יעלה ויבא

טעה ולא התפלל מנחה בע"ש וכו' טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים - דהיינו של מוצאי שבת ומבדיל בראשונה וכו'. כתב רבינו יהודה אם טעה ולא הזכיר ר"ח במנחה לא יתפלל עוד בלילה דלמה יתפלל עוד הרי כבר התפלל כל תפלת המנחה מבעוד יום לבד ר"ח שלא הזכיר א"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ר"ח הרי לא יזכיר עוד תפלת ר"ח וי"ח כבר התפלל ולא דמי להא דאמר הכא טעה ולא התפלל מנחה בשבת דמתפלל ערבית בחול שתים פירוש של חול משום שלא התפלל כלל א"כ ירויח תפלת י"ח כשמתפלל במ"ש אע"פ שלא יזכיר של שבת וא"ת והלא הוא מתפלל יותר ממה שהוא חייב להתפלל שלא היה לו להתפלל כי אם ז' ברכות והוא מתפלל י"ח בכך אין לחוש שגם בשבת היה דין שיתפלל כל י"ח רק שלא הצריכוהו מפני הטורח נמצא שמרויח כל תפלתו אבל כשטעה ולא הזכיר של ר"ח כבר התפלל א"כ לא ירויח כלום אם יתפלל במוצאי ר"ח (דהא) [וה"ה] נמי אם התפלל במנחה בשבת י"ח שלמות ולא הזכיר של שבת נראה דלמ"ש לא יתפלל שתים דכבר התפלל י"ח ברכות ומיהו ברב אלפס לא משמע כן דאפי' היכא דאינו מרויח כלום מצריך להתפלל פעם אחרת וזה לשונו שכתב אהא דקאמר שמבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו דאיבעי ליה לאקדומי תפלת שניה ברישא (דהכי) [דהיא] חובה וכיון דלא אבדיל ברישא ואבדיל בבתרייתא גלי דעתיה דהך בתרייתא היא חובה הלכך בעי למהדר ולצלויי זימנא אחריתי כדי להקדים חובת שעתיה ברישא ואי אבדיל בתרוייהו אע"ג דלא מיבעי ליה למעבד הכי לא מחוייב לאהדורי ואי לא אבדיל אפילו בחדא מנהון לא מהדרינן ליה דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס עכ"ל אלמא דמצריך להתפלל זימנא אחריתי אע"ג שלא יחזור ויתפלל פעם שניה יותר מבראשונה. כך היה נראה לה"ר משה מאלאוו"ר מתוך לשון האלפסי:

Tosafot on Berakhot 26b:1:1

If he erred and did not pray mincha on Friday etc.; He erred and did not pray mincha on shabbat he prays at arbit twice. This is to say, on Saturday night, and he says havdalah in the first, etc. Rabeinu Yehuda wrote that if he erred and did not mention Rosh Chodesh at mincha he should not pray an extra time in the evening, for what will this accomplish? He already prayed mincha, he just forgot to add [yaaleh ve'yavoh for] Rosh Chodesh. If so, he does not gain anything if he prays an extra time in the evening after Rosh Chodesh has ended, since he will not mention Rosh Chodesh [in the extra prayer], and he has already prayed Amida. And this is different than the case here, where one erred and did not pray mincha on shabbat [at all], where in the evening he prays an extra time using the Amida of a regular evening, since here he did not pray at all so at least he gains the extra amida when he prays after shabbat ends in the evening, even though he is not mentioning shabbat. And if you will ask, isn't he praying more than required since on shabbat there were only seven blessings and he will pray 18? There is no reason to worry about this, since even on shabbat it would be appropriate to pray all 18, but this was not required because of the extra effort it would require. We find, then, that he gains the full extra prayer. But when he erred and did not mention Rosh Chodesh, he has already prayed, so praying an additional time on Saturday evening will yield nothing. And similarly, if he prayed a regular weekday amida at mincha on shabbat, and did not mention shabbat, it would seem that he should not pray again Saturday evening since he already said the amida. However, Rav Alfas [the Rif] does not seem to maintain this position, and in this case even though he does not gain anything he requires an extra prayer. To quote him: "With regard to the statement 'make havdalah in the first one and not in the second one, and if you did not say havdalah in the first one but did say havdalah in the second one, the second counts but the first does not count', since he needed to say the second one first; since he did not say havdalah in the first one but said havdalah in the second one, he has shown his intention that the second one should be his normal prayer. Therefore, he must pray again another time for his make-up prayer so that the obligatory prayer precedes the make-up. And if he said havdalah in both of them, even though he was not required to do so, he does not need to repeat. And if he did not say havdalah in either of them, we do not make him repeat, as we learn in a braita 'if on erred and did not say havdalah in He Who grants us wisdom, we do not make him repeat since he can say havdalah on the cup of wine'". Therefore, we require him to pray again even though he will not gain anything additional the second time. This is what Rabbi Moshe Malavar concluded from the words of Rabbi Alfas.

רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יח עמוד א:
טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת יתפלל ערבית שתים של שבת וקא משמע לן השתא שאע"פ שאינו עושה תשלומין מאותה תפלה בעצמה אפילו הכי מתפלל שתים מאותה של שבת ואומרים רבני צרפת ז"ל שאם טעה ולא התפלל תפלת המוספין כל היום שאין לה תשלומין דבתפלת שמנה עשרה שהיא רחמים יש לה תשלומין שאין זמן בקשת רחמים עובר אבל בתפלת מוסף שאינה אלא שבח כיון שעבר הזמן אין לה תשלומין תדע שהרי אנו רואין שהפסוקים של קרבן מוסף אין אנו מזכירין אותם בתפלת יוצר ר"ל שלא התקינו לומר בה הפסוקים של קרבן [שחרית כמו שהתקינו בתפלת] מוסף וכיון שזו הי' כנגד קרבן מוסף וכבר עבר הזמן אין לה תשלומין אבל תפלת יוצר של שבת או של מנחה אע"פ שהם שבח כיון שהיא כנגד תפלת רחמים שמתפללין בכל יום בחול יש להן תשלומין כמו שיש לתפלת חול ומזה הטעם אומרים ג"כ שאם טעה ולא הזכיר של ר"ח במנחה ולא נזכר ביום אינו מתפלל בערב שתים אחת של ערבית ואחת של מנחה שכיון שהתפלל כבר י"ח והחזרה אינה צריכה אלא מפני זכירת ר"ח הואיל ועבר היום ולא נזכר בעוד שהיה ר"ח לחזור ולהתפלל אינו חוזר עכשיו דמה תועלת אחר שעבר ר"ח להתפלל פעם אחרת כיון שאינו מזכיר ר"ח עכשיו והי"ח כבר התפלל אותה אבל חכמי פרובינצ"א ז"ל אומרים דכיון שבאותה תפלה לא יצא ידי חיוב שלא התפלל אותם כדינה כמי שלא התפלל כלל דיינינן ליה ומתפלל שתים לערב ואע"פ שכבר עבר ר"ח ואינו מזכיר ענין ר"ח

