Do Not Seethe a Bird in It's Mother's Milk?
(יז) שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ (יח) לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃ (יט) רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (ס)

(17) Three times a year all your males shall appear before the Sovereign, the LORD. (18) You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened; and the fat of My festal offering shall not be left lying until morning. (19) The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.

(כא) לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (פ)

(21) You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat, or you may sell it to a foreigner. For you are a people consecrated to the LORD your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.

Philo, On the Virtues

And having also given a command that no one shall sacrifice the mother and the offspring on the same day, he goes further, and is quite prodigal on the particularity of his injunctions, adding this also, "Thou shalt not seethe a lamb in his mother's milk." For he looked upon it as a very terrible thing for the nourishment of the living to be the seasoning and sauce of the dead animal, and when provident nature had, as it were, showered forth milk to support the living creature, which it had ordained to be conveyed through the breasts of the mother, as if through a regular channel, that the unbridled licentiousness of men should go to such a height that they should slay both the author of the existence of the other, and make use of it in order to consume the body of the other. And if any one should desire to dress flesh with milk, let him do so without incurring the double reproach of inhumanity and impiety. There are innumerable herds of cattle in every direction, and some are every day milked by the cowherds, or goatherds, or shepherds, since, indeed, the milk is the greatest source of profit to all breeders of stock, being partly used in a liquid state and partly allowed to coagulate and solidify, so as to make cheese. So that, as there is the greatest abundance of lambs, and kids, and all other kinds of animals, the man who seethes the flesh of any one of them in the milk of its own mother is exhibiting a terrible perversity of disposition, and exhibits himself as wholly destitute of that feeling which, of all others, is the most indispensable to, and most nearly akin to, a rational soul, namely, compassion.

Rambam, Guide for the Perplexed, 3:48

Meat boiled in milk is undoubtedly gross food, and makes overfull; but I think that most probably it is also prohibited because it is somehow connected with idolatry, forming perhaps part of the service, or being used on some festival of the heathen.

(א) כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא עוֹלֶה וְלֹא נֶאֱכָל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זוֹ מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. בְּאֵיזֶה שֻׁלְחָן אָמְרוּ, בַּשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו. אֲבָל בַּשֻּׁלְחָן שֶׁסּוֹדֵר עָלָיו אֶת הַתַּבְשִׁיל, נוֹתֵן זֶה בְצַד זֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:

(1) Every kind of flesh is forbidden to be cooked in milk, except for the flesh of fish and of locusts. And it is also forbidden to place it upon the table with cheese, except for the flesh of fish and of locusts. ....

Fowl may be placed upon the table together with cheese but may not be eaten with it, the words of Bet Shammai. Bet Hillel say: it may neither be placed [upon the table together with cheese] nor eaten with it. Rabbi Yose said: this is one of the leniencies of Bet shammai and the stringencies of Bet Hillel .

Concerning what table did they speak? Concerning the table upon which one eats; but on the table whereon the food is set out one may place the one beside the other, and not be concerned.

Questions: What is considered meat and what is not considered meat? Why do you think that this is the rabbinic definition of meat?

Why does Bet Shammai mention "fowl"?

What are the criteria for being able to have meat and milk on the same table?

(ב) צוֹרֵר אָדָם בָּשָׂר וּגְבִינָה בְּמִטְפַּחַת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ נוֹגְעִין זֶה בָזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שְׁנֵי אַכְסְנָאִין אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, זֶה בָּשָׂר וָזֶה גְּבִינָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין:

(2) A person may wrap up meat and cheese in one cloth, provided they do not touch one another. Rabban Shimon ben Gamaliel says: two people at an inn may eat at the same table, the one meat and the other cheese, without concern.

(ג) טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה, אָסוּר. נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה, אָסוּר.... הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה:

(3) If a drop of milk fell on a piece of meat and it imparted a flavor into that piece, it is forbidden. If he stirred up the pot, then it is forbidden only if [the drop of milk] imparted a flavor into [all that was in] the pot. ..

One who puts fowl onto a table with cheese has not transgressed a negative commandment.

