Save "ברכת כהנים - Birkat Kohanim
"
ברכת כהנים - Birkat Kohanim

Ibn Ezra

(כד) יברכך. תוספות חיים ועושר

(כד) וטעם וישמרך. שישמור התוספת שלא יגזול אחר מה שהוסיף

(א) יאר ה' פניו אליך. כטעם באור פני מלך חיים והטעם וכל אשר תבקש ממנו ובשעת שתדרשו יאר פניו והטעם יקבל אותך וירצה למלא' שאלתך מיד ואם בקשת אותו בעת צרה הוא יחנך גם יתכן היות ויחנך ויתן לך בקשתך כטעם חנוני אתם אשר חנן אלקים מגזרת חנן (א) ישא ה' פניו אליך. הפך אעלים עיני מכם והטעם כאשר פירשתי כי בכל מקום שתפנה יהיה פניו נשואות אליך (ב) וישם לך שלום. כטעם לא יגע בך רע לא מאבן ולא מחיה רעה ולא מאויב

Sforno

(כד) יברכך בעושר ונכסים שאם אין קמח אין תורה:
(24) יברכך, with material wealth. The reason this is the first of the blessing is explained by our sages in Avot 3,15 אם אין קמח אין תורה, “if there is no flour, (no economic base) a Torah environment cannot flourish.”
(כד) וישמרך מן הגזלנים:
(24) וישמרך, and protect you from those who steal material possessions.
(א) יאר יגלה עיניך באור פניו להביט נפלאות מתורתו וממעשיו אחר שתשיג צרכיך בברכתו: (א) ישא ה' פניו אליך לחיי עולם כענין כי עמך מקור חיים וכו' וכאמרם (ברכות פרק היה קודא) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ומתענגים מזיו שכינה:

(1) יאר, may He grant light to your eyes to see and appreciate all the wonderful things G’d has done and keeps on doing. You should become aware that all that you achieve is due to His blessing. (1) ישא ה' פניו אליך, giving you a vista of the world to come which awaits you. The line is similar in essence to what David said in Psalms 36,10 כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, “with You is the fountain of life; by Your light do we see light.” It also reflects the statement of our sages in B’rachot 17 that in the world of the future the righteous sit with their crowned heads and enjoy the radiations of G’d’s glory.

(ב) וישם לך שלום מנוחת שלום שהוא הנצחיות בלי תערובת עונש הראוי לכל שלם לחיי עולם:
(2) וישם לך שלום, the serenity of peace which is equivalent to an infinite, unbroken and undisturbed existence, not tainted by punishment, something which is a feature of life in the world to come.
(1) ושמו את שמי, every one of these blessing features mention of My name, not the name of those who receive the blessing. This is the meaning of ואני אברכם, “I, the Lord, bless them. The priest or priests are not to say: ”we bless you.”

Bekhor Shor

בכור שור
יברכך ה' וישמרך. יברך השם אותך בבנים בגוף בחכמה ובאורך ימים ובגדולה ובצאתך ובבואך ובעיר ובשדה ובטנאך ובמשארתך ובשמחה שיהא לבך שמח בחלקך דבכולהו שייך לשון ברכה בגוף דכתי' משמשון ויהי ה' את הנער ויגדל ויברכהו ה' שהיה גבור וחזק יותר משאר בני אדם בבנים דכתי' וברכתי אותו והפריתי אותו במאד מאד וכתי' כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך בחכמה דכתי' ויקרא יעבץ אל אלקי ישראל אם ברך תברכיני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי ויביא ה' אשר שאל ופי' רבותינו אם ברך תברכני בחכמה והרבית גבלי בתלמידי' והיתה ידך עמי שתהא הלכה כמותי בכל מקום האלך דלעניין חכמה שייך ברכה ובארך ימים רב חכמה תלוי אורך ימים דכתי' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ובגדולה ובשמחה שתהא שמח בחלקך שיש בני אדם שהקב' משפיע להם טובה והם אינם שמחים מתוך שדעתם קצרה ואדם שהוא שמח ברכת המקו' היא כי ברך יברכך ה' אלהיך…והיית אך שמח וגדולה דכתי' ברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך ובממון דכתי' ברכת ה' היא תעשיר וכתי' ברוך אתה בצאתך ברוך אתה בבואך ברוך אתה בעי' וכל אילו בכל לשון ברכה:
וישמרך. שישמור אותך מכל רע שלא יקרב אליך כדכתי' ה' ישמרך מכל רע וישמ' את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך הרי כברכה ראשונה שמברכו בכל טוב ושישמור אותך מכל רע ורבותי' דרשו שהק' נותן ושומר:

