפול לה ירשה ממקום אחר, גובה הימנה. וכן המורד על אשתו, מוסיפין לה על כתבתה שלשה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר: שלשה טרפעיקין. One who provides for his wife through a third party, he may not [provide] her with less than two kav [a specific unit of volume] of wheat or four kav of barley [a week]. Rabbi Yossi said, "Only Rabbi Yishmael, who resided near Edom, apportioned [this double allowance of] barley. And he must give her half a kav of beans, half a log [a specific unit of volume] of oil, a kav of dried figs, or a maneh [the weight of 100 dinar] pressed figs. And if he doesn't have [these], he apportions a corresponding amount of fruits of another type. And he must provide her with a bed, a mattress, and a reed mat. He must also give her a kerchief for her head, a girdle for her loins, and shoes every festival, and clothing [valued] at fifty zuz [a secific unit of money] every year. He must not give her new garments in the summer season nor worn-out ones in the rainy season; rather, he must give her clothing [valued] at fifty zuz in the rainy season, so that she wears the worn-out ones in the summer season. And the worn-out ones [from the previous year] belong to her. המשרה את אשתו על ידי שליש, לא יפחות לה משני קבין חטין, או מארבעה קבין שעורים. אמר רבי יוסי: לא פסק [לה] שעורים אלא רבי ישמעאל, שהיה סמוך לאדום. ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לג שמן, וקב גרוגרות, או מנה דבלה. ואם אין לו, פוסק לעמתן פרות ממקום אחר. ונותן לה מטה, מפץ, ומחצלת. ונותן לה כפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של חמשים זוז משנה לשנה. ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים, אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה, והשחקים שלה. He must give her [an allowance of] a ma'ah [a specific unit of money] of silver for her [weekly] needs, and she eats with him every Shabbat eve. And if he does not give her a ma'ah of silver for her [weekly] needs, her handiwork [earnings] belong to her. What [amount of work] must she do for him? Five selah weight [of spun wool] for warp in Judea, which are [equal to] ten selah in the Galilee; or ten selah weight for woof in Judea, which are [equal to] twenty selah in the Galilee. If she was nursing, we reduce the [required] quantity of her handiwork, and and we increase the amount of food [with which she is provided]. About whom are the [above conditions] speaking? About the poor in Israel. However, with regard to a person of honor [and social status], everything is according to his honor. נותן לה מעה כסף לצרכה, ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכה, מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו, משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל, או משקל עשר סלעים ערב ביהודה, שהן עשרים סלעים בגליל. ואם היתה מניקה, פוחתים לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים, בעני שבישראל, אבל במכבד הכל לפי כבודו.
About Text
Original Translation Copied Text
This text will be published with a CC-0 licence, effectively donating it to the Public Domain. Only submit texts as "Original Translation" that you have authored.
Copied texts must either be in the Public Domain or carry a Creative Commons license such as CC0, CC-BY, or CC-BY-SA. You can learn more about when a text passes into the Public Domain on this summary of Copyright Terms.
Version Title:
Copied from:
Sefaria does not currently run on Internet Explorer.

Please try using Chrome, Firefox or Safari.

Sorry, there's just too much to do!