וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה: וְעַתָּ֣ה | אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם: כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר: וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה:
ברכות הנעשים על הנסים. (...) הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן (...) מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה (...) וכולם בהזכרת שם ומלכות.
הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך, אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה.
יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם, אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו, כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה, אינו חייב לברך. ויש חולק. וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
Someone who sees a place where miracles were done for Israel, such as: the crossing of the sea, the crossing of the Jordan, the crossing of the Rivulets of Arnon, the stones of Elgavish of Beit Choron, the stone which Og wanted to throw on Israel, the stone that Moshe sat on during the war of Amalek, and the walls of Jericho, should bless as follows: "she'asah nissim la'avoteinu bamakom hazeh" - "who wrought miracles for our forefathers at this place." And both this blessing and the other blessings made upon seeing things, are like all other blessings; they are all recited with the mention of God's Name and Kingship.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
We kindle these lights on account of the miracles, the deliverances and the wonders which thou didst work for our fathers, by means of thy holy priests. During all the eight days of Chanukah these lights are sacred, neither is it permitted us to make any profane use of them; but we are only to look at them, in order that we may give thanks unto thy name for thy miracles, thy deliverances and thy wonders.
מושג הנס אפילו מפוצץ את עצמו, שהרי אם אמנם קיימים נסים, שוב לא קיימים חוקי טבע מוחלטים, ואם אין חוקי טבע מוחלטים אין גם "מהלך טבעי של הדברים", שהנסים חורגים ממנו ופורצים אותו.
לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם סַכָּנָה לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס.
Rabbi Yannai would examine the ferry and cross. The Gemara comments that Rabbi Yannai acted in accordance with his reasoning stated elsewhere, as he said: A person should never stand in a place of danger saying that they on High will perform a miracle for him, lest in the end they do not perform a miracle for him. And, moreover, even if they do perform a miracle for him, they will deduct it from his merits. Rabbi Ḥanin said: What is the verse that alludes to this? When Jacob said: “I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which You have shown unto Your servant” (Genesis 32:11), and he explains: Since You have bestowed upon me so much kindness and truth, my merits have been diminished. Similarly, the Gemara relates that Rabbi Zeira would not go out and walk among the palm trees on a day when there was a southern wind blowing due to the fear that the trees might fall on him.
הסיפור הזה, של ההשגחה של הקדוש ברוך הוא היא לא … היא ודאי שנויה במחלוקת בואי נגיד. אני חושב שגם הרמב״ם וגם הרמב״ן הבינו שההשגחה היא לא טוטלית ולא כל דבר שזז זה רצון השם ממש.״
כי כי מצד אחד, אתה יכול להגיד, אתה יודע, אנחנו שומעים המון את המילה ׳היה נס׳, ׳ניסי ניסים׳, ׳היו ניסים׳, ׳אני ניצלתי בנס׳.
זה תמיד מקפיץ אותי. כי אם את או אתה ניצלת בנס או בהשגחה אז זה שלא ניצל, זה גם כן בהשגחה.
דיברתי עם הבת שלי. שבאותו יום [ה-7 באוקטובר] הייתה בבסיס. מה שנקרא ׳אי שם בעוטף של העוטף׳. בסיס מודיעיני מסווג, ממש על הגבול של העוטף. ויש סרטונים מהש.ג. של הבסיס, שרואים מחבלים על אופנוע, על אופנועים, עוברים את הש.ג. ונכנסים בטעות לבסיס שליד. כי הם היו אמורים להיכנס לבסיס שלהם, זה היה היעד. הם נכנסו לבסיס ליד ושם היה מרחץ דמים. נכנסו לחמ״ל. רצחו שם את כולם.
כשראיתי את הסרטון - והיא הייתה שם באותו יום - כשראיתי את הסרטון הזה אמרתי לה: ׳תשמעי את חייבת לברך הגומל׳.
אז היא אמרה לי ׳אמא. על מה אני אברך? שגמלני כל טוב? ההצלה שלי זה המוות של החיילת בבסיס ליד! על מה אני אברך? על זה שמישהי אחרת נרצחה׳?!
ואני נשארתי עם הפה פתוח"
הסכת ראשון מתוך סדרת ההסכתים ״קשה להאמין: שיחות על משברי אמונה״.
בתקופה המופלאה של שיבת ציון שבה אנו חיים, הנסים מתרחשים בדרך הטבע, וזו גדלותם. בפורים ובחנוכה תקנו חכמים ברכת "שעשה נסים לאבותינו", ולימדו אותנו "בימים ההם בזמן הזה" – כדי לראות את יד יהוה ולהודות על הנסים, עלינו להתבונן לא רק בעבר, אלא גם בהווה, במציאות שלנו. נבחין בנסים בצורה מיוחדת, כשנשים לב לפאזל הא-להי, ליד יהוה המחברת את כל ההתרחשויות המופלאות, בצורה בלתי צפויה, שהובילה לניצחון הגדול.
מתוך מגילת התקומה - מבט אמוני על ניסי מלחמת התקומה, הרב יוסף צבי רימון, סולמות תשפ״ו
כֹּל הַלַּיְלָה אֲנִי, הַטִּפֵּשׁ, יוֹשֵׁב
וּמְחַכֶּה לְנֵס.
שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה לְנֵס?
יָבוֹא בּוֹקֵר. מִי שֶׁלָּמַד לְהַמְתִּין
לוֹ לַבּוֹקֵר,
אֵינוֹ מְחַכֶּה לְנֵס.
www.acum.org.ilר
(...) מ.ש.: ״איך אבא שלך השתחרר מבוכנוואלד?״
פרופ׳ לוננפלד: ״אין לי מושג, לא שאלו שאלות ולא דיברו. היום זה נואר כואב לי שאני לא יודע״.
הוא סיפר בכלל מה ההוא עבר שם?
״לא. ואני לא יודע למה לא שאלתי. ההורים שלי הגיעו לארץ ב-28 בספטמבר 1939, יומיים לפני שהתחילה המלחמה. יומיים אחר כך כבר היה מאוחר מדי. אני הגעתי לארץ בפברואר 1940 וביוני התחילה מלחמה עם איטליה וסגרו את הים התיכון לתנועה. אז אני חי על מירקלס, וזהו.
״הניסים האלה שאתה חי אותם, זה משהו שהשפיע על כיוון החיים שלך?״
פרופ׳ לוננפלד: ״בוודאי. יותר מדי דברים קרו לי, גם אחר כך בעובדה שלי, שאני אומר שזה לא יכול להיות מקריות״.