(כג)

אם כן נצטוו ישראל אהרן ובניו על ברכת כהנים לצורך העם להיותם בדגליהם ועל משמרותיהם

ואולי שלזה היתה הברכה שלשה פסוקים ובכל פסוק מהם זכרון השם המפורש.

והיה זכרון הפסוק הראשון יברכך ה' וישמרך על דגלי ישראל ושבטיהם שהשם יתברך יברך את בית ישראל ושומ' נפשות חסידיו ישמרם.

והיה הפסוק הב' כנגד הלוים יאר ה' פניו אליך ויחנך כי להיותם מורי התורה ומלמדיה כמו שאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ברכם באור פנים. שהוא הידיעה והחכמה והחנינה מלשון חונן לאדם דעת.

וכנגד הכהנים שהיו במחנה שכינה בא הפסוק השלישי ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כי בעבור שהם היו נושאים את כפיהם אל השם בתפלה על ישראל ברכם שיקבל השם תפלתם תמיד והוא מלשון הישא מכם פנים.

ואמר וישם לך שלום. שלא יהיה ביניהם מריבה והותרה השאלה הט'.

[...]

ואמר יברכך ה' וישמרך שהיא ברכה בעניני הגוף שיברך וישפיע עליהם טובות הרבה בני חיי ומזוני. וישמור אותם שלא יחסרו מהם שכל דבר נוסף צריך שמירה כי להיות הדגלים באים להלחם בשבעת העממים היו צריכים ברכה ושמירה רבה ולפי שהיה הפסוק הזה נאמר על טובות הגוף לכן באו בו שתי תיבות בלבד זולת השם המפורש והם יברכך וישמרך. ואמר וישמרך אחר יברכך לפי שיברכך נאמר על העושר והתוספת בטובות הגשמיות ומפני שפעמים רבות יש עושר שמור לבעליו לרעתו יוצרכו לשמירה.

והפסוק השני ברך אותם בטובות הנפשיות מהדעה והחכמה באמרו יאר ה' פניו אליך ויחנך שיאיר על נפשם אור השכל כמו שאמר באורך נראה אור ויחנך כי היה מתת אלקים וחסדו אשר חנן אלקים את עבדיו וכמו שאמר אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. וכן אמר וחנותי את אשר אחון. ולהיות החנינה מיוחדת להשכלת הנפש וחכמתה תקנו ז"ל בתפלתנו לומר אתה חונן לאדם דעת. ובעבור שהיה הפסוק השני הזה בטובות הנפשיות לכן באו בו ד' תיבות זולת השם הנכבד והם יאר פניו אליך ויחנך.

גם שמפני שאמר יברכך וישמרך השמירה האמתית היא שלא להסב פנים מן הנשמר על כן אמר אחריו יאר ה' פניו אליך כי באור פני מלך חיים ובפסוק השלישי באו מלבד השם הנכבד שש תיבות שהן ישא פניו אליך וישם לך שלום. לפי שהוא כולל לשני השלמויו' יחד הגופני והנפשיי ולכך היה מספר תיבותיו כמספר שני פסוקים הראשונים יחד כי הפסוק הזה רומז אל ההשגחה האלהית על הגוף ועל הנפש יחד עד שיגיעו אל תכלית ההצלחה והוא המכונה בנשיאות הפנים שהוא הפך הסתרת הפנים כי דבקות ההשגחה משלים לגוף ולנפש גם כן כמו שאמר ופניתי אליכם שהוא הפך אעלים עיני מכם ואמר וישם לך שלום שהוא מאמר כולל לשיהיה שלום ביניהם לא קטטות ולא חלוק מלכיות ושיהיה להם אורך ימים ושנות חיים שלום בגופים בין ליחותיו ויסודותיו.

