(18) Whoso keepeth the fig-tree shall eat the fruit thereof; And one that waiteth on their master shall be honoured.
(כב) לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃
אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח. בוא ונטע את הנטיעה (ואח”כ צא והקביל).
Midrash Avot Derabbi Natan, Version B, Chapter 31
If you had a sapling in your hand and were told that the Messiah had come, first plant the sapling [and then go out to greet the Messiah].
בשעה שברא הקב“ה את אדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה
שבראתי בשבילך בראתי; תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.
Ecclesiastes Rabbah 7:13.
When God created the first human, God led the human around all the trees in the Garden of Eden. God said to the human, “See My works, how beautiful and praiseworthy they are. Everything I have created has been created for your sake. Think of this, and do not corrupt or destroy My world; for if you corrupt it, there will be no one to set it right after you.”
Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz. “Banishment from Eden”. In the Beginning.
God sent Adam forth from the Garden to till the soil from which he had been taken, work that requires sorting out, sowing, plowing, and harvesting. In order to be able to live from the earth, man has to keep digging, weeding and drawing forth from the ground. The point is that the work of weeding out the harmful and proliferating the good can be done only in and with the earth itself. The war of man against thorns and thistles, insects and rodents, is an incessant struggle, and it is part of his work of Tikun, correcting the world.
Rabbi Samson Raphael Hirsh, Horeb, 397-398
In truth, there is no one nearer to idolatry than one who can disregard the fact that all things are the creatures and property of G-d, and who then presumes to have the right, because he has the might, to destroy them according to a presumptuous act of will.
(ז) בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ׃ (ח) וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א ירא [יִרְאֶה֙] כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי׃
(7) Blessed is one who trusts in the LORD, Whose trust is the LORD alone. (8) They shall be like a tree planted by waters, Sending forth its roots by a stream: It does not sense the coming of heat, Its leaves are ever fresh; It has no care in a year of drought, It does not cease to yield fruit.
By a stream. And by streams of water it shall send forth its roots, that even if its roots spread out in a distant place, they will [still] be by streams of water.
(1) Happy is the one who has not followed the counsel of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent; (2) rather, the teaching of the LORD is their delight, and they study that teaching day and night. (3) They are like a tree planted beside streams of water, which yields its fruit in season, whose foliage never fades, and whatever it produces thrives.
(יז) ... אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמַה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי:
(17) ... But one whose deeds exceed their wisdom, what is this one like? Like a tree whose branches are few but whose roots are many; since even if all the winds of the world come and blow upon it, they do not move it from its place, as it is said; "One shall be like a tree planted by the waters, and spreads out its roots by the river, and shall not perceive when heat comes, but its leaf shall remain fresh; and it will not be troubled in the year of drought, nor will it cease to bear fruit." (Jeremiah 17:8).
For a person is the tree of the field. Behold "ki" serves as a language of perhaps: is a tree a person such that one should enter to a siege to afflict it with famine and drought like city residents? Why should you destroy it?
(א) כי האדם עץ השדה... ולפי דעתי שאין לנו צורך לכל זה וזה פירושו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה והטעם כי חיי בן אדם הוא עץ השדה וכמוהו כי נפש הוא חובל.
For man is a tree of the field... And in my opinion, there is no need for all of this [interpretation]. This is the meaning: You may eat of them, but do not cut them down, for man is a tree of the field. The reasoning: because the life of man depends on the trees of the field.
א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (דברים כ, יט) כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא אלא משום דכתיב (דברים כ, יט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת
R. Jeremiah said to R. Zera: Pray, Master, come and teach. The latter replied: I do not feel well enough and am not able to do so. [Then said R. Jeremiah] Pray, Master, expound something of an aggadic character, and he replied: Thus said R. Johanan: What is the meaning of the verse, For is the tree of the field man? Is then man the tree of the field? [This can only be explained if we connect the verse with the words immediately before it] where it is written, For thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; but then again it is written, ‘It thou shalt destroy and cut down’? How is this to be explained?
If the scholar is a worthy person learn [eat] from them and do not shun [cut] them, but if they are not, destroy them and cut them down.
