תנו רבנן: [יכול יוצא אדם ידי חובתו במעשר שני בירושלים - תלמוד לומר +דברים ט"ז+ לחם עני - מה שנאכל באנינות, יצא זה שאינו נאכל באנינות אלא בשמחה, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: מצות, מצות ריבה,

אם כן] מה תלמוד לומר לחם עני - פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש.

[מאי טעמא דרבי עקיבא? - מי כתיב לחם עוני עני כתיב. - ורבי יוסי הגלילי: מי קרינן עני? עוני קרינן. - ורבי עקיבא: האי דקרינן ביה עוני - כדשמואל, דאמר שמואל: לחם עני - לחם שעונין עליו דברים הרבה.]

וסבר רבי עקיבא עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש לא? והתניא: אין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש. [ואם לש, רבן גמליאל אומר: תשרף מיד, וחכמים אומרים: יאכל.]

ואמר רבי עקיבא: שבתי היתה אצל רבי אליעזר ורבי יהושע, ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש, ולא אמרו לי דבר.

[ואף על פי שאין לשין - מקטפין בו. אתאן לתנא קמא.

וחכמים אומרים: את שלשין בו - מקטפין בו, ואת שאין לשין בו - אין מקטפין בו. ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין.]

לא קשיא, הא - ביום טוב ראשון, הא - ביום טוב שני.

[כדאמר להו רבי יהושע לבניה: יומא קמא לא תלושו לי בחלבא, מכאן ואילך - לושו לי בחלבא.

והתניא: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת אסורה, מפני הרגל עבירה! –

אלא הכי קאמר: יומא קמא לא תלושו לי בדובשא, מכאן ואילך - לושו לי בדובשא.]