ונכלל בשלום גם כן חיי עולם הבא כמו שאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם הנה אם כן יוכללו בברכות הקצרות האלה כל מיני הטובות איש לא נעדר ולפי שהכהנים היו בזה מברכים במקרה מצד שיתפללו לשם על ברכתם של ישראל והמברך האמתי להם היה הקב"ה בהשפעתו. לכן אמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם רוצה לומר הנה הכהנים אין בהם אלא הדבור והתפלה שישימו ויזכירו שמי המיוחד לי על בני ישראל ואני אברכם באמת הברכה וההשפעה. ממני היא ולא מהם. זהו הדרך הנכון בעיני בפי' הברכה הזאת.

גם אפשר לפרש עוד הברכה הזאת בדרך אחר והוא שכבר זכרו המדיניים שהמדינה תתחלק בכלל בג' חלקים מבני אדם:

הא' מעובדי האדמה ובעלי האומניו' והמלאכות שיקראו עובדים.

והחלק הב' מהמתבודדים והמעיינים אם בחכמות ובמשפט ואם בתפלות שיקראו עיוניים וחלק מאנשי המלחמה וגבורי הארץ והם הנקראים אנשי חיל וחכמי רומי קוראים אותם לאבור"אטורי אור"אטורי דיפ"נשורי.

והיתה ברכת הכהנים על שלשתם להיות הקבוץ המדיני מתחלק אליהם.

כי כנגד חלק העובדים אמר יברכך ה' וישמרך שישלח ברכה בכל מעשה ידיכם וישמרכם מכל נזק.

וכנגד חלק המעיינים אמר יאר ה' פניו אליך ויחנך

כנגד אנשי החיל אמר ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. רוצה לומר ולא למלחמה להכשל בה.

ושמו את שמי הכהנים הנזכרים ישימו ויזכירו שמי המיוחד לי והיא השם המפורש על בני ישראל בברכם אותם.

ואז אני אברכם כי בכל מקום אשר יזכירו את שמי אבא אליהם ואברכם ואפשר שאמר ואני אברכם כולל למברכים ולמבורכים יחד. ולפי שהיה צריך המזכיר את השם לדעת אותו היה הכ"ג יודע השם הנכבד ומזכיר אותו בברכת כהנים באותיותיו והכהן הדיוט מפני שלא היה יודע אותו היה מברך במדינה בכנויו וזה השם היה מוסר האב לבניו. והרב לתלמידיו פעם אחת בשבוע. והיו מבליעים אותו בנעימות אחיהם הכהנים. כי הוא דבר אלקי ונעלם מאד