פסקי הראש על ברכות ד׳:ב׳:א׳

ת"ר טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל בליל שבת שתים של שבת טעה ולא התפלל מנחה בשבת יתפלל במ"ש שתים של חול מבדיל בראשונה ואין מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. טעה ולא התפלל מנחה בשבת נראה שאם שכח ולא התפלל יעלה ויבוא במנחה בראש חדש לא יתפלל במוצאי ר"ח שתים כיון דאין לו להזכיר של ר"ח למה יחזור ויתפלל י"ח כיון שכבר התפלל אותה ולא דמיא להא דאמרי' הכא מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ויוצא בה בשל שבת דשאני הכא דאף בשבת ראוי לו להתפלל י"ח אלא מפני הטורח תיקנו שבע ברכות הלכך כשלא התפלל במנחה שבע יצא באותן י"ח ברכות שמתפלל במ"ש דאינון נמי שייכי לשבת וה"ה נמי אם התפלל במנחה בשבת י"ח ולא הזכיר של שבת אע"פ שלא יצא באותה תפלה ואם היה נזכר מבעוד יום היה צריך להתפלל ז' ברכות אפי' הכי לא יתפלל במ"ש שתים כיון שהתפלל כבר י"ח ברכות וחכמי פרובינצ"א היו אומרים כיון שלא יצא ידי חובתו בזו התפלה הוה ליה כאילו לא התפלל וצריך להתפלל שתים לערב אע"פ שאין מזכיר של ר"ח או של שבת והדבר מוכרע לכך היה אומר רבינו יונה ז"ל שהנכון לצאת מן הספק שיתפלל אותה לערב בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר דכיון שמתפלל אותה על דרך הספק אין לך חדוש גדול מזה כדפרישית לעיל פרק מי שמתו סי' ט"ו. למימרא כיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא כתב רב האי גאון אע"פ שנשאר בקושיא כיון דלא קאמר תיובתא לאו משבשתא היא דטעמא דמסתבר הוא דכיון דאבדיל בשניה גליא דעתיה דכיון בראשונה לשם תשלומין ושניה משום חובה ואין להקדים של תשלומין לחובת הזמן וצריך להתפלל אותה של תשלומין פעם שנית מיהו אם לא הבדיל באחת מהם או שהבדיל בשניהן אין מחזירין אותו דאין כאן גלוי דעת דראשונה לתשלומין וכן משמע מדפריך למימרא כיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי משמע הא אי כמאן דצלי דמי יצא ידי שתים אע"פ שלא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה ראשונה עלתה לו לשם חובה ושניה לשם תשלומין:

Rosh on Berakhot 4:2:1

...

אורח חיים ק״ח:א׳

(א) טָעָה אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, מִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם: הָרִאשׁוֹנָה מִנְחָה, וְהַשְּׁנִיָּה לְתַשְׁלוּמִין; וְאִם הִפֵּךְ, לֹא יָצָא יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא תַּשְׁלוּמִין, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ. וְכֵן הַדִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לְתַשְׁלוּמִין.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 108:1

(1) If one erred or was forced [by circumstance] and did not pray the morning prayer, one prays the afternoon prayer twice: the first is the afternoon prayer, and the second as compensation. If one inverted [the order], one has not fulfilled his obligation in prayer, because it's a compensation, and one needs to go back and pray it. And that's the ruling in every case in which one must pray a compensatory prayer.

משנה ברורה ק״ח:ל״ד

(לד) (לד) וה"ה אם וכו' - ר"ל שנכון ג"כ להתפלל בערבית תפלה שניה להשלמה ובתורת נדבה והיינו ג"כ מטעם הנ"ל מפני שאינו מרויח כלום בתפילה זו שהרי יעלה ויבא לא יאמר עכשיו שכבר עבר ר"ח ותפילת שמנה עשרה כבר התפלל אבל אם בלילה ג"כ ר"ח לכו"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא כ"כ המ"א והסכימו עמו האחרונים. עוד כתב המ"א דה"ה בליל יו"ט שני ור"ל אם התפלל של חול במנחה של יו"ט ראשון צריך להתפלל בלילה להשלמה לכו"ע דהא ירויח שיתפלל של יו"ט ובספר צל"ח חלק ע"ז הדין השני והביאו בחידושי רע"א ועיין במחצית השקל ומגן גבורים:

Mishnah Berurah 108:34

...

אורח חיים קפ״ח:ט׳

(ט) ג' שֶׁאָכְלוּ בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב, וְשָׁכְחוּ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאֹרָע וְהֵם צְרִיכִים לַחֲזֹר לְרֹאשׁ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי מִיְּדֵי זִמּוּן כְּבַר יָצְאוּ.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 188:9

...