אוחילה לאל

אוֹחִֽילָה לָאֵל. אֲחַלֶּה פָנָיו. אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן:

אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִֽׁירָה עֻזּוֹ. אַבִּֽיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו:

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב. וּמֵיְהֹוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן:

אדושם, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:

I hope in Almighty, I implore His Presence, I ask of Him to grant me eloquent speech, so that in the congregation of the people, I might sing of His might and utter joyful songs praising His deeds. The arrangements of thoughts belong to man, but [only] from God, comes eloquent speech. My Master, open my lips and my mouth will declare Your praise.

Translation of Rabbi Jonathan Sacks

I shall await the LORD, I shall entreat his favor,

I shall ask Him to grant my tongue eloquence.

In the midst of the congregated nation I shall sing of His strength;

I shall burst out in joyous melodies for his works.

The thoughts in man's heart are his to arrange,

but the tongue's eloquence comes from the Lord.

O LORD, open my lips, so that my mouth may declare Your praise

אוחילה לאל על שם על כן אוחיל לו. אחלה פניו על שם חליתי פניך בכל לב. אשאלה ממנו מענה לשון על שם ומה' מענה לשון. ולקח לשון אשאלה ממנו על שם אחת שאלתי מאת ה'. אשר בקהל עם על שם בשרתי צדק בקהל רב. אשיר עוזו על שם ואני אשיר עוזך. אביעה רננות על שם תבענה שפתי תהלה. ואמר רננות על שם ושפתי רננות יהלל. פי' בעד מפעליו על שם כל פעל ה' למענהו. ונראה מתוך אוחילה שאין ליחיד לאומרו לפי שהוא רשות לשליח צבור שהרי אומר בו אשר בקהל עם אשיר עוזו.

הרב דוד (בר' יוסף) אַבּוּדֶרְהֶם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חלקי ה' אמרה נפשי על־כן אוחיל לו

“The LORD is my portion,” I say with full heart; Therefore will I hope in Him.

(ו) חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו. (איכה ג, כד) יבואר על דרך משל, לאדם עשיר שהיה לו אוהב איש עני והיה נותן לו כל הצטרכות ואחר זה נתהוה איזה שנאה מהעשיר להעני.והנה אם העשיר אומר אחר כך לעני לבי אליך, דהיינו שלבי משוכה לאהבתך אזי העני מצפה שבוודאי יחזור אהבה לכמות שהיה ויחזור וישפיע כל הטובות כאשר בראשונה כיון שלבו עליו. כן אנחנו ישראל אף על פי שאנחנו עתה בגלות כיון שיש התעוררות העליון עלינו שאנחנו חלק ה' אלקי. וזהו חלקי ה' אמרה נפשי, הנפש הוא התעוררות העליון אומר לי שאני חלק ה', על כן אוחיל לו, בזה אני מצפה שירחם ה' עלינו:

חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל־לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ תרגום תהילים: צַלֵיתִי קֳדָמָךְ בְּכָל לִבָּא חוּס עֲלַי הֵיךְ מֵימְרָךְ:

I have implored You with all my heart; have mercy on me, in accordance with Your promise.

(א) חליתי. ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב):

אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־ה' אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־ה' כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־ה' וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃

One thing I ask of the LORD, only that do I seek: to live in the house of the LORD all the days of my life, to gaze upon the beauty of the LORD, to frequent His temple.

ושמעתי בשם רבנו ר' בונם זצוקללה"ה שאמר שהמכוון ששאל מאת ה' שזה יהיה המבוקש שלו, וזה שנאמר אותה אבקש שבתי בבית ה' וגו' והעיקר הוא הרצון. (פרי צדיק וירא י', ראש השנה י')

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 18001854), מחבר "מי השילוח", מייסד חסידות איזביצא ראדזין

לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן׃

רש"י: (א) לאדם מערכי לב. הוא סודר עצתו ודבריו בלבו:

A man may arrange his thoughts, But what he says depends on the LORD.

(א) לאדם מערכי לב, הלב עורך ומסדר את אשר ידבר. ובאשר הבחירה ביד האדם הוא מעריך מערכות הרבה ואופנים שונים מה יענה, ובכ"ז הגמר ומענה הלשון הוא מה', וצריך עזר ממרומים שיענה מענה טוב, ר"ל גמר הפעולה, ובפרט דבור הלשון הוא מה', כמ"ש ואתפללה אל אלקי השמים ואומרה למלך שהתפלל על מענה לשון שיעלה בידו כראוי:

(א) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. הנה כל אדם צריך לקבוע בלבו סדר להתנהג בו ואם יברר עצמו בסדר שלו אזי אם לפעמים יפסיע פסיעה למעלה מסדר שלו אפילו שאין זה חלקו מכל מקום יאיר לו השי"ת שגם זה חלקו וכמו שכתיב (משלי ט"ז,א') לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, היינו שהאדם צריך לסדר מערכי לבבו ואם יסדרם היטיב אז מה' מענה לשון שהשי"ת יושיע לו שיצא לפועל, ואפילו במקום שפסע מחוץ לסדרו, גם כן יברר השי"ת שמאתו היתה זאת...

בִּשַּׂ֤רְתִּי צֶ֨דֶק ׀ בְּקָ֘הָ֤ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֭פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א ה' אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃

רש:י (א) בשרתי צדק. שירה על הים ושירה על הבאר שירת דבורה:

I proclaimed [Your] righteousness in a great congregation; see, I did not withhold my words; O LORD, You must know it.