(ד) בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חַיָּה וָעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, שָׁלשׁ פְּעָמִים, פְּרָט לְחַיָּה וּלְעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֶאֱמַר (דברים יד), לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, וְנֶאֱמַר (שם), לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ, יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם:

(4) It is forbidden to cook the meat of a clean animal in the milk of a clean animal or to derive any benefit from it. But it is permitted to cook the meat of a clean animal in the milk of an unclean animal or the meat of an unclean animal in the milk of a clean animal and to derive benefit from it. Rabbi Akiva says: wild animals and fowls are not included in the prohibition of the Torah, for it is written three times, “You shall not seethe a kid in its mother's milk;” to exclude wild animals, fowl, and unclean animals. Rabbi Yose the Galilean says, it is said, “You shall not eat any nevelah” and [in the same verse] it says, “You shall not seethe a kid in its mother's milk” (Deuteronomy 14:21) anything that is prohibited because of nevelah it is forbidden to cook in milk. Fowl which is prohibited because of nevelah, it might also be forbidden to cook in milk, Scripture says, “In its mother’s milk;” this excludes fowl which has no mother's milk.

(ה) קֵבַת נָכְרִי וְשֶׁל נְבֵלָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה, קֵבָתָהּ אֲסוּרָה. טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ:

(5) The [milk in the] stomach [of an animal] of a Gentile or [in the stomach of] a nevelah is forbidden. If a man curdled milk with the skin of the stomach of an animal that was validly slaughtered and it imparted its flavor [to the milk] it is forbidden. The [milk in the] stomach of a validly slaughtered animal which had suckled from a terefah animal is forbidden. The [milk in the] stomach of a terefah animal which had suckled from a kosher animal is permitted, because the milk is collected inside.

תנא אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן הוא תני לה והוא אמר לה בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי רב אשי אייתו ליה גבינה אכל אייתו ליה בשרא אכל ולא משא ידיה אמרי ליה והא תאני אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן עוף וגבינה אין בשר וגבינה לא אמר להו הני מילי בליליא אבל ביממא הא חזינא תניא בית שמאי אומרים מקנח ובית הלל אומרים מדיח מאי מקנח ומאי מדיח

Igra, the father-in-law of Rabbe Aba, taught: fowl and cheese may be eaten freely. He explained what he taught [to mean] without handwashing and without wiping the mouth. Rav Yitzchok the son or Rav Mesharshia visited the home of Rav Ashi. They brought cheese for him and he ate. They meat for him and he ate, [even though] he didn't wash his hands. They said to him: But Igra, the father-in-law of Rabbe Aba, taught: 'fowl and cheese may be eaten freely'. [This indicates that this teaching is] true for fowl and cheese but not for meat and cheese. he said to them: that is true at night but by day we can see [that our hands are clean]. It was taught that Bait Shammai say: [one must] wipe And Bait Hillel say: wash what is meant by wipe and what is wash?

אילימא בית שמאי אומרים מקנח ולא בעי מדיח ובית הלל אומרים מדיח ולא בעי מקנח אלא הא דאמר רבי זירא אין קינוח פה אלא בפת כמאן כב"ש אלא בית שמאי אומרים מקנח ולא בעי מדיח ובית הלל אומרים אף מדיח הוי ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ולתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל אלא בית שמאי אומרים מקנח והוא הדין למדיח וב"ה אומרים מדיח והוא הדין למקנח מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי גופא אמר רבי זירא אין קינוח הפה אלא בפת והני מילי בדחיטי אבל בדשערי לא ודחיטי נמי לא אמרן אלא בקרירא אבל בחמימא משטר שטרי והני מילי ברכיכא אבל באקושא לא והלכתא בכל מילי הוי קינוח לבר מקמחא תמרי וירקא בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן כמה ישהה בין בשר לגבינה א"ל ולא כלום איני והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר א"ל ולא כלום גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא אמר שמואל אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא שמואל לטעמיה דאמר שמואל מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח אסתירא אביי הוה סייר נכסיה כל יומא ויומא יומא חד פגע באריסיה דדרי פתכא דאופי אמר ליה הני להיכא אמר ליה לבי מר אמר ליה כבר קדמוך רבנן רב אסי הוה סייר נכסיה כל יומא אמר היכא נינהו כל הני אסתירי דמר שמואל יומא חד חזא צינורא דבדקא בארעיה שקליה לגלימיה כרכיה אותביה בגוה רמא קלא אתו אינשי סכרוה אשכחתינהו לכולהו איסתרי דמר שמואל: אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה מיתיבי מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות מצוה לגבי רשות חובה קרי לה גופא מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות ראשונים נוטלין בין בכלי בין על גבי קרקע אחרונים אין נוטלין אלא בכלי ואמרי לה אין נוטלין על גבי קרקע מאי בינייהו איכא בינייהו קינסא מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן אחרונים אין נוטלין אלא בצונן מפני שחמין מפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא: מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן: אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי לא שנו אלא שאין היד

Rather, Bait Shammai say: wipe and the same is true for rinse and Bait Hillel say: rinse and the same is true for wipe. one said this and one said that but they don't disagree. The statement itself: Rabbe Zayra said: wiping the mouth is only with bread. This is only with wheat bread but not barley bread. and wheat bread is only if it is cold, but if it is hot it becomes pasty. and this is only if it soft but not if it hard. However, the Halacha is ... with all things can be used to wipe [the mouth] besides for flour, dates and vegetables. Rav Asi asked Rabbi Yochanan How long should one wait between [eating] meat and cheese? He said, "Not at all." Really? But Rav Chisda said, One who eats meat isn't allowed to eat cheese, [one who eats] cheese is allowed to eat meat. Rather [Rav Asi must have asked] How long should one wait between [eating] cheese and meat?... He said, "Not at all." Regarding what we quoted above "Rav Chisda said, One who eats meat isn't allowed to eat cheese, [one who eats] cheese is allowed to eat meat." Rav Aha bar Yosef said to Rav Chisda, "The meat this is between the teeth, what do we make of it?" We reference the verse, "The meat was still between their teeth" (Numbers 11:33) Mar Ukva says, In comparison to my father, regarding this matter, I am vinegar the son of wine. My father, when he ate meat, would not eat cheese until the same time the next day. But I, even if I won't eat it at this meal, I'll eat it at the next meal.

גופא מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות ראשונים נוטלין בין בכלי בין על גבי קרקע אחרונים אין נוטלין אלא בכלי ואמרי לה אין נוטלין על גבי קרקע

Washing before eating and washing after eating is obligatory, whereas washing in the middle of the meal is optional.

אמצעיים רשות אמר רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה
§ The baraita states that middle waters are optional. Rav Naḥman says: They taught this only with regard to washing the hands between one cooked dish and another cooked dish served at a meal. But between a cooked dish and cheese there is an obligation to wash one’s hands.

סידור רש"י סימן תקפז

ראיתי באחד שאכל כחל לפני סעודת חלב ואסור לאכול חלב באותה סעודה אם לא קינח שיניו או שהה כדי שתסתלק בשר שמן שיניו ומסעודה לסעודה אין שיעור אפילו לאכול מיד בסעודה אחרת חלב.

Sidder Rashi, Section 587

I saw someone eat an udder before a milk meal and it should be prohibited to eat milk in that meal if he didn't clean his teeth or wait enough time for the meat between his teeth to be removed.

And between meal and meal there is no measure, and he may even eat in the next meal milk.

תוספות חולין קד ע״ב

ור"ת מפרש וכן הלכות גדולות דאכל בשר אסור לאכול גבינה היינו בלא נטילה וקינוח אבל בנטילה וקינוח שרי

אכל גבינה מותר לאכול בשר אף בלא נטילה וקינוח

ומר עוקבא דלא אכיל עד סעודה אחריתי היינו בלא נטילה וקינוח

אי נמי מחמיר על עצמו היה …

והעולם נהגו שלא לאכול גבינה אחר בשר כלל ואפילו אחר עוף ואף על גב דתני אגרא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן דמשמע עוף תחלה דילמא משום דסבר בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ולא קיימא לן הכי

Tosafot Hullin 104b

Rabbenu Tam explained, and so too it is found in Halakhot Gedolot (a Babylonian 10th century work) that if one ate meat, it is forbidden for him to eat cheese. This means without washing his hands or cleaning out his mouth.

If he ate cheese, he may eat meat afterwards without washing his hands or cleaning out his mouth.

And Mar Ukba who would not eat until another meal, this is if he did not wash his hands or clean his mouth.

Alternatively, he was more stringent than is necessary.

The common custom is not to eat cheese after meat at all, and even after chicken. And even though Agra taught that chicken and cheese can be eaten freely, which seems to mean chicken first, perhaps this is because he held that the prohibition of chicken and milk is not from the Torah. But we do not hold that way.

לסעודתא אחריתא אכילנא - לאו בסעודתא שרגילין לעשות אחת שחרית ואחת ערבית אלא אפילו לאלתר אם סילק השולחן ובירך מותר דלא פלוג רבנן:

"At the next meal I'll eat": Not just at the meal that is customary - one in the morning and one in the evening - rather even immediately, if you clear the table and make the concluding blessing, it's permissible, since the Rabbis didn't differentiate.

(כו) מִי שֶׁאָכַל גְּבִינָה אוֹ חָלָב תְּחִלָּה מֻתָּר לֶאֱכל אַחֲרָיו בָּשָׂר מִיָּד. וְצָרִיךְ שֶׁיָּדִיחַ יָדָיו וִיקַנֵּחַ פִּיו בֵּין הַגְּבִינָה וּבֵין הַבָּשָׂר.

(כז) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּבְשַׂר בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה. אֲבָל אִם אָכַל בְּשַׂר עוֹף אַחַר שֶׁאָכַל הַגְּבִינָה אוֹ הֶחָלָב אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא קִנּוּחַ הַפֶּה וְלֹא נְטִילַת יָדַיִם:

(כח) מִי שֶׁאָכַל בָּשָׂר בַּתְּחִלָּה בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה בֵּין בְּשַׂר עוֹף לֹא יֹאכַל אַחֲרָיו חָלָב עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶן כְּדֵי שִׁעוּר סְעֵדָּה אַחֶרֶת וְהוּא כְּמוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִפְּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁל בֵּין הַשִּׁנַּיִם שֶׁאֵינוֹ סָר בְּקִנּוּחַ:

26 One who ate cheese or milk first, may eat afterwards meat immediately. But he needs to wash his hand and rinse out his mouth between milk and meat.

27 To what does this refer? To the flesh of a domesticated animal or wild animal. But if he eats fowl after cheese or milk he need not rinse his mouth or wash his hands.

28 One who ate meat first, whether it is a domesticated animal or fowl, may not eat milk until there is a separation of the length between one meal and another, and this is about six hours, because the meat between his teeth is not easily removed by rinsing.

איסור והיתר למהרש"ל סימן עו

רבים נוהגים להקל ועושים להם פשרה מדעתן להמתין שעה אחת אחר סעודת בשר וסילקו ובירכו ואז אוכלים גבינה אף על פי דלא אשכחן טעמא ורמז לשיעור זה מכל מקום מי ימחה בידיהם הואיל והתוס' וראבי"ה מתירין. אכן הצנועים מושכין ידיהם מסעודת שחרית [פירוש באמצע היום] לסעודת ערבית. גם נוהגים העולם אפילו כשאוכלים בשר עוף שלא לאכול גבינה אחריו שאין חילוק בין בשר עוף לבשר בהמה. מהרא"י.

Issur Veheter of the Maharshal, 76

Many have the custom to be lenient and make for themselves a compromise to wait one hour after a meat meal, and remove the food, recite Birkat Hamazon, and then eat cheese.

And even though there is no reason for this nor is there any hint anywhere of this amount of time to wait, in any case, who is going to tell them that they're wrong, since the Tosafot and the Ra'avyah would permit this.

Those who are more religious wait from the morning meal [eaten at the middle of the day] until the evening meal.

The common custom is that even when one eats chicken one does not eat cheese afterwards, and there is no distinction between chicken and the meat of animals.

(א) אָכַל בָּשָׂר, אֲפִלּוּ שֶׁל חַיָּה וָעוֹף, לֹא יֹאכַל גְּבִינָה אַחֲרָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם שָׁהָה כַּשִּׁעוּר, אִם יֵשׁ בָּשָׂר בֵּין הַשִּׁנַּיִם, צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ. וְהַלּוֹעֵס לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהַמְתִּין. הַגָּה: וְאִם מָצָא אַחַר כָּךְ בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם, וּמְסִירוֹ, צָרִיךְ לְהָדִיחַ פִּיו קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל גְּבִינָה (הר''ן פכ''ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צְרִיכִין לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת, רַק מִיָּד אִם סִלֵּק וּבֵרַךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, מֻתָּר עַל יְדֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה (תוס' וּמָרְדְּכַי פכ''ה וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י וְהג''ה מַיְמוֹנִי פ''ט דמ''א וְראבי''ה). וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לְהַמְתִּין אַחַר אֲכִילַת הַבָּשָׂר שָׁעָה אַחַת, וְאוֹכְלִין אַחַר כָּךְ גְּבִינָה. מִיהוּ צְרִיכִים לְבָרֵךְ גַּם כֵּן בִּרְכַת הַמָּזוֹן אַחַר הַבָּשָׂר (עַל פִּי הָאָרֹךְ וְהַגָּהוֹת ש''ד), דְּאָז הָוֵי כִּסְעֻדָּה אַחֶרֶת, דְּמֻתָּר לֶאֱכֹל לְדִבְרֵי הַמְקִלִּין. אֲבָל בְּלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לֹא מֵהָנֵי הַמְתָּנַת שָׁעָה. וְאֵין חִלּוּק אִם הִמְתִּין הַשָּׁעָה קֹדֶם בִּרְכַת הַמָּזוֹן, אוֹ אַחַר כָּךְ (ד''ע ממהרא''י וְלַאֲפוּקֵי או''ה). וְאִם מָצָא בָּשָׂר בֵּין שִׁנָּיו, אַחַר הַשָּׁעָה, צָרִיךְ לְנַקְּרוֹ וְלַהֲסִירוֹ (ד''ע מִמַּשְׁמָעוּת הר''ן הנ''ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן עַל מְנַת לֶאֱכֹל גְּבִינָה (אָרֹךְ בְּשֵׁם מהר''ח), אֲבָל אֵין נִזְהָרִין בָּזֶה. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת אַחַר אֲכִילַת בָּשָׂר לִגְבִינָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת.

(1) One who eats meat, even of a wild animal or fowl, does not eat cheese afterwards until he waits six hours. Even if he waits that period, if he has meat between his teeth he has to remove it. One who chews food for a child has to wait. If afterwards he finds meat between his teeth and removes it, he has to wipe his mouth out before eating cheese (Ran chapter 25). There are those that says that he doesn't have to wait six hours, but rather immediately if he finishes the meal and says the concluding blessing, it is permissible after wiping and rinsing his mouth (Tosafot Hullin 105a - "At the next meal", Mordechai chapter 25, Haga'ot Ashri, Haga'ot Maimoniot chapter 9 of forbidden foods, and Ravya). The simple custom in our countries is to wait after eating meat one hour and to eat cheese afterwards, but you have to say the concluding blessing after the meat (HaAruch, Haga'ot Shaarei Dura) because then it's like a new meal and permissible to eat according to the lenient view. But with no blessing, waiting alone does not good. It doesn't matter if you waited before the blessing or afterwards (his own reasoning, from the Mahari, as opposed to the Issur v'Heter). If he finds meat between his teeth after the hour, he has to pull it out (his own reasoning, from the Ran above). And there are those that say not to say the concluding blessing in order to eat cheese (Aruch in the name of Maharach) but we're not careful about this. And some are careful to wait six hours after eating meat before eating cheese, and it's proper to do so.

ט"ז על שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף א

(א) (פמ"ג) עד שישהה שש שעות. יש בזה ב' טעמים הא' שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפ"ז מי שלא אוכל אלא לועס לתינוק אינו צריך להמתין וטעם ב' הוא טעם הרמב"ם משום בשר שבין השינים דמקרי בשר עד שש שעות ואח"כ הוי כמעוכל ולפ"ז גם הלועס חייב להמתין רק יש קולא בבשר שבין השינים שאחר ו' שעות וקי"ל להחמיר כשני הטעמים:

(ב) (פמ"ג) אחר אכילת הבשר שעה אחת. ...

ורש"ל פ' כ"ה סי' ט' תמה על זה למה נהגו להקל בזה נגד הרי"ף ורמב"ם שהצריכו לכל הפחות ו' שעות וכ' שפיר דמי שנוהגים כרמב"ם ולא כתו' דמתירים...

וכתב עוד ואם אי אפשר למחות ביד בני אדם שאינן בני תורה אבל בבני תורה ראוי למחות ולגעור בהם שלא יקילו פחות משש שעות ע"כ

The Taz on the Shulkhan Arukh

Until he waits six hours: There are two reasons for this: 1) Meat is fatty and its taste remains in one's mouth for a long time. And according to this reasoning, one who chews food for a baby need not wait.

And the second reason is the reason given by the Rambam, because of meat stuck between his teeth which is still considered meat for six hours and afterwards it is considered to be digested.

And according to this reasoning, one who chews food for a baby must wait and we are merely lenient about the meat between his teeth after six hours. And we hold that we are strict for both reasons.

And there are those who eat cheese after one hour. [He now quotes the source from the Maharshal above].

And the Maharshal himself was surprised by this--how can people be lenient against the Rif and the Rambam who mandated waiting at least six hours. And he wrote that those who wait six hours like the Rambam and not the Tosafot who are permissive are acting well.

And he also wrote that if its impossible to protest against those who are not "Bnei Torah" we can protest against those who are Bnei Torah, and rebuke them not to be more lenient than six hours.