(א) יאר ה'. פירוש שלא יהיה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים שבזה יאיר אור שכינתו על ישראל:
ויחנך וגו'. פירוש יתן לך חן וחנינה, ועיין מה שפירשתי בפסוק (בראשית לט, כא) ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו וגו':
(א) ישא ה' פניו אליך וגו'. פירוש אם סיבבו מעשים עד שהבדילו עונותיכם ביניכם ובין אלקיכם ישא ה' המבדיל, וישם לך שלום פירוש הוא הפך הפירוד, והמשכיל בתיבת שלום ידע כי הוא זה יסוד עולם המחזיק בעליונים ובתחתונים והוא כלי המחזיק ברכה כשאין מפריד, וזה הוא סוד ושמו את שמי על בני ישראל שגמר אומר ואני אברכם:
(כד) יברכך ה׳. נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך. כמש״כ בספר דברים ט״ז ט״ז עה״פ ולא יראה את פני ה׳ ריקם וגו׳ כברכת ה׳ אלקיך אשר נתן לך. הברכה תהא לפי הברכה שנתברך עד כה. לעוסק בתורה בלימודו. ולעוסק במסחור בסחורתו. כך נכלל בזו הברכה הכללית יברכך ה׳ תוספת לכל אדם במה שיש לו:
(24) "May God bless you." Included in this is whatever is appropriate for each person to be blessed with. As is written in Deuteronomy 16:16: "they shall not appear before the LORD empty...according to the blessing of the LORD thy God which He hath given thee." The blessing will be according to the blessing that he was blessed with until then: For one who deals in Torah, in his study. For one who deals in commerce, in his merchandise. Thus is included in this general blessing "May God bless you" an additional blessing for each person about what he has.
(כד) וישמרך. דכל ברכה בעי שמירה שלא יהפכו לרועץ ח״ו. בעל תורה בעי שמירה מן הגאוה וחה״ש וכדומה. וכמשמעו שלא ישכח. בעל נכסים בעי שמירה שלא יהי עושר לרעתו כמו בקרח ונבות היזרעאלי וכדומה. וכמשמעו שמירה מגניבה ואבידה. וכדומה כל ענין הטעון ברכה. נדרש לשמירה מן הגורם לצער:
(24) "And protect you." For every blessing requires protection so that it does not become an obstacle, God forbid. A master of Torah needs protection from pride, desecration of God's name and the like. And similarly, that he not forget his learning. A property owner needs protection that his wealth not be to his detriment, like Korach and Navot the Jezreelite and the like. And similarly, protection from theft and loss. And likewise for everything that is in need of blessing, protection from whatever causes trouble is requested.
(א) יאר ה׳ וגו׳. היינו שהכל יראו שעליך זורח ה׳ ולא שזהו הצלחת המזל. ומשמעות פניו. היינו השגחתו כעין לשון ופניתי אליכם. ויש שהוא מושגח מהקב״ה אבל אינו ניכר שאך השגחת ה׳ עליו. וא״כ ההשגחה שלא באורה. אבל כאשר הכל מכירים שהשגחת ה׳ היא מצלחתו מיקרי יאר ה׳ פניו אליך. יהיה פניו אליך בהארה: (ב) ויחנך. קבלת התפלה ובקשה מיקרי חן וחסד. כלשון המקרא בס׳ ישעיה (לג ב) ה׳ חננו לך קוינו. ואין קווי אלא תפלה כדתניא במכילתא וספרי. ומשה רבינו בשעת העגל אמר בסמיכות לבו בטוח בה׳ שישמע תפלתו. משום שאתה אמרת כי מצאת חן בעיני כמש״כ בס׳ שמות ל״ג י״ב. ומזה הטעם דרשו בחגיגה דף י״ב כל העוסק בתורה בלילה חוט ש״ח משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי. פי׳ מה יהיה חסדו אשר יצוה ה׳ על העוסק בשירה בלילה. היינו תפלה לאל חיי. שתקובל תפלתו. והנה אחר שיאר ה׳ פניו. והכל יראו שאהוב אתה בעיניו ית׳ ממילא מובן שיבקשו בני אדם ממך להתפלל ברעותיהם. מש״ה הסמיך הברכה לזה ויחנך. שתקובל תפלתך גם עבור אחרים: (א) ישא ה׳ פניו. כאן משמעות פניו מדותיו. שמכונים פנים. באשר לפי מדת האדם משתנה צורת הפנים. אם בפנים צוהלות או נזעמות וכדומה. ותכונת הברכה שיהיו מדותיו של הקב״ה רחום וחנון וכדומה נשואות אליך וע׳ בס׳ שמות ל״ג י״ד: (ב) וישם לך שלום. אחר כל הברכות. מברכים בכלי המחזיק אותם. שבלי שלום אין נחת בשום ברכה: (א) ושטו את שמי וגו׳. עוד הכהנים מועילין לבית ישראל במה שישימו את שם ה׳ על ב״י. שהתפללו להשרות כבוד שמו עליהם בכל פרט לומר ה׳ יתן לך כך. וכדומה בכל ענין. ובזה ואני אברכם. בכל עת לפי הצורך והברכה שיברכו:
