אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והכנסת אורחים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם
"These are the things that a person eats their fruits in this world but the principal remains for them in the world to come. These are they: Honouring parents, acts of lovingkindness, welcoming guests, making peace between people. And the study of Torah is equal to them all."
(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
(15) Shammai says, "Make your Torah fixed, say little and do much, and receive every person with a pleasant countenance."
(ג) וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם. כְּשֶׁאַתָּה מַכְנִיס אוֹרְחִים לְבֵיתְךָ לֹא תִּתֵּן לָהֶם וּפָנֶיךָ כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע אֲפִלּוּ נָתַן כָּל מַתָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא נָתַן כְּלוּם. שָׁלֹשׁ אַזְהָרוֹת הִזְהִיר שַׁמַּאי, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁהִזְכִּיר יִרְמְיָה, חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר. כְּנֶגֶד חָכָם אָמַר עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע, כְּנֶגֶד עָשִׁיר אָמַר אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, כְּנֶגֶד גִּבּוֹר אָמַר הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, שֶׁיִּכְבֹּשׁ יִצְרוֹ וְיִלָּחֵם כְּנֶגֶד לִבּוֹ הָרַע, וְשָׁנִינוּ (לקמן פ"ד מ"א) אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ:
(3) "and receive every person with a pleasant countenance": When you bring in guests to your home, do not give to them while 'your face is buried in the ground;' as anyone who gives and 'his face is buried in the ground' - even if he gave all of the gifts in the world - it is counted for him as if he did not give anything. Shammai gave three warnings, corresponding to three virtues that Yirmiyahu mentioned: wise, strong and wealthy. Corresponding to wise, he said, ”Make your Torah fixed;” corresponding to wealthy, he said, ”say little and do much;” and corresponding to strong, he said, "receive every person with a pleasant countenance" - that he should conquer his inclination [to do bad] and fight against his wicked heart. And we have learned, "Who is a mighty one? The one who conquers his inclination."
(ג) והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. שיראה להם פנים של שמחה כדי שתהא רוח הבריות נוחה הימינו. פי' אחר והוי מקבל וכו' שיתרחק ממדת הכעס שהיא מדה רעה עד מאד וינהג עצמו במדת הרצון על דרך שיהיו מרוצין ממנו בני אדם נאה ומקובלת. ועל זה אמרו חז"ל בדרך מוסר תרצה שתחפץ חפץ כזה שלא תחפוץ.
(3) "and receive every person with a pleasant countenance": That he show them a happy face, so that 'the spirit of creations find pleasure from him.' Another explanation: "and receive" - that he should distance himself from the trait of anger which is a very bad trait and conduct himself with the trait of good will, in such a way that people will be satisfied with him. [This is] proper and well-accepted. About this our sages, may their memory be blessed, said in the way of ethical teachings, "Do you want to be liked? Like that which you don't like."
(ב) סבר פנים יפות. הוא שישא ויתן עם הבריות בנחת ובדברים ערבים ורצוים:
(2) "a pleasant countenance": That is when he interacts with the creatures calmly and with pleasant and welcome words.
(א) דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס כעס מעט בכמה שנים ויש אדם שהוא גבה לב ביותר ויש שהוא שפל רוח ביותר ויש שהוא בעל תאוה לא תשבע נפשו מהלוך בתאוה ויש שהוא בעל לב טהור מאד ולא יתאוה אפילו לדברים מעטים שהגוף צריך להן ויש בעל נפש רחבה שלא תשבע נפשו מכל ממון העולם כענין שנאמר אוהב כסף לא ישבע כסף ויש מקצר נפשו שדיו אפילו דבר מעט שלא יספיק לו ולא ירדוף להשיג כל צרכו ויש שהוא מסגף עצמו ברעב וקובץ על ידו ואינו אוכל פרוטה משלו אלא בצער גדול ויש שהוא מאבד כל ממונו בידו לדעתו ועל דרכים אלו שאר כל הדעות כגון מהולל ואונן וכילי ושוע ואכזרי ורחמן ורך לבב ואמיץ לב וכיוצא בהן.
(1) Every human being has many dispositions, and everyone is both different and very distant from anyone else: One person may have a violent temper, always angry; but another's mind is at ease and he is never angry, or if he does feel anger it is a soft anger once in several years. A person may be very haughty, but another has a very humble disposition. A person may have very strong desires, never satisfied; but another may have a very pure heart, not even desiring those few things that the body requires. A person may be very greedy, not satisfied by all the wealth in the world, as it says, "A lover of silver never has his fill of silver" (Ecclesiastes 5:9). But another may have modest desires, and is satisfied with the smallest thing even if it is not truly enough for him, and he will not exert himself to acquire what he needs.
(ג) שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו. ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן או מוכן לאחת מהן או שכבר למד אחת מהן ונהג בה - יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה.
Each midda has 2 extremities. It is not a good path nor appropriate to go according to these extremes. … If you find that your nature is leaning towards one of them, or that your are 'prepared' for one of them, or you have learned and become accustomed to one of them - he should return himself to the 'good path' and go in the good way which is the straight path.
"We are in danger of losing the art of hospitality. We don’t welcome strangers any more; we are afraid of them. We don’t invite people to our homes anymore; we entertain at restaurants or clubs. We don’t greet people on the street; we avoid them. We don’t even answer our phones without checking caller ID to see if it is someone we know or want to talk to. In keeping to ourselves, visiting only those with whom we are already friends and talking only to those people we wish to talk to, we are slowly losing a part of our souls.
Kindness to others, is not simply an imperative to improve the lives of those who seek welcome. The act of hospitality improves the lives of those who offer it. Welcoming, serving and feeding others embody the values of generosity of spirit, of sharing what we have, of caring for others when they are in need. In short, the act of offering welcome is an act that humanizes us and nourishes our souls."
Rabbi Ron Wolfson, The Spirituality of Welcoming