The Rabbis do not think that this is an apple and never use it, because they didn't know what an apple was in those days. "One theory about how the fruit came to be understood as an apple is based in the similarity of the Latin words for evil - malus - and apple - malum." - Rabbi Gail Labovitz
The tree from which Adam, the first man, ate, Rabbi Meir says: It was a vine, as nothing brings wailing and trouble upon man even today other than wine...
On the first day you shall take the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before the LORD your God seven days.
(7) Then the eyes of both of them were opened and they perceived that they were naked; and they sewed together fig leaves and made themselves loincloths.
Rabbi Neḥemya says: It was a fig tree, as with the object with which they were corrupted and sinned they were rehabilitated, as it is stated: “And they sewed together fig leaves and made for themselves loincloths” (Genesis 3:7). They must have taken the leaves from the tree closest at hand, the Tree of Knowledge.
Rabbi Yehuda says: It was wheat, as, even today, the child does not know how to call his father and mother until he tastes the taste of grain.
(ז) מָה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חִטִּים הָיוּ, כַּד לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דֵּעָה אִינּוּן אָמְרִין לָא אֲכַל הַהוּא אִינְשָׁא פִּתָּא דְּחִטֵּי מִן יוֹמוֹי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק בָּעֵי קַמֵּי רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ אֶפְשָׁר חִטִּים הָיוּ, אָמַר לוֹ הֵן. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב עֵץ, אֲמַר לֵיהּ מְתַמְּרוֹת הָיוּ כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אִתְפַּלְּגוּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁכְּבָר הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. לֶפֶת, תְּרֵין אָמוֹרָאִין פְּלִיגֵי, רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, חַד אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הָיְתָה, וְחוֹרָנָה אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת. רַבִּי יִרְמְיָה בָּרֵיךְ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְקַלְסֵיהּ, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אָמַר, עֲנָבִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב לג): עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, אוֹתָן הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם. רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אָמַר אֶתְרוֹג הָיָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ וגו', אֲמַרְתְּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁעֵצוֹ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תְּאֵנִים הָיוּ, דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, מָשָׁל לְבֶן שָׂרִים שֶׁקִּלְקֵל עִם אַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַשַֹּׂר טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל שְׁפָחוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִמּוֹ פָּתְחָה דְלָתֶיהָ וְקִבִּלַתּוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתוֹ הָאִילָן, טְרָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לְגַן עֵדֶן, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל אִילָנוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וּמַה הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הָא גַּנָּב דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, יב): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאֶה עַל בּוֹרְאוֹ, (תהלים לו, יב): וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, לָא תִיסַב מִמֶּנִּי עָלֶה. אֲבָל תְּאֵנָה שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ, פָּתְחָה דְּלָתֶיהָ וְקִבְּלַתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, מָה הָיְתָה אוֹתָהּ הַתְּאֵנָה, רַבִּי אָבִין אָמַר בְּרַת שֶׁבַע דְּאַמְטְיַת שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלָא לְעָלְמָא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם ר"א אָמַר בְּרַת אֱלִיתָא, דְּאַמְטְיַת אֱלִיתָא לְעָלְמָא. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חַס וְשָׁלוֹם לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְאָדָם, וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ. רְאֵה מַה כְּתִיב (ויקרא כ, טז): וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה וגו', אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאת, אֶלָּא שֶׁלֹא תְהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא הַבְּהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, וְאִם עַל כְּבוֹד תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַמָּקוֹם, עַל כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.
What was the tree, from which Adam and Eve ate? Rabbi Meir said, it was wheat. When a person lacks knowledge people say "That person has not eaten bread made from wheat even a day."
(ז) מָה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חִטִּים הָיוּ, כַּד לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דֵּעָה אִינּוּן אָמְרִין לָא אֲכַל הַהוּא אִינְשָׁא פִּתָּא דְּחִטֵּי מִן יוֹמוֹי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק בָּעֵי קַמֵּי רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ אֶפְשָׁר חִטִּים הָיוּ, אָמַר לוֹ הֵן. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב עֵץ, אֲמַר לֵיהּ מְתַמְּרוֹת הָיוּ כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אִתְפַּלְּגוּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁכְּבָר הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. לֶפֶת, תְּרֵין אָמוֹרָאִין פְּלִיגֵי, רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, חַד אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הָיְתָה, וְחוֹרָנָה אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת. רַבִּי יִרְמְיָה בָּרֵיךְ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְקַלְסֵיהּ, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אָמַר, עֲנָבִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב לג): עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, אוֹתָן הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם. רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אָמַר אֶתְרוֹג הָיָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ וגו', אֲמַרְתְּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁעֵצוֹ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תְּאֵנִים הָיוּ, דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, מָשָׁל לְבֶן שָׂרִים שֶׁקִּלְקֵל עִם אַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַשַֹּׂר טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל שְׁפָחוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִמּוֹ פָּתְחָה דְלָתֶיהָ וְקִבִּלַתּוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתוֹ הָאִילָן, טְרָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לְגַן עֵדֶן, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל אִילָנוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וּמַה הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הָא גַּנָּב דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, יב): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאֶה עַל בּוֹרְאוֹ, (תהלים לו, יב): וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, לָא תִיסַב מִמֶּנִּי עָלֶה. אֲבָל תְּאֵנָה שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ, פָּתְחָה דְּלָתֶיהָ וְקִבְּלַתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, מָה הָיְתָה אוֹתָהּ הַתְּאֵנָה, רַבִּי אָבִין אָמַר בְּרַת שֶׁבַע דְּאַמְטְיַת שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלָא לְעָלְמָא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם ר"א אָמַר בְּרַת אֱלִיתָא, דְּאַמְטְיַת אֱלִיתָא לְעָלְמָא. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חַס וְשָׁלוֹם לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְאָדָם, וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ. רְאֵה מַה כְּתִיב (ויקרא כ, טז): וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה וגו', אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאת, אֶלָּא שֶׁלֹא תְהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא הַבְּהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, וְאִם עַל כְּבוֹד תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַמָּקוֹם, עַל כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.
...R. Azariah and R. Judah b. R. Simeon in the name of R. Joshua b. Levi said: Heaven forfend [that we should conjecture what the tree was!] The Holy One, blessed be He, did not and will not reveal to man what that tree was....[If] the Holy One blessed be He, was anxious to safeguard the honor of his [Adam's] descendents, how much more his own honor. [I.e., God did not reveal the nature of the tree so that it might not be said "Through this tree Adam brought death into the world."] -- Translation by Susan A. Handelman in The Slayers of Moses: The Emergence of Rabbinic Interpretation in Modern Literary Theory