The Beis Ha-Mikdosh in a Sound Bite as abridged by Rabbi Yitzchok Adlerstein, based on Rabbi Samson Raphael Hirsch's interpretation (link here)
  • Speak to Aharon and his sons, saying: So shall you bless the Children of Israel, saying to them: “May Hashem bless you and safeguard you. May Hashem illuminate His countenance for you, and be gracious to you. May Hashem lift His countenance to you and establish peace for you.” Let them place My Name upon the Children of Israel, and I shall bless them.
The last two of the three sentences of the Priestly Blessing might be considered multiple layers of icing on the cake. Most people would be ecstatic to receive the benefit of the first sentence alone. Looking at these pesukim more carefully, we learn that the three form a sophisticated sequence that sums up the goals and objectives of the Sanctuary. In a manner of speaking, the Priestly Blessing takes the Mikdosh and all it represents and turns it into a text message from G-d to Man.
The first line of Birkas Kohanim speaks of blessing and guarding. Hashem promises here to grant us something that will make us happy. They cannot have the desired effect, however, unless they are preserved for us, and guarded from mishaps. This beracha must refer to a gamut of bodily and material advantages, but freed and guarded from any material or spiritual defect.
Could anything be better? Certainly. Many who have had the benefit of those blessings still find themselves troubled and unsettled. The human spirit demands more than contentment. The second sentence speaks of Hashem shining His face on us, and being gracious. This shining means illumination, knowledge. Having all the blessing of the first sentence leaves a person unsatisfied, unless he understands both its purpose and how he can participate in achieving it. The text speaks not of Hashem, but of His face – where, as it were, G-d “looks to” in expectation that His goals be accomplished. His covenant with us requires that we become His instruments to get the job done by correctly exercising our free will. This illumination, then, is the understanding of how the pieces fit together. We will comprehend what Hashem wants of Man, how the rich assortment of gifts can be used properly when our only concern is His master plan, and what contribution we make as individuals. Armed with such knowledge, we not only accomplish our purpose as Jews, but communicate this vision to the rest of humanity.
Can there be more? Yes. The third pasuk has G-d turning towards us again. He has already turned to us, however, in the previous pasuk. Previously we saw him looking toward us so that we might receive something from Him: abundant material blessing, and the insight and vision to know what to do with it. This time we want the closeness to Him for the experience of closeness itself. The benefits of the previous two verses now develop a new nuance. Besides their importance in their own right, they are appreciated as precursors to this final step. Living a life in which you seem to give up everything for your personal use in favor of His objectives gains you the most precious thing of all: Hashem Himself. He now turns towards us with the most intense closeness imaginable. When we are privileged to enjoy such closeness, those around us sense that our existence complements their own existence, rather than threatens it or clashes with it. We then live in the harmony with all others that we call peace. With that, the three verses of blessing conclude.
