מבוא קצר: הקמת ענף חדש ביהדות.
העקרונות בסיפורים: כתבו בני ישראל את בריתם, עשרת הדברים: אל תרצח כי חיים של מין האדם, דבר יקר ביותר הוא. פ
העקרונות בסיפורים: כתבו בני ישראל את בריתם, עשרת הדברים: אל תרצח כי חיים של מין האדם, דבר יקר ביותר הוא. פ
ושופטים ישפטו את הרוצח. פ
וכי יריבו בדיני כסף או במכות, ישפטו משפט צדק. פ
ובמקום שמשתחווים לפסל, אל תשתחוו לפסל. פ
ואל תשכב את אימך, אלמנה או נשואה. פ
ואל תשכב את בתך. פ
ואל תשכב את בת בנך או בתך. פ
ואל תשכב את אחותך או את אחיך. פ
ואל תשכב את אשת אביך. פ
ואל תשכב את הארוסה אחרי שחתמו כתובה, אלה דברי הברית, שכרתו בני ישראל כי עיקרים הם.
אמר הנשיא רבי יהודה במידה שמדד, מודדים לו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה, בישעיה פרק כז', וכן אמרו בני ישראל: היו שיטות שונות בעבר, אבל חכם יודע שחיים של מין אדם, דבר יקר ביותר הוא, ולא נשפט למות, מאז שפטו את המקלל ואת המקושש, ולא נשפוט עוד במכות מרדות ולא במלקות ועונשי הגוף.
ובזמן שיש כלי פלסטיק וכדומה, חמור לזרוק לים או ללכלך את הסביבה, השמר פן תעשו כך, למען לכבד את הטבע, והמאמין שבורא רוחני ברא את העולם, ואת הים, יקפיד בזה עוד יותר למען לכבד את הבריאה. והמאמין שאלוהים נמצא או מאמין שלא נמצא, הכול טוב רק השמרו פן תשתחוו לפסל.
פרק ב', אלה שורשי דוד המלך: בן ישראל יהודה, פרץ בְּנֽוֹ חצרון בְּנֽוֹ רם בְּנֽוֹ עמינדב בְּנֽוֹ נחשון בְּנֽוֹ סלמון בְּנֽוֹ בועז בְּנֽוֹ עבד בְּנֽוֹ ישי בְנֽוֹ, אבי דוד המלך. ואלה תולדות דוד, בֶן דוד המלך שְׁלֹמֹ֖ה רְחַבְעָ֑ם בְּנֽוֹ אֲבִיָּ֥ה בְנ֛וֹ אָסָ֥א בְנ֖וֹ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנֽוֹ יוֹרָ֥ם בְּנ֛וֹ יוֹתָ֥ם בְּנֽוֹ אָחָ֥ז בְּנ֛וֹ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ מְנַשֶּׁ֥ה בְנֽוֹ אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנֽוֹ יהויקים בְּנֽוֹ יכניה בְנ֖וֹ צדקיה בְנ֖וֹ אלה המלכים שמלכו בירושלים עד שנשרף בית המקדש.
אל תשנאו ולא נהיה כאחי יוסף בסיפור שאספר בסגנון עולם מודרני: בארץ נהר ירדן, בעת שהיה יוסף בן שבע עשרה שנה, היה רעה צאן. וישראל אהב את יוסף כי בן זקנים הוא לו, ולו עשה כתנת פסים. ואחיו קנאו בו כי ראו שאותו אהב אביהם מכל אחיו, והם שנאו אותו. השמרו פן תשנא ולא נהיה כמותם, ויוסף חלם חלום ולאחיו אמר שמעו חלום שחלמתי שאנחנו מאלמים אלמים בשדה והנה קמה אלומתי והנה תסובינה אלומותיכם והן השתחוו לאלומתי ולו אמרו המלך תמלך עלינו למשל בנו ויוסף חלם עוד חלום אחר ולאחיו ולאביו אמר חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי. וישראל בו גער לאמור מה החלום הזה הנבוא להשתחוות לך
המשך יבוא.
וכי יריבו בדיני כסף או במכות, ישפטו משפט צדק. פ
ובמקום שמשתחווים לפסל, אל תשתחוו לפסל. פ
ואל תשכב את אימך, אלמנה או נשואה. פ
ואל תשכב את בתך. פ
ואל תשכב את בת בנך או בתך. פ
ואל תשכב את אחותך או את אחיך. פ
ואל תשכב את אשת אביך. פ
ואל תשכב את הארוסה אחרי שחתמו כתובה, אלה דברי הברית, שכרתו בני ישראל כי עיקרים הם.
אמר הנשיא רבי יהודה במידה שמדד, מודדים לו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה, בישעיה פרק כז', וכן אמרו בני ישראל: היו שיטות שונות בעבר, אבל חכם יודע שחיים של מין אדם, דבר יקר ביותר הוא, ולא נשפט למות, מאז שפטו את המקלל ואת המקושש, ולא נשפוט עוד במכות מרדות ולא במלקות ועונשי הגוף.
ובזמן שיש כלי פלסטיק וכדומה, חמור לזרוק לים או ללכלך את הסביבה, השמר פן תעשו כך, למען לכבד את הטבע, והמאמין שבורא רוחני ברא את העולם, ואת הים, יקפיד בזה עוד יותר למען לכבד את הבריאה. והמאמין שאלוהים נמצא או מאמין שלא נמצא, הכול טוב רק השמרו פן תשתחוו לפסל.
פרק ב', אלה שורשי דוד המלך: בן ישראל יהודה, פרץ בְּנֽוֹ חצרון בְּנֽוֹ רם בְּנֽוֹ עמינדב בְּנֽוֹ נחשון בְּנֽוֹ סלמון בְּנֽוֹ בועז בְּנֽוֹ עבד בְּנֽוֹ ישי בְנֽוֹ, אבי דוד המלך. ואלה תולדות דוד, בֶן דוד המלך שְׁלֹמֹ֖ה רְחַבְעָ֑ם בְּנֽוֹ אֲבִיָּ֥ה בְנ֛וֹ אָסָ֥א בְנ֖וֹ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנֽוֹ יוֹרָ֥ם בְּנ֛וֹ יוֹתָ֥ם בְּנֽוֹ אָחָ֥ז בְּנ֛וֹ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ מְנַשֶּׁ֥ה בְנֽוֹ אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנֽוֹ יהויקים בְּנֽוֹ יכניה בְנ֖וֹ צדקיה בְנ֖וֹ אלה המלכים שמלכו בירושלים עד שנשרף בית המקדש.
אל תשנאו ולא נהיה כאחי יוסף בסיפור שאספר בסגנון עולם מודרני: בארץ נהר ירדן, בעת שהיה יוסף בן שבע עשרה שנה, היה רעה צאן. וישראל אהב את יוסף כי בן זקנים הוא לו, ולו עשה כתנת פסים. ואחיו קנאו בו כי ראו שאותו אהב אביהם מכל אחיו, והם שנאו אותו. השמרו פן תשנא ולא נהיה כמותם, ויוסף חלם חלום ולאחיו אמר שמעו חלום שחלמתי שאנחנו מאלמים אלמים בשדה והנה קמה אלומתי והנה תסובינה אלומותיכם והן השתחוו לאלומתי ולו אמרו המלך תמלך עלינו למשל בנו ויוסף חלם עוד חלום אחר ולאחיו ולאביו אמר חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי. וישראל בו גער לאמור מה החלום הזה הנבוא להשתחוות לך
המשך יבוא.