א למנצח אל־תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את־הבית להמיתו

ב הצילני מאיבי אלקי ממתקוממי תשגבני

ג הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני

ד כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא־פשעי ולא־חטאתי ה'

יז ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי־היית משגב לי ומנוס ביום צר־לי

יח עזי אליך אזמרה כי־אלקים משגבי אלקי חסדי

For the leader; al tashḥeth. Of David. A michtam; when Saul sent men to watch his house in order to put him to death. Save me from my enemies, O my God; secure me against my assailants. Save me from evildoers; deliver me from murderers. For see, they lie in wait for me; fierce men plot against me for no offense of mine, for no transgression, O LORD; for no guilt of mine do they rush to array themselves against me. Look, rouse Yourself on my behalf! You, O LORD God of hosts, God of Israel, bestir Yourself to bring all nations to account; have no mercy on any treacherous villain. Selah. They come each evening growling like dogs, roaming the city. They rave with their mouths, sharp words are on their lips; [they think,] “Who hears?” But You, O LORD, laugh at them; You mock all the nations. O my strength, I wait for You; for God is my haven. My faithful God will come to aid me; God will let me gloat over my watchful foes. Do not kill them lest my people be unmindful; with Your power make wanderers of them; bring them low, O our shield, the Lord, because of their sinful mouths, the words on their lips. Let them be trapped by their pride, and by the imprecations and lies they utter. In Your fury put an end to them; put an end to them that they be no more; that it may be known to the ends of the earth that God does rule over Jacob.Selah. They come each evening growling like dogs, roaming the city. They wander in search of food; and whine if they are not satisfied. But I will sing of Your strength, extol each morning Your faithfulness; for You have been my haven, a refuge in time of trouble. O my strength, to You I sing hymns; for God is my haven, my faithful God.

(ו) דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נט, יז): וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יב, ב): הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד... דָּבָר אַחֵר, וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם וְאוֹמְרִים שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה, וּמָה אָמְרוּ, עָזִי וְזִמְרָת יָהּ.

כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּי׃

I am sated as with a rich feast, I sing praises with joyful lips

(ג) ששפתי רננות יהלל פי, שזה מזון הנפש, וכמ''ש הכוזרי שכמו שהגוף הגשמי צריך הוא אל המזון ולא יחיה בלעדיו כן מזון הנפש היא התפלה שתדבק אל שרשה הרוחני, וכמו שמזון הגוף הוא שלש פעמים ביום כן ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה :

כל פעל ה' למענהו וגם־רשע ליום רעה
The LORD made everything for a purpose, Even the wicked for an evil day.

(א) כל פעל ה' למענהו. הנה כל אשר פעל הש''י הוא לתכלית ולתועלת וגם מה שתראה שיוזק הרשע ליום רעה הוא לתועלת כי בזה תועלת ללקיחת המוסר:

כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וּמְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים. כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּשָׂדֶה, וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים נָאִים אַחַת לְאַחַת, עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אֶחָת, וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד אַחַת לְאַחַת, וְעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחֶרֶת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים. כְּמוֹ כֵן הוּא הוֹלֵךְ בִּתְפִלָּה מֵאוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים כַּמָּה אוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּר. וְכֵן עוֹשֶׂה בְּתֵבוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִתְחַבְּרִין שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת. וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט יוֹתֵר, עַד שֶׁגּוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת. וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוֹלֵךְ מֵאָבוֹת לִגְבוּרוֹת, וּמִגְּבוּרוֹת לִקְדֻשּׁוֹת, וְכֵן הוֹלֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר. מִי יְפָאֵר גֹדֶל פְּאֵר הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה.

מחזור מסורת הרב לראש השנה, Commentary adapted from the teachings of Rabbi Joseph B. Soloveitchik, edited by Dr. Arnold Lustiger

It is paradoxical and absurd that lowly man should have the arrogance to crown God as King. The series of verses starting with these words thus constitutes a license to approach God and declare him King; this prayer therefore forms the introduction to the blessings of Malchuyos. The chazzan himself has already asked permission for such an approach in the earlier prayer of היה עם פיפיות שלוחי עמך. According to the Rav, the meditation of אוחילה לאל, then, since it is not needed by the chazzan, is actually recited so that each individual can recite Malchuyos. As such, however, it should really appear in the silent prayer as well.

...וזהו ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, שהשי"ת תומך שלא פסע לבר בלתי כפי חלקו, כי באמת הנקודה באדם אף שהיא קטנה מכל מקום תוכל להתפשט כרצון השי"ת, וזהו אתה תומך גורלי, שאף במקום שאין האדם יכול מצדו לעלות למעלה זו, מכל מקום השי"ת תומכו כיון שרצון ישראל הוא רצונו יתברך, כמשל מלך שצוה לבניו שיבנו לו בנין ועשאוהו ברפיון ורצון המלך היה לגמור הבנין אמר להם די לפני רצונכם שרציתם לעשות רצוני ואני אשלים הבנין בעצמי, וכן ישראל רואים שכל מעשם הוא רק לברר שרצונם הוא רצון השי"ת.

Audio from Shiur given in Yad Binyamin, Israel on Elul 26 5777:

https://www.dropbox.com/s/4h58pal7j2we623/אוחילה_לאל.mp3?dl=1