(א) וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה וְגוֹ' (מלאכי ג, א). בֹּא וּרְאֵה, כָּל צָרוֹת שֶׁאֵרַע לְיוֹסֵף, אֵרַע לְצִיּוֹן. בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן כְּתִיב: אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז, ב). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ. בְּצִיּוֹן, נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ (ירמיה יב, ח). בְּיוֹסֵף, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים. בְּצִיּוֹן, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו (תהלים קכו, ו). בְּיוֹסֵף, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ. בְּצִיּוֹן, אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ (ישעיה נב, ז). בְּיוֹסֵף, וַיַּחֲלוֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, בְּצִיּוֹן, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים (תהלים קכו, א). בְּיוֹסֵף, הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְגוֹ'. בְּצִיּוֹן, אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ (ישעיה מט, כג). בְּיוֹסֵף, וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּצִיּוֹן, קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה (זכריה ח, ב). בְּיוֹסֵף, לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ. בְּצִיּוֹן, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר (ירמיה כט, ז). בְּיוֹסֵף, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק. בְּצִיּוֹן, זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת ה' (ירמיה נא, נ). בְּיוֹסֵף, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ. בְּצִיּוֹן, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד (תהלים פג, ד). בְּיוֹסֵף, וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים. בְּצִיּוֹן, וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ (יחזקאל כג, כו). בְּיוֹסֵף, וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה. בְּצִיּוֹן, צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי (איכה ג, נג). בְּיוֹסֵף, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. בְּצִיּוֹן, וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט (ירמיה לח, ו). בְּיוֹסֵף, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. בְּצִיּוֹן, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם (איכה ה, ו). בְּיוֹסֵף, וַיִּמְשׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן, וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר (ירמיה לח, יג). בְּיוֹסֵף, וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו. בְּצִיּוֹן, לִבְכִי וּמִסְפֵּד (ישעיה כב, יב). בְּיוֹסֵף, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. וּבְצִיּוֹן, אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי (ישעיה כב, ד). בְּיוֹסֵף, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם. וּבְצִיּוֹן, וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים (יואל ד, ו).
(1) And he sent Judah before him (Gen. 46:28). Scripture states elsewhere: Behold, I send My messenger, and he shall clear the way before Me (Mal. 3:1). Observe that every misfortune that occurred to Joseph likewise befell Zion. It is written of Joseph: and Israel loved Joseph more than all his children (Gen. 38:3), and of Zion it is written: God loves the gates of Zion (Ps. 87:2). Concerning Joseph it is stated: And they hated him (Gen. 37:8), and about Zion: She hath uttered her voice against Me, therefore I have hated her (Jer. 12:8). With reference to Joseph it is said: For behold, we are binding sheaves (Gen. 37:7), and in regard to Zion: Ye shall come home with song, bearing sheaves (Ps. 126:6). It is written of Joseph: Shalt thou indeed rule over us? (Gen. 36:8), and of Zion: That sayeth unto Zion: “Thy God reigneth” (Isa. 52:7). Joseph: And Joseph dreamed a dream (Gen. 37:5), and Zion: When the Lord brought back those that returned to Zion, we were like unto them that dream (Ps. 126:1). Joseph: Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to bow down to thee? (Gen. 37:10), Zion: They shall bow down to thee with their face to the earth (Isa. 49:23). Joseph: And his brothers envied him (Gen. 37:11), Zion: I am jealous of Zion with great jealousy (Zech. 8:2). Joseph: Go now, see whether it is well with thy brethren (Gen. 37:14), Zion: Seek the peace of the city (Jer. 29:7). Joseph: They saw him from afar off (Gen. 37:18), Zion: Remember the Lord from afar off (Jer. 51:50). Joseph: And before he came near unto them they conspired (Gen. 37:18), Zion: They hold crafty converse against the people (Ps. 83:4). Joseph: And they stripped Joseph of his coat (Gen. 37:23), Zion: They shall strip thee of thy clothes (Ezek. 23:26). Joseph: They took him and cast him into the pit (Gen. 37:24), Zion: They have cut off my life in the dungeon (Lam. 3:53). Joseph: And the pit was empty (Gen. 37:24), Zion: And in the pit there was no water (Jer. 38:6). Joseph: And they sat down to eat bread (Gen. 37:25), Zion: We have given the hand to Egypt, and to Assyria, to have bread enough (Lam. 5:6). Joseph: And they drew near and lifted up Joseph (Gen. 37:28), Zion: Ebed-Melech the Cushite drew him up (Jer. 38:13). Joseph: And Jacob rent his garments (Gen. 37:34), Zion: And in that day did the Lord, the God of hosts, call to the weeping (Isa. 22:12). Joseph: All his sons and all his daughters rose to comfort him (Gen. 37:35), Zion: Strain not to comfort me (Isa. 22:4). Joseph: And the Midianites sold him into Egypt (Gen. 37:36), Zion: The children also of Jerusalem have ye sold unto the sons of the Jevanim (Joel 4:6).
(ב) וּמַה שֶּׁאֵרַע לְיוֹסֵף טוֹבוֹת, אֵרַע לְצִיּוֹן טוֹבוֹת. בְּיוֹסֵף, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. וְצִיּוֹן, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ (תהלים מח, ג). בְּיוֹסֵף, אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי. בְּצִיּוֹן, גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה (חגי ב, ט). בְּיוֹסֵף, וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם (דה״ב ז, טז). בְּיוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד. וּבְצִיּוֹן, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד (ירמיה ב, ב). בְּיוֹסֵף, וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו. וּבְצִיּוֹן, אִם רָחַץ אדושם אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן (ישעיה ד, ד). בְּיוֹסֵף, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וּבְצִיּוֹן, בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה' (ירמיה ג, יז). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. וּבְצִיּוֹן, עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ (ישעיה נב, א). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו. וּבְצִיּוֹן הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי (מלאכי ג, א).
(2) Everything fortunate that occurred to Joseph likewise happened to Zion. It is written of Joseph: And Joseph was of beautiful form and fair to look upon (Gen. 39:6), and of Zion it is stated: Fair in situation, the joy of the whole earth (Ps. 48:3). Concerning Joseph it is written: He is not greater in this house than I (Gen. 39:9), and of Zion: The glory of this latter house shall be greater than that of the former (Hag. 2:9). Joseph: The Lord was with him (Gen. 39:2), Zion: And My eyes and My heart shall be there (II Chron. 7:15). Joseph: And showed kindness unto him (Gen. 39:21), Zion: I remember for thee the affection of thy youth (Jer. 2:2). Joseph: And he shaved himself and changed his raiment (Gen. 41:14), Zion: And the Lord shall have washed away (Isa. 44:4). Joseph: Only in the throne will I be greater than thou (Gen. 41:40), Zion: At that time they shall call Jerusalem the throne of the Lord (Jer. 3:17). Joseph: And arrayed him in vestures of fine linen (Gen. 41:42), Zion: Awake, awake, put on thy strength, O Zion; put on thy beautiful garments (Isa. 52:1). Joseph: He sent Judah before him (Gen. 46:29), Zion: Behold, I send My messenger (Mal. 3:1).