(א) וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ (ב) וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ (ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אהלה [אָֽהֳלוֹ֙] בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃
(1) From Egypt, Abram went up into the Negeb, with his wife and all that he possessed, together with Lot. (2) Now Abram was very rich in cattle, silver, and gold. (3) And he proceeded by stages from the Negeb as far as Bethel, to the place where his tent had been formerly, between Bethel and Ai,
[And you find that with our father] Avraham, that he kept the Torah even it had not yet come to the world, as it is stated: "because that Avraham hearkened to my voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My laws [Torahs]." It elevated him and blessed him in his youth, and gave him posterity and hope in his old age. Regarding his youth, what does it say (Genesis 13:2): "And Avram was very rich in cattle, in silver, and in gold." Regarding his old age, what does it say (Genesis 24:1): "And Avraham was old , well stricken in age; and the Lord had blessed Avraham in all things." Rabbi Hezkiya, Rabbi Cohen in the name of Rav: It is forbidden to reside in a city that has no doctor, and where there is no bathhouse, and where the courthouse does not flog and imprison [criminals]. Rabbi Yosi ben Rabbi Bon: It is also forbidden to reside in a city where there is no vegetable garden. Rabbi Hezkiya, Rabbi Cohen in the name of Rav: In the future, a person will give a judgement and an accounting over everything that his eye saw and what he did not eat. Rabbi Elazar feared these laws and invested his money in order to eat from every kind [of vegetable] once a year.
(ד) וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה, קָפְצָה זִקְנָה עַל אַבְרָהָם. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? וְאַבְרָהָם זָקֵן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. וּכְתִיב: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה (משלי טז, לא) מִי גָּרַם לְאַבְרָהָם כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה כְּשֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ צִדְקוּת, דִּכְתִיב: וְאַבְרָהָם זָקֵן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב. אָמַר לוֹ לְאוֹהֲבוֹ, מָה אֶתֵּן לְךָ, כֶּסֶף וְזָהָב יֶשׁ לְךָ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שָׂדוֹת וּכְרָמִים יֶשׁ לְךָ, אֶלָּא אֶתֵּן עֲטָרָה שֶׁבְּרֹאשִׁי וְאָשִׂים בְּרֹאשֶׁךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, כֶּסֶף וְזָהָב הֲרֵי נָתַתִּי לְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה וְגוֹ' (בראשית יג, ב). אֶלָּא מָה אֶתֵּן לְךָ, עֲטָרָה שֶׁבְּרֹאשִׁי. שֶׁכְּשֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל, אָמַר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (דניאל ז, ט). וּכְתִיב: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וְגוֹ'.
(4) After her death, Abraham aged rapidly, for it is written: And Abraham was old, and it is also written: The hoary head is a crown of glory (Prov. 16:31). Why was this crown of glory bestowed upon Abraham? Because he performed acts of charity. Therefore, it is written: And Abraham was old. The Holy One, blessed be He, said to him: It is sufficient for a servant to be like his master. This may be compared to a king who has a dear friend, to whom he says: “What present can I give You? You have silver, gold, male servants, handmaidens, fields, and vineyards. I will give you the crown that is on my head, and place it upon your head.” Similarly, the Holy One, blessed be He, said to Abraham: Silver and gold I have given thee, as it is said: And Abram was very rich in cattle, in silver, and in gold (Gen. 13:1); now what can I give you beside the crown that is on My head? When Daniel beheld him, he said: And the hair of his head like pure wool (Dan. 7:9). And therefore it is written: And Abraham was old, and well stricken in age (Gen. 24:1).
(א) ואברם כבד מאוד, במקנה בכסף ובזהב (בראשית יג, ב). נראה לי, בסייעתא דשמיא: בא הכתוב ללמדנו שבח אברהם אבינו עליו השלום במידות הטובות הנפשיות, לומר: אף-על-פי שאתה רואה שהיה לו מידת הזריזות גדולה, וכאשר בארנו בסייעתא דשמיא בפרשה זו, בפסוק (שם יב, ד): "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'", כלומר תכף ומיד, ואף-על-פי שהיה בן שבעים וחמש שנים. וכן כאשר אמר לו הקדוש-ברוך-הוא (שם כב, ב, ג): "לך לך אל ארץ המוריה וכו', והעלהו שם לעולה" – השכים בבוקר בבוקר לעשות רצון השם יתברך – אל תחשוב שהיה משתמש במידת הזריזות שהייתה אצלו תשמיש של חול, להתנהג בזריזות גם בעניינים גשמיים הגופניים; לא כן! אלא אדרבא, היה מתנהג להפך בכבדות; וזה שאמר: "ואברם כבד מאוד" – שהיה מתנהג בכבדות "במקנה בכסף ובזהב", רוצה לומר, בקניין שיש לו בכסף ובזהב לא היה זריז רודף אחריהם להשיגם. ועין להרב חיד"א ז"ל ב"דברים אחדים", בפסוק (משלי ו, ו): "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם", רוצה לומר: תלמד הזריזות מן הנמלה, אך אתה תשתמש בזריזות בדברים הנפשיים ותוריים דווקא, שתהיה לך הזריזות בהם לחכמה, ולא תשתמש בה להשגת הגשמיות שהם הבל; יעין שם.
(י) בפסוק בית אל מים והעי מקדם (בראשית יב, ח). כי ידוע שצריך להצדיק להיות דבוק תמיד באין וזו ביטול במציאות מחמת גודל היראה ופחד מהבורא ברוך הוא ותיבת (והעי) הוא מלשון עיי השדה וכשהצדיק הוא דבוק באין משם הוא מביא השפעות רצון וברכה לכל העולם כולו. וזו פירוש הפסוק בית אל מים והעי מקדם, רצה לומר שמקודם צריך להיות דבוק באין וזו בחינת עי מקדם הוא קדמונו של עולם ואחר כך כשהצדיק הביא השפעה לעולם בחינה זו נקרא בית אל מים ודוק. וזהו כוונת מלת שא"ה משם ע"ב מלשון שאיה ושממה, רצה לומר שהצדיק צריך להיות דבוק באין ולהיות בטל במציאות ואחר כך מביא כל הברכות לעולם. וזה שכתוב אחר כך ואברם כבד מאוד במקנה ובכסף ובזהב ודו"ק:
(10) Genesis 12,8. “Bet-El to the west and AI to the east;” it is understood by the Kabbalists that the tzaddik must always remain attached to the ayin, אין, i.e. to a negation of that which is primarily physical, יש or known as “reality,” in our parlance. He is able to ignore such “realities” due to his awe for the Creator; the word: והעי, is a variation of עי השדה, “ruins in the field;” (Micah 1,6). When the tzaddik is attached to this אין, he is able to draw down to our physical universe goodwill and blessings from the celestial domain of the universe. Our verse illustrates the concept of how a man of the caliber of Avraham is able to be a source of good for the entire human race.
The moral/ethical message of the verse is that in order to enjoy the benefits available in this terrestrial part of the universe, one must first make certain that one maintains close links with the celestial parts of the universe, which is the source of these benefits. What was considered a ruin, עי, before the tzaddik had established close ties with the celestial domain, turns into בית אל, a “house of G’d on earth,” after he has done so. The Torah confirms this a few verses later after Avraham returns from Egypt, when he is described as very rich in livestock, silver and gold. (Genesis 13,2)