סיפוריות יהודית החלוץ - קיבוץ ניר עוז מפגש # 1

ByEran Shafir

מנחי מסע חי

א. מהו הסיפור היהודי הפרטי שלי?

(במשפט אחד פרט ממה מורכב הסיפור היהודי הפרטי שלך)

ב. ממה מורכב הסיפור היהודי הקולקטיבי שלנו כעם?

(מהם המרכיבים המרכזיים של הסיפור הקולקטיבי שלנו)

ג. למה אני בכלל צריך/ה סיפור?

בראשית י״ג:י״ז

ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃

רק מי שמסוגל לקום ולהתהלך (לפעול ולהיות אקטיבי) בארץ

(בארציות ,בראשוניות ובטבעיות) לארכה ולרחבה (בכל מימדי החיים) ...לך אתננה רק הוא ירכוש את היכולת והמסוגלות לספר את הסיפור האישי שלו ולהבין את היותנו חלק מסיפור קולקטיבי.

Genesis 13:17

(17) Up, walk about the land, through its length and its breadth, for I give it to you.”

עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.

(יגאל אלון - מתוך הספר "מסך של חול")

סילבוס מסע חי – החלוץ ינואר-יוני 2018

במהלך השיעורים נעמיק את המפגש עם עצמנו דרך ארון הספרים היהודי ודרכו ניפגש בסוגיות ובשאלות משמעותיות ומהותיות שהעסיקו את חכמינו לאורך הדורות ומעסיקות אותנו היום (מהתנ"ך ועד עומר אדם ).

המפגש עם סוגיות היסוד של ההגות היהודית יזמן למשתתפים בירור של תפיסותיהם הערכיות. בירור זה יאפשר למשתתפים/ות כמי שבוחרים לנקוט עמדה אחראית ופעילה כלפי החברה לדעת מאין הם באו ומתוך כך לאן הם חפצים להוביל.

נדון בנושאים הקשורים לעשייה חברתית, קהילה, תרבות, מסורת וחידוש וכן נהיה קשובים ללוח השנה ונעסוק במועדי ישראל.

נכיר את ההיסטוריה שמתוכה צמחה התרבות שלנו ואת שרשרת המסירה. נלמד טקסטים שונים מתוך ניסיון לרכוש כלים ללימוד בחברותא וללימוד עצמאי.

הלימוד יהיה בית מדרשי וסדנאי ודרכו נשפיע ונושפע אחד מהשני, נפגוש את האחר, נפגוש את עצמנו ונפגוש את התרבות היהודית בגובה העיניים.

במהלך השיעורים נשתמש בכלים שונים כדי ליצור חיבור וזיקה לתכנים – קריאת טקסטים, יצירה , כתיבה, משחק ועוד.

תאריכי ונושאי המפגשים (גמיש וניתן לשינוי והתאמה)

1. 22.1 - סיפוריות יהודית

2. 5.2 - חולייה בשרשרת

3. 12.2- קהילה

4. 19.2 - פורים (ארבעת הממים)

5. 5.3 - שבת כרעיון

6. 12.3 - קבלת שבת

7. 19.3 - פסח (מצרים)

8. 9.4 - ימי זיכרון

9. 16.4- ישראל והתפוצות

10. 23.4 - תרבות המחלוקת #1

11. 30.4 - תרבות המחלוקת #2

12. 7.5 - צדקה וצדק חברתי

13. 14.5 שבועות (לימוד הוא תענוג)

14. 28.5 - הודיה והכרת הטוב

15. 4.6 מפגש סיום - תלמוד המוביל לידי מעשה

המעשה והסיפור' סיפר רבי ישראל מרוּז'ין:

"בימיו של הבעל שם טוב היה מקרה של פיקוח נפש. בן יחיד ואהוב היה שרוי בסכנה גדולה. ציווה הבעש"ט לעשות נר שעווה, ונסע ליער והדביק את הנר לאילן אחד, ועשה עוד כמה תפילות ופעולות וייחודים על פי תורת הקבלה. כך עשה הבעש"ט, ופעל ישועה בעזרת השם יתברך, והנער ניצל.
שנים אחר כך אירע מקרה דומה ובאו אל תלמידו של הבעש"ט, המגיד ממזריטש, שהוא אב-סבי. אמר המגיד: 'את הכוונות והייחודים שעשה רבי, הבעש"ט – אינני יודע. רק אעשה על סמך הכוונות שכיוון רבי'. גם תפילתו התקבלה והייתה ישועה והצלה.
שוב עברו השנים, ואירע מקרה דומה. באו לפני תלמידו של המגיד, רבי משה לֵייבּ מסַסוֹב. אמר רבי משה לייב: 'אני אין בכוחי לעשות כמעשה מורי המגיד ורבו הבעש"ט. אני יכול רק לספר את סיפור המעשה, והשם יתברך יעזור'.
וכך היה, בעזרת השם יתברך."

מתוך 'זושא - מגלים את הסיפור החסידי'

'אני מניח הנחה שכל אדם הוא ביסודו אומן. הוא יוצר ופועל ולכן הוא אומן. בעצם העשייה והיצירה שלו הוא גם מספר סיפור. אם הוא סתם מספר סיפור – הרי הוא חי את חיי היום יום ויכול להיות מאושר בדרכו.'

(יוסי אלפי , פורסם בבטאון היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים
עמותת אפשר , בחסות משרד הרווחה , גיליון 53 - דצמבר 2006 )

א. מהם המרכיבים ההכרחיים בסיפור?

ב. מה הופך סיפור לסיפור משנה חיים?

סיפור חיים

לכל אחד מאתנו יש סיפור חיים. עלילה פנימית – שהרציפות שלה, שהמשמעות שלה, היא עצם חיינו. אפשר לומר שכל אחד מאתנו בונה וחי 'עלילה', והעלילה הזו היא עצמנו, הזהות שלנו.
כשאנחנו רוצים להכיר אדם, אנחנו שואלים 'מה הסיפור שלו – הסיפור האמיתי הכי פנימי שלו?' – כי כל אחד מאתנו הוא ביוגרפיה, סיפור. כל אחד מאתנו הוא עלילה ייחודית, הנבנית ללא הרף, באורח לא מודע, על ידינו, באמצעותנו ובתוכנו – באמצעות התפיסות, התחושות, המחשבות והפעולות שלנו; ולא פחות באמצעות הדיבור שלנו, התיאורים המסופרים שלנו. מבחינה ביולוגית ופיסיולוגית אין בינינו הבדלים רבים; מבחינה היסטורית – כסיפורים–כל אחד מאתנו יחיד ומיוחד במינו.
כדי שנהיה אנו עצמנו, חייבת העצמיות שלנו להיות בידינו. עלינו להיות בעליו של סיפור החיים שלנו, ואם צריך – להחזיר אותו לבעלותנו. אנו חייבים 'לזכור' את עצמנו. לזכור את הדרמה הפנימית, את העלילה של עצמנו. אדם זקוק לעלילה כזו, עלילה פנימית רצופה, על מנת לשמר את זהותו,את עצמיותו.

אוליבר סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע, הוצאת מחברות לספרות, עמוד 121. 1990

שמות י״ב:כ״ד

וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם׃

ושמרתם את הדבר הזה-הצורך הקיומי ליצור סיפור יהודי אישי,מגוון ומורכב.

לחק לך ולבניך-לנצח ,כחלק משרשרת הדורות והקיום הקולקטיבי שלנו כעם.

עד עולם- עֵד,נוכח בהתרחשות העולם, היכולת ההכרחית לתת תשובות יהודיות לסוגיות קיומיות אוניברסאליות ביחד עם העולם ולא בניתוק ממנו, אותו עולם אותו אנחנו מצווים לתקן.

Exodus 12:24

(24) “You shall observe this as an institution for all time, for you and for your descendants.

האם אתם יכולים לתת דוגמא ליכולת של מנהיג 'לספר' סיפור טוב?

שמות כ״ד:א׳-ג׳

(א) וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃ (ב) וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃ (ג) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה.

Exodus 24:1-3

(1) Then He said to Moses, “Come up to the LORD, with Aaron, Nadab and Abihu, and seventy elders of Israel, and bow low from afar. (2) Moses alone shall come near the LORD; but the others shall not come near, nor shall the people come up with him.” (3) Moses went and repeated to the people all the commands of the LORD and all the rules; and all the people answered with one voice, saying, “All the things that the LORD has commanded we will do!” (4) Moses then wrote down all the commands of the LORD. Early in the morning, he set up an altar at the foot of the mountain, with twelve pillars for the twelve tribes of Israel. (5) He designated some young men among the Israelites, and they offered burnt offerings and sacrificed bulls as offerings of well-being to the LORD. (6) Moses took one part of the blood and put it in basins, and the other part of the blood he dashed against the altar. (7) Then he took the record of the covenant and read it aloud to the people. And they said, “All that the LORD has spoken we will faithfully do!” (8) Moses took the blood and dashed it on the people and said, “This is the blood of the covenant that the LORD now makes with you concerning all these commands.” (9) Then Moses and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy elders of Israel ascended; (10) and they saw the God of Israel: under His feet there was the likeness of a pavement of sapphire, like the very sky for purity. (11) Yet He did not raise His hand against the leaders of the Israelites; they beheld God, and they ate and drank. (12) The LORD said to Moses, “Come up to Me on the mountain and wait there, and I will give you the stone tablets with the teachings and commandments which I have inscribed to instruct them.” (13) So Moses and his attendant Joshua arose, and Moses ascended the mountain of God. (14) To the elders he had said, “Wait here for us until we return to you. You have Aaron and Hur with you; let anyone who has a legal matter approach them.” (15) When Moses had ascended the mountain, the cloud covered the mountain. (16) The Presence of the LORD abode on Mount Sinai, and the cloud hid it for six days. On the seventh day He called to Moses from the midst of the cloud. (17) Now the Presence of the LORD appeared in the sight of the Israelites as a consuming fire on the top of the mountain. (18) Moses went inside the cloud and ascended the mountain; and Moses remained on the mountain forty days and forty nights.

סיפורים הם נשק יעיל יותר מחרבות, חרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחייה ומי ימות גם בדורות הבאים.

( יוכי ברנדס - מתוך הספר מלכים ג')

מחר, היום יהיה סיפור / יצחק בשביס זינגר

כשיום עובר, הוא כבר איננו. מה נשאר ממנו?
רק סיפור, ותו לא.
אילו לא היו מספרים סיפורים וספרים לא היו נכתבים,
בני אדם היו חיים כמו חיות, רק בשביל היום.
אבל בסיפורים הזמן לא נעלם. גם לא האנשים והחיות.
עבור המספר והשומע, כל הברואים ממשיכים לחיות לנצח.
העבר עדיין הווה.
היום אנחנו חיים, אבל מחר, יהיה סיפור.
העולם כולו, כל האנושות, אינו אלא סיפור אחד ארוך.

יצחק בשביס זינגר, בתוך: נעם ומישאל ציון (עורכים), הלילה הזה - הגדה ישראלית, ירושלים 2004, עמ' 61 © זכויות יוצרים שמורות למחבר

יצחק בשביס-זינגר - יצחק בשביס-זינגר (1904 - 1991), סופר יידיש וחתן פרס נובל לספרות (תשל"ז - 1978). גדל בוורשה ובבגרותו היגר לארה"ב. כתב מאמרים לעיתונות היידיש וכן סיפורים, נובלות ורומנים. מהידועים שבהם - "העבד", "שושה", "ינטל בחור הישיבה".