מצות עשה שחייו של אדם אינו אלא מן האילן.
Sifre Devarim #60
It is a positive commandment that a person live a life derived completely from the tree.
כי ממנו תאכל, מצות עשה, שחייו של אדם אינו אלא מן האילן, רבי ישמעאל אומר חס המקום על פירות האילן, קל וחומר מאילן, ומה אילו שעושים פירות הזהירך הכתוב עליו, פירות עצמם על אחת כמה וכמה.
Sifre Devarim #60
For you will eat from them (Deut. 20:19) - It is a positive commandment, since a person's life is derived completely from the tree. Rabbi Ishmael says: 'The Place has pity on the fruits of trees, all the more so [the Place has pity] on the trees themselves; and if the Torah warns you [against destroying] those that make fruit, all the more so [it warns against destroying] the fruit itself.
יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי
One day, he was walking along the road when he saw a certain man planting a carob tree. Ḥoni said to him: This tree, after how many years will it bear fruit? The man said to him: It will not produce fruit until seventy years have passed. Ḥoni said to him: Is it obvious to you that you will live seventy years, that you expect to benefit from this tree? He said to him: That man himself found a world full of carob trees. Just as my ancestors planted for me, I too am planting for my descendants.
The LORD God took the human and placed the human in the garden of Eden, to till it and tend it.
(9) And from the ground Adonai our God caused to grow every tree that was pleasing to the sight and good for food, with the tree of life in the middle of the garden, and the tree of knowledge of good and bad.
(2) נחמד למראה, looking at these trees resulted In the viewer experiencing intellectual stimulation both of heart and brain. A person would thus be capable of “digesting” the additional intellectual insights granted them by God.
(4) טוב ורע, to choose that which appeared as appealing to the senses even though it would prove harmful, and to despise anything which did not appeal to the senses although one knew it to be useful.
(יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
(11) And God said, “Let the earth sprout vegetation: seed-bearing plants, fruit trees of every kind on earth that bear fruit with the seed in it.” And it was so. (12) The earth brought forth vegetation: seed-bearing plants of every kind, and trees of every kind bearing fruit with the seed in it. And God saw that this was good.
אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה, כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל.
Leviticus Rabbah 25:3
Therefore, when you are in the Land of Israel, occupy yourselves first and foremost with planting. Hence it is written, “When you come into the land, you shall plant trees for food”(Leviticus 19:23).
ויקרא רבה פרשה כה:ג
ר”י ב”ר סימון פתח (דברים יג) אחרי ה’ א-להיכם תלכו, וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב”ה… אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב”ה אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב (בראשית ב) ויטע ה’ א-להים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב כי תבאו אל הארץ.
Vayikra Rabbah 25:3
Rabbi Yehudah ben Shimon began his discourse with the text, “After Ad-nai your God shall you walk” (Deuteronomy 12:5). But can a human of flesh and blood walk after the Holy One of Blessing?… But in truth the Holy One, blessed be God, from the very beginning of the creation of the world, was before all else occupied with planting, as is proved by the text, “And the Ad-nai God planted a garden in Eden” (Genesis 2:8), and so do you also, when you enter into the land, occupy yourselves first with nothing else but planting; hence it is written, “And when you shall come into the land, you shall plant (Lev. 19:23).”
אע”פ שתמצאו אותה מליאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל, כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם שלא יאמר אדם אני זקן כמה שנים אני חי מה אני עומד מתיגע לאחרים למחר אני מת.
Midrash Tanchuma, Parshat Kedoshim, Chapter 8.
Even if you find the land full of all good things, you should not say, “We will sit and not plant”; rather, be diligent in planting! As it says “you shall plant trees for food” (Leviticus 19:23). Just as you came and found trees planted by others, you must plant for your children; a person must not say, “I am old, how many years will I live? Why should I get up and exert myself for others? I’m going to die tomorrow.”
ביתר דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא
The Gemara explains that it was customary in Beitar that when a boy was born they would plant a cedar tree and when a girl was born they would plant a cypress [tornita]. And when they would later marry each other they would cut down these trees and construct a wedding canopy for them with their branches.
Robert Louis Stevenson, a 19th century Scottish author, wrote in his play Admiral Guinea (1892):
“Do not judge each day by the harvest you reap, but by the seeds that you plant.”
Ralph Waldo Emerson, a 19th century American poet and essayist, wrote in Essays: First Series (1841):
“The creation of a thousand forests is in one acorn.”
The Gemara relates: When they were taking leave of one another, Rav Naḥman said to Rabbi Yitzḥak: Master, give me a blessing. Rabbi Yitzḥak said to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? It is comparable to one who was walking through a desert and who was hungry, tired, and thirsty. And he found a tree whose fruits were sweet and whose shade was pleasant, and a stream of water flowed beneath it. He ate from the fruits of the tree, drank from the water in the stream, and sat in the shade of the tree. And when he wished to leave, he said: Tree, tree, with what shall I bless you? If I say to you that your fruits should be sweet, your fruits are already sweet; if I say that your shade should be pleasant, your shade is already pleasant; if I say that a stream of water should flow beneath you, a stream of water already flows beneath you. Rather, I will bless you as follows: May it be God’s will that all saplings which they plant from you...
...be like you. So it is with you. With what shall I bless you? If I bless you with Torah, you already have Torah; if I bless you with wealth, you already have wealth; if I bless you with children, you already have children. Rather, may it be God’s will that your offspring shall be like you.
אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם
On a related topic, the Gemara cites that Rav Yehuda said: One who goes out during Nisan and sees trees that are blossoming recites: Blessed is the One who has withheld nothing from God's world, and has created in it beautiful creatures and trees for human beings to enjoy.
(ט) ויאמר אלהים תדשא הארץ - רבי יהודה בר' (שמעון) [שלום] אמר ...אמר לה הקב"ה תדשא הארץ דשא וגו' מה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ דשא וגו' הפרי נאכל והעץ אינו נאכל.
ר"פ אמר אף הוסיפה על הצווי סמכה לעשות רצון בוראה עץ עושה פרי אפי' אילני סרק עשו פירות.
(9) And GOD said, let the land bring forth grass...- ... Rabbi Yehuda son of Rabbi Shimon said.... "God proclaimed 'let the land etc.' (intending that) just as the fruit can be eaten, so the tree can be eaten- but the Earth didn't do that, instead 'and the land brought forth etc." where the fruit can be eaten but the tree can not be eaten.
Rabbi Pinchas said "Actually, the Earth added on to the commandment, trying to do the will of its creator: (God said only) 'fruit-bearing trees' (should produce fruit) but even the non-fruit-bearing pines produced fruit!"
(18) She is a tree of life to them that lay hold upon her, And happy are all that hold on to her.
.אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן
Rav Nachman bar Yitzchak said: Why was the Torah compared to a tree, as it says "for it is a tree of life for those who hold fast to it" (Proverbs 3:18)? To teach you that just as a small tree may set a larger tree on fire, so too is it with scholars, where the small sharpen the large. After all, Rabbi Chanania said "I have learnt much from my teachers, and more from my friends, but from my students more than anyone"
And it was taught: Any city that does not have in it these ten things, it is not appropriate for a Sage to live within it. A court that [punishes] with lashes and punishes [with penalties], a charity fund, collected by two and distributed by three, a synagogue, a bathhouse, a restroom, a doctor [for circumcision], a bookkeeper, a notary [for writing scrolls], a butcher, and a teacher of children. In the name of Rabbi Akiva, they said, even types of tree fruits because there types of fruit help eyesight.
“The Intelligent Plant” Michael Pollan. The New Yorker, Dec. 23 & 30, 2103
The pattern of nutrient traffic showed how “mother trees” were using the network to nourish shaded seedlings, including their offspring – which the trees can apparently recognize as kin – until they are tall enough to reach the light. And, in a striking example of interspecies cooperation, Simard found that fir trees were using the fungal web to trade nutrients with paper-bark birch trees over the course of the season. The evergreen species will tide over the deciduous one when it has sugars to spare, and then call in the debt later in the season. For the forest community, the value of this cooperative underground economy appears to be better over-all health, more total photosynthesis, and greater resilience in the face of disturbance.
In his talk, Mancuso juxtaposed a slide of the nodes and links in one of these subterranean forest networks with a diagram of the Internet, and suggested that in some respects the former was superior. “Plants are able to create scalable networks of self-maintaining, self-operating, and self repairing units,” he said. “Plants.”
[...] for Mancuso plants hold the key to a future that will be organized around systems and technologies that are networked, decentralized, modular, reiterated, redundant-- and green, able to nourish themselves on light. “Plants are the great symbol of modernity.”
באחד בשבט ר"ה לאילן: מ"ט אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ת"ר מעשה בר"ע שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין
ON THE FIRST OF SHEVAT IS NEW YEAR FOR TREES. What is the reason?
R. Eleazar said in the name of R. Oshaia: Because by then the greater part of the year's rain has fallen and the greater part of the cycle is still to come.
What is the sense of this?
It means this: ‘Although the greater part of the cycle is still to come,
yet since the greater part of the year's rain has fallen, [therefore etc.]’.
Since most of the seasonal rain has come, it is the time of flowering and the sap rises in the trees as the fruit begins to ripen.
WHEN DOES CHANGE HAPPEN?
The tree goes through cycles in its life. The heavy-laden tree of summer empties itself of fruit in the autumn, and then slowly loses its leaves, one by one. By winter time, the tree stands shorn of its previous glory. For all purposes, it appears to have died.
But then comes Tu B'Shevat! In the midst of the cold winter days, when all vegetation seems frozen or dead, the sap of the tree starts to flow beneath the surface bark. Rising slowly from roots buried in the hardened soil, the sap pushes its way up, pumping new life into outstretched branches that reach towards the heavens.
In life, we too often go through cycles of growth. Periods of renewal and growth may alternate with times of stagnation or dormancy. Rabbi Shlomo Wolbe cites that this cycle is part of man's nature. He adds that a person must not become disillusioned when spiritual growth seems halted; the "low" period will usually be followed by a "high" period that will yield new opportunities for growth.
That is the message of Tu B'Shevat: Even when we feel lethargic, in a rut, and seem to have lost the drive to achieve, we must not despair. Just as winter is an annual hiatus in the life cycle of trees, so bouts of lethargy and unproductivity are necessary phases in the human cycle. Just as with the coming of spring, life-giving sap moves imperceptibly through the trees to branches stretching to the sky, so we too will have renewed energy from deep within our spiritual reservoirs, so long as we set our goal heavenward. (- Rabbi Ephraim Nisenbaum)
Midrash on Alon Bachut, the Weeping Oak (by Penina V. Adelman)
In the Garden of Eden, one tree drooped sadly when Adam and Eve were expelled. Unlike the other trees who felt that the first human beings deserved punishment for disobeying the command of God, this tree felt only regret. It had been a dwarf for the first years of its life. Other trees had mocked it with teasing names, "Stumper," "Flower Face," Baby Wood." During those years the tree wept continually, the soil becoming so drenched with it's tears that nothing could grow near it.
One day it heard a voice from heaven, a bat kol, saying, "Do not despair. You have a special purpose. You were placed in the Garden to weep at the death of others (humans, animals and other trees). All that grows and lives must one day die. You will help those who must go on living, listening for the sound of sadness in their hearts, a sound which they cannot utter alone."
Now the tree had a mission: the task of mourning the dead. The trees tears came when one of its sisters or brother decayed and fell; when an animal died of starvation; when rain drowned the insects. All were comforted, for they were not alone in their grief.
This "tree of lamentation" grew from a small, bent sapling into a sturdy sentinel of the Garden. Winds and birds bore it seeds all over the world, carrying the ability to mourn into every garden, field and forest where plants and creatures lived and died.
One of those seeds became the oak under which Deborah, nurse of Rebecca, was buried. The tree mourned long and loud for this beloved member of the family. It came to be known as Alon Bachut, the Weeping Oak, a bearer of strength in times of need.
.....אמר רבי חמא בר גוריון: אפילו אילני סרק, עתידין ליתן דין וחשבון.
ורבנן: מייתין לה מן הדא: (דברים כ') כי האדם עץ השדה. מה האדם עתיד ליתן דין וחשבון, אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון.
Rabbi Chama bar Gurion said: Even ilonei sarak will have to give a judgement and an accounting in the future.
The Rabbis said: From where does this come? "For man is like the tree of the field"- Just as Man's future is to give a judgement and an accounting, even wild trees will in the future give a judgement and an accounting.
Rabbi Yitzchak Eisik Safrin quoted in Martin Buber, Tales of the Hasidim: The Later Masters.
Rabbi Yitzchak Eisik said, “The motto of life is ‘Give and Take.’ Everyone must be both a giver and a receiver. One who is not is like the are a barren tree.”
שישה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין קולן נשמע, ואלו הן: בשעה שכורתין את עץ האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהנחש מפשיט את עורו, הקול יוצא מסוף העולם עד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהאישה מתגרשת מבעלה, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהאישה עם בעלה בעילה ראשונה, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהוולד יוצא ממעי אימו, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע; ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.
Pirkei d’Rabbi Eliezer chapter 34:
Six voices go from one end of the world to the other and the sound is not audible… When a fruit-bearing tree is cut down the voice cries out from one end of the world to the other, and its sound is not audible… When the child comes out from the mother's womb the voice cries out from one end of the world to the other, and its sound is not audible. When the soul departs from the body the voice goes out from one end of the world to the other, and its sound is not audible….
"A man should work forever, doing full and honest labor in order to rise step by step in the service of HaShem. But do not look back every few minutes to see if you are progressing. For man is like a tree. And do you look at a tree continually to see how it is growing? If you did, you would see nothing and become tired of looking, unless you prune it and protect it, trim and fertilize and water it to protect it from damage and danger and strong winds. Then the tree will grow and prosper and become beautiful. So must man rid himself of all those things which spoil him, and tend all the qualities which aid him in the service of HaShem so that he will grow and prosper. It is, however, not a virtue to measure from hour to hour how much he has grown."---Rabbi Uri of Strelisk (1757–1826)
(א) הקרב את מטה לוי וגו' - הה"ד (שם צב): צדיק כתמר יפרח וגו' שתולים בבית ה' וגו' צדיק כתמר יפרח. מה התמר הזה, צלה רחוק, כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם, עד לעולם הבא. מה התמר הזה, עושה תמרים רטובים, נקלווסין נובלות, ועושה סולין, כך הם ישראל, יש בהם בני תורה, ויש בהם עמי הארץ, ויש בהם בורים. מה התמרה הזו, יש בהם נובלות, שאינן נכנסות לאוצר, ועושה תמרים והם נכנסות לאוצר. כך ישראל, כשהיו במדבר, מהם נכנסו לארץ ישראל, מהם לא נכנסו. מה התמרה הזו, עושה תמרים ועושה קוצים, וכל מי שהוא מבקש לגבות תמרים, הקוצים שיש בה, שולטין בו. כך הם הצדיקים, כל מי שאינו משמר עצמו מהם, נשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, ואף כל דבריהם כגחלי אש. דבר אחר: מה תמרה זו, אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות, לקרות בהן את הבית. כך הם ישראל, אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצות, מהם בעלי צדקות, וכל הענין. דבר אחר: מה תמרה זו, לבה מכוון למעלה. כך ישראל, לבן מכוון לאביהן שבשמים, שנאמר (שם כה): עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. דבר אחר: מה תמרה זו, יש לה תאוה. כך צדיקים, יש להם תאוה. מה תאותם? הקב"ה, שנאמר (ישעיה כו): נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטך לארץ צדק למדו יושבי תבל. אמר רבי תנחומא: מעשה בתמרה אחת, שהיתה עומדת בחמתן, ולא היתה עושה פירות, והיו מרכיבין אותה ולא עשתה פירות. אמר להם דקלי: תמרה היא, רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה, והביאו ממנה והרכיבו אותה, מיד עשתה פירות. כך כל תאותן וצפויין של צדיקים, הקדוש ברוך הוא. מה תמרה זו, אינה עושה פחות משלושת אנבונין. כך אין ישראל, חסרים מג' צדיקים בעולם, כאברהם, יצחק ויעקב, חנניה, מישאל ועזריה. וכן הוא אומר (שיר ז): אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים. מה תמרה זו, יש בה לולבין להלל, וחריות לסוכה, אפילו הסיב שלה הולך לחזוק, ועצה להדליק. כך בישראל, צדיקים, ישרים, חסידים, בני תורה, אפילו סוריהן גומלי חסד אינון. אי מה התמר, אין עושין ממנה כלים. כך הצדיקים? ת"ל (תהלים צב): כארז בלבנון ישגה. אמר רבי תנחומא: שאלתי אותה לרב הונא ואמר: היינו בבבל ועושין ממנה כלים, שולחנות ומנורות. אי מה הארז הזה, אין עושה פירות. כך הצדיקים אין עושין פירות?! ת"ל: צדיק כתמר יפרח. מה התמרה עושה פירות. כך הצדיקים עושים פירות, שנאמר (ישעיה ג): אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. מה תמרה וארז, כל מי שהוא עולה לראשם, ואינו משמר את עצמו, הוא נופל ומת. כך כל מי שהוא בא ומזדווג לישראל, סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם. תדע לך שכן, שרה על ידי שמשכה פרעה לילה אחת, לקה הוא וביתו בנגעים, שנאמר (בראשית יב): וינגע ה' את פרעה וגו'. מה תמרה וארז גדולים מכל האילנות. כך ישראל גדולים מכל האומות, שנאמר (אסתר ט): כי גדול מרדכי וגו'. (שמואל ב ה) וילך דוד הלוך וגדול. מה תמרה, אם נעקרה, אין לה חילופים. כך הם הצדיקים, אין להם חילופים, בשעה שמתים, שנאמר (איוב כח) והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה. דבר אחר: צדיק כתמר וגו' מדבר בשבטו של לוי, שהיו צדיקים והפריחו מעש"ט, בעת שעשו ישראל העגל, שנאמר (שמות לב): ויאספו אליו כל בני לוי. לפיכך גידלם הקב"ה בישראל, כארז הזה, שהוא גבוה וגדול בלבנון, משאר האילנות. כך הם גדולים מכל ישראל, שלא בחר בכל השבטים לעמוד בשימושו, אלא בני לוי בלבד. הה"ד (תהלים צב): שתולים בבית ה'. אמר רבי חנן בן פזי: עד שהם שתולים, הם בבית ה', אלו התינוקות שהם בבית הספר. דבר אחר: שתולים בבית ה', שלא היו זזים מביהמ"ק לעולם. בחצרות אלהינו יפריחו, אלו השירות. תדע לך שהוא כן. שנאמר: הקרב את מטה לוי וגו'. ושמרו את משמרתו וגו':
(1) A righteous person will flourish like a date palm. No part of the date palm is wasted: Its dates are eaten; its young branches are used for ritual blessing [of the lulav on sukkot]; its fronds cover the Sukkah; its fibers are used to make ropes; its leaves are used for sieves; its planed trunks are used for roof beams. So too there are none worthless in Israel: Some are versed in the Bible; others know Mishnah; some are masters of aggadah [stroytelling]; others do good deeds; still others promote social equity.
רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסִי, הֲווֹ יַתְבֵי יוֹמָא חַד, תְּחוֹת אִילָנֵי, בְּבִקְעָתָא גַּבֵּי יַמָּא דְּגִנּוֹסָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה יָאֶה צִלָּא דָּא, דְּחַפְיָא עֲלָן מִגּוֹ אִילָנֵי, וַאֲנָן צְרִיכִין לְאַעְטְּרָא הַאי אֲתָר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.
Rabbi Shimon, Rabbi Elazar, Rabbi Abba, and Rabbi Yossi were sitting under the trees in the valley of the Kinneret. Rabbi Shimon said, "How beautiful is the shade with which these trees protect us; Let us crown them with words of Torah."