The next verse describes the consequences of achieving the full potency of the three parts of the Priestly Blessing. To grasp G-d in human terms, some turn to images, which of course are forbidden to Jews. The closest we get to making G-d cognizable is using (with His approval!) different Names, each of which emphasizes a different facet of His Being that can be put into words. Here, the Torah tell us that Hashem’s conferring blessing, illumination, direction, and closeness, placing them upon His people, will itself be a Name. It will make His Being more evident and manifest to people.
Chazal describe curious differences between the recitation of the Priestly Blessing in the beis ha-mikdosh and all other places. In the Temple, they are merged into one sentence, rather than three. The response of the people changes from the familiar “amen” to “baruch Shem kevod malchuso le-olam va’ed.” Finally, the kohanim hold their hands above their heads, rather than at shoulder level.
All of these can be understood if we grasp the core message. What happens in the beis ha-mikdosh is universal, not particular. When birkas kohanim takes place within its precincts, it makes a statement that applies far beyond them, projecting to all of mankind. It is nothing less than a statement of what the mikdosh, the place on earth that can host and contain a Divine Presence stands for, what it tells Man, and what it hopes to accomplish. It is all one message, not three. Individual people standing outside the Temple must individualize its blessings. They internalize its values one step at a time. Each person must make the three parts his own. He declares his gleeful personal acceptance of those values by answering “amen,” – the standard manner in which an individual declares his full belief in a statement made by another. Because the Blessing within the Temple is an ideal, the kohanim lift their hands heavenward, pointing to the place from which it issues. Outside the Temple, the purpose of the Blessing is for every individual to draw from it in his own way. There, the kohanim hold their arms out directly in front of them, emphasizing that G-d is not remote and inaccessible, but available wherever we are, waiting just above where we find ourselves.
Just what is this universal message? Nothing less than a word-picture of the floor plan of the Temple, in all of its rich symbolism. The first pasuk, with its promise of material success, corresponds to the Shulchan, which held the loaves of bread that signified that all sustenance comes from Hashem. The second pasuk, which speaks of illumination, corresponds to the light of the Menorah.
The Shulchan and Menorah stand in front of, and displaced to the sides of, the Aron. Together, the Shulchan and Menorah serve the Ark, sitting behind a partition in the Holy of Holies, just as the first two psukim lead up to the third. The Aron was the exact spot where the Divine and the human met, where the Voice of G-d was heard. It housed the luchos, the tablets that contained the revealed Word of G-d, His perfect instructions to Man.
The three parts of the Priestly Blessing are a Temple in words, conveying both its message and its potent blessing, wherever we may be.
מלבי"ם במדבר פרשת נשא פרק ו יברכך, הברכה הראשונה כוללת הטובות הגשמיות שהם נראים ומוחשים, ועז"א בספרייברכך ה' בברכה המפורשת, כי היא מפורשת ונגלית לכל, כמו ברוך אתה בעיר וברוך אתהבשדה, והיא כוללת ברכת הקנינים, שעז"א יברכך בנכסים, ברכת בריאת הגוף שעז"א וישמרך בגוף, ברכת כחות הנפש התלוים בחומר שלא ישלטו עליו התאות ומדות הרעות עז"א וישמרךמיצה"ר, ועם הברכה צריך השמירה שתהיה הברכה מתמדת ולא תופסק הן מצד טבע קניני העוה"ז בעצמם שתחת מסבות יתהפכו, הן מצד חלישות גופו או רוע מדותיו או מצד קנאתאחרים או מצד הזקנה והקץ והמות וכ"ז כולל במ"ש וישמרך. הברכה שניה היא בענינים הנפשיים וזה מציין בהארת פנים, כמו שאיתא בספרי זה מאור השכינה ד"א זה מאור תורה,שהנשמה העליונה שהיא מעולם האורה הנשמה פה בבית אפל ואין נוגה לו שהוא חשכת החומר ומבקשים שיגול החשך ויאר לה באור הרוחני, כמ"ש כי אתה תאיר נרי כמש"פ שם, וזהמצד החנינה ומצאת חן שעז"א ויחנך, הברכה השלישית מצד הקשר שיש לנשמה עם הגוף שמצד זה ישא ה' פנים, אף שחטאו כנגדו ישא ה' פנים להנשמה מצד שהיא חלק אלוק ממעלומצד שהגוף אשר היא אסורה בו במאסר עלול לחטא כמ"ש כי לא לעולם אריב וכו' כי רוח מלפני יעטוף וכו' וכמו שפרשתי שם, ויחוס על החוטא אם ע"י תפלה כמ"ש הנה נשאתי פניךלבלתי הפכי את העיר, ואם ע"י שישוב לעשות רצונו של מקום, או קודם שנחתם גז"ד כמ"ש בספרי, ואמר ישא ה' פניו ולא אמר ישא פניך, פי' בספרי שר"ל ג"כ שישא פנים של זעם ויאראור פניו של רחמים וז"ש יעביר כעסו ממך. וחותם הברכה הוא וישם לך שלום, שהשלום הוא שם כולל כל ההצלחות וקיום כל העולמות שכולם נבראו ממזגים מתחלפים וכחות מתנגדיםזה לזה, לא לבד עולמות החומרים כי גם בעליונים יש כחות מתנגדים זה לזה כמ"ש גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו וכמ"ש בפי' איוב(סי' כ"ה) רק האלהות המתפשט בכל העולמות כנפש המתפשטת בגויה הוא השלום הכללי המעמיד כל המציאות ומקשר את כולם ומשיבם לאחדות גמורה כגוף אחד שכל חלופי הכחותוהמזגים אשר ישתערו בקרבו יתחברו לאחדות ע"י הנפש האלהית המחברת אותם להעמדת הגויה ובהיות כל כחות הגויה נתונים נתוני' תחת ממשלת הנפש אז ישים שלום לו, כמ"שבריתי היתה אתו החיים והשלום, ואז יעורר השלום גם בעולם הגדול ע"י נפש העולם, ואז יזלו מי הברכה מן המקור העליון אשר לא יכזבו מימיו וכמ"ש שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכהלישראל אלא השלום, כי בהיות האדם והעולם נעדרי השלום הלז יהיה חורבן והשחתה בכל המציאות, וע"כ אמרו ששמו של הקב"ה קרוי שלום, כי שכינת ה' היא החוט החורז כל אבניחפץ הבונים את העולם והמקשר אותם לאגודה אחת כמ"ש היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקו אורהו ושם הויה ב"ה שהוא שמו של הקב"ה הוא השלום המקשר כל העולמות שכולםמתנגדים זל"ז, להיות באיש אחד, ובהעדר השלום לא יש מציאות להויה רק לריב ופירוד והשחתה עד ששם הויה ושם שלום הם שם אחד בעצמו, ואמרו בשבת (דף יו"ד ע"ב) אסור לאדםשיתן שלום לחברו בבית המרחץ משום שנאמר ויקרא לו ה' שלום, אלא מעתה הימנותא נמי אסור למימר בבית הכסא דכתיב האל הנאמן, התם שם גופיה לא אקרי הכי דמתרגמינן אלהאמהימנא הכא שם גופיה אקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום. והנה יפלא הלא כמו שמתרגם האל הנאמן אלהא מהימנא כן יל"פ ה' שלום ה' הנותן שלום, והדבר מובן עפמ"ש הרי"אבראש ס' בראשית בחמש סגולות שיש לשם אלקים, שאחד מהם שכאשר יסמך שם תאר מה לשם המפורש לא יסמך אלא באמצעות שם אלקים או אל, כמו ה' אל רחום וחנון ה' אלהיצבאות, ה' אלקי ישראל, [ומה שמצאנו ה' צבאות שוב נא, חסר מלת אלהים], וא"כ ממה שאמר ה' שלום והיל"ל ה' אל השלום או ה' אלקי השלום מבואר שלום הוא עצמו שמו של הקב"ה,וז"ש התם שם גופי' לא אקרי הכי ר"ל שלא נסמך שם נאמן לשם הויה רק לשם אלקים שאינו שם גופיה ר"ל שם המפורש שהוא שמו העצמי, הכא שם גופיה אקרי שלום ר"ל שנסמך שםשלום לשם העצם, וז"ש ושמו את שמי על ב"י שבברכת שלום היוצא מפי כהנים שנכרת עמם ברית השלום, ישימו שם זה שהוא שמו הקב"ה על ב"י ואז נמצא כלי מחזיק ברכה ואניאברכם: