Pray Tell: Tehillim Chapter 102 Part Two

(א) תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃ (ב) יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃ (ג) אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃ (ד) כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹ־קֵ֥ד נִחָֽרוּ׃ (ה) הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃ (ו) מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃ (ז) דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃ (ח) שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃ (ט) כָּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃ (י) כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃ (יא) מִפְּנֵֽי־זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃ (יב) יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃ (יג) וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ (יד) אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ (טו) כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃ (טז) וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃ (יז) כִּֽי־בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃ (יח) פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃ (יט) תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃ (כ) כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃ (כא) לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ (כב) לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ (כג) בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהוָֽה׃ (כד) עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ כחו [כֹּחִ֗י] קִצַּ֥ר יָמָֽי׃ (כה) אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃ (כו) לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃ (כז) הֵ֤מָּה ׀ יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃ (כח) וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃ (כט) בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃

Psalms 102:1-29

(1) A prayer of the lowly man when he is faint and pours forth his plea before the LORD. (2) O LORD, hear my prayer; let my cry come before You. (3) Do not hide Your face from me in my time of trouble; turn Your ear to me; when I cry, answer me speedily. (4) For my days have vanished like smoke and my bones are charred like a hearth. (5) My body is stricken and withered like grass; too wasted to eat my food; (6) on account of my vehement groaning my bones show through my skin. (7) I am like a great owl in the wilderness, an owl among the ruins. (8) I lie awake; I am like a lone bird upon a roof. (9) All day long my enemies revile me; my deriders use my name to curse. (10) For I have eaten ashes like bread and mixed my drink with tears, (11) because of Your wrath and Your fury; for You have cast me far away. (12) My days are like a lengthening shadow; I wither like grass. (13) But You, O LORD, are enthroned forever; Your fame endures throughout the ages. (14) You will surely arise and take pity on Zion, for it is time to be gracious to her; the appointed time has come. (15) Your servants take delight in its stones, and cherish its dust. (16) The nations will fear the name of the LORD, all the kings of the earth, Your glory. (17) For the LORD has built Zion; He has appeared in all His glory. (18) He has turned to the prayer of the destitute and has not spurned their prayer. (19) May this be written down for a coming generation, that people yet to be created may praise the LORD. (20) For He looks down from His holy height; the LORD beholds the earth from heaven (21) to hear the groans of the prisoner, to release those condemned to death; (22) that the fame of the LORD may be recounted in Zion, His praises in Jerusalem, (23) when the nations gather together, the kingdoms, to serve the LORD. (24) He drained my strength in mid-course, He shortened my days. (25) I say, “O my God, do not take me away in the midst of my days, You whose years go on for generations on end. (26) Of old You established the earth; the heavens are the work of Your hands. (27) They shall perish, but You shall endure; they shall all wear out like a garment; You change them like clothing and they pass away. (28) But You are the same, and Your years never end. (29) May the children of Your servants dwell securely and their offspring endure in Your presence.”

מלבי"ם על תהילים ק״ב:י״ד:ג׳-ו׳

(ג) תקום להושיע ציון, וזה מצד ג' דברים, או מצד הרחמים על עניה ושפלותה, ועז''א (ד) תרחם ציון, או מצד החנינה בעתים מיוחדים לרצון שאז יתעורר לחונן גם הבלתי ראוי, ועז''א כי (ה) עת לחננה, או עכ''פ אם לא יושעו קודם הזמן ע''י רחמים או עת רצון, בהכרח יושעו בבוא זמן הקץ האחרון המיועד מאת הנביאים, ועז''א (ו) כי בא מועד.

Malbim on Psalms 102:14:3-6

You will surely arise- This is for three reasons: either because of the pity on the lowliness of Yerushalayim, and this is why it says: take pity on Zion, or it comes from the times that are designated for grace when we prayed to God even if we aren't deserving of redemption, and this is why it says: a time for grace, and even if the redemption doesnt come before its time then it will have to come at its designated time and this is why it says: the appointed time has come.

כתובות קי״ב א:י״ח-קי״ב ב:א׳

ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר' חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר (תהלים קב, טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו

Ketubot 112a:18-112b:1

§ Rabbi Abba would kiss the rocks of Akko, which was on the coast of Eretz Yisrael. Rabbi Ḥanina would repair its stumbling blocks, i.e., any potholes in the land, so that travelers would not fall and consequently speak ill of Eretz Yisrael. Rabbi Ammi and Rabbi Asi would stand and pass from a sunny spot to a shady one, and from a shady spot to a sunny one, so that they would always sit in comfort and never have cause to remark that they were uncomfortable in Eretz Yisrael. Rabbi Ḥiyya bar Gamda would roll in the dust of the land, as it is stated: “For Your servants take pleasure in her stones, and love her dust” (Psalms 102:15).

בראשית רבה נ״ו:י׳

(י) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה (בראשית כב, יד), דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּבָנוּי חָרֵב וּבָנוּי.. ה' יֵרָאֶה, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.

Bereshit Rabbah 56:10

And Avraham called the place: Hashem will be seen. Another explanation is that Hashem showed Avraham the Holy Temple being destroyed and rebuilt...and, ultimately it will be rebuilt and seen in future times, as it says: Hashem has built Zion, and He can be seen in all of His glory.

מלבי"ם על תהילים ק״ב:י״ט:א׳

(א) תכתב זאת לדור אחרון, ה' מצוה למלאכיו שהתפלה שמתפללים בעת החורבן על הגאולה תכתב בספר זכרון לפניו לדור אחרון,

Malbim on Psalms 102:19:1

Write this for the last generation: Hashem commands his angels that the prayers recited for the redemption during the time of exile should be written in a book of remembrance, and should be placed before God at the last generation.

ויקרא רבה ל׳:ג׳

אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תִּבְזֶה אֶת תְּפִלָּתָם, (תהלים קב, יט): תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל הַשָּׁבִים, (תהלים קב, יט): וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא אוֹתָן בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. דָּבָר אַחֵר, תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה נָטוּי לְמִיתָה, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ, שֶׁבְּרָאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, דָּבָר אַחֵר, תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי שֶׁהָיוּ נְטוּיִין לְמִיתָה, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ, שֶׁבְּרָאָן בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. דָּבָר אַחֵר, תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, אֵלּוּ דּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם נְטוּיִין לְמִיתָה, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִבְראוֹת אוֹתָן בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, לִקַּח לוּלָב וְאֶתְרוֹג וּנְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

Vayikra Rabbah 30:3

...