(ו) לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
(6) Say, therefore, to the Israelite people: I am the LORD. I will free you from the labors of the Egyptians and deliver you from their bondage. I will redeem you with an outstretched arm and through extraordinary chastisements.
(א) לכן. כמו שאני עומד כן יהי' דברי קיים שאגאל אתכם בזרוע נטויה מן השמים אל הארץ
Lkhen: Just as I said: As I stand, thus my words will be established that: I will redeem you with an outstretched arm from the heavens to the earth.
1. Why does Ibn Ezra comment on the word L'khen?
2. What is the link between words and actions, here?
3. What is the link between words and actions in the creation story?
(א) לכן אמור לבני ישראל אני ה' לכל אלה הג' סבות אמור לבני ישראל שאני הוא הנותן המציאות ההוה לכל הנמצאות, ובזה הכח אוציאם שאשנה טבע קצתם: (ב) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים מיום התחלת המכות ישקוט השעבוד: (ג) והצלתי ביום צאתכם שתצאו מגבולם: (ד) וגאלתי בטביעת המצרים בים, כמו שהעיד באמרו ויושע ה' ביום ההוא וכו', כי אחרי מות המשעבדים לא היו עוד עבדים בורחים:
(1) 'לכן אמור לבני ישראל אני ה. The Torah speaks of three reasons (stages of the redemption) why G’d at this time reveals knowledge about Himself which He had not revealed previously. (2) 1) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים there will be an immediate cessation of the Israelites performing slave labour for the Egyptians. (3) 2) והצלתי, on the day the Israelites would depart from Ramses, when they would cross the border out of the land of Egypt. (4) 3) וגאלתי, on the day the pursuing Egyptians would be drowned in the sea, as testified in Exodus 14,30 ויושע ה' ביום ההוא, “on that day the Lord orchestrated salvation, etc.” After the death of the ones who enslaved, the enslaved are obviously free.
(ז) וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃
(7) And I will take you to be My people, and I will be your God. And you shall know that I, the LORD, am your God who freed you from the labors of the Egyptians.
(א) ולקחתי אתכם לי לעם במעמד הר סיני: (ב) וידעתם הכירו והתבוננו שכל זה יתאמת כמו וידעתם היום, כי לא את בניכם: (ג) כי אני ה' אלהיכם המוציא כי בהיותי אלהיכם, משגיח עליכם בפרט, ואני המוציא ומשתדל עתה להוציאכם, אין. ספק שאעשה כל מה שאמרתי:
(1) ולקחתי אתכם לי לעם, this will occur at the revelation at Mount Sinai. (2) וידעתם, then the Israelites will realise that all of G’d’s promises have indeed come true. We find a similar verse in Deuteronomy 11,2 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו, “you will know this day, that not with your children who did not know, etc.” but (3) כי אני ה' אלוקיכם המוציא, that inasmuch as it is I, the Lord your G’d Who leads you out and watches over you very closely, AM THE ONE who will do everything that I promised.
Redemption is a process and Covenant is a process:
1. What are the steps to establishing the relationship as covenant?
2. What is the difference between witnessing something and knowing it?
3. Why must God continue to keep the promise?
(ח) וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
(8) I will bring you into the land which I swore to give to Abraham, Isaac, and Jacob, and I will give it to you for a possession, I the LORD.”
(א) והבאתי אתכם אל הארץ כאשר תתבוננו בכל זה תהיו ראוים שאביאכם אל הארץ ואתננה לכם:
(1) והבאתי אתכם אל, once they would mentally digest all this you would be worthy of My bringing you to the land, and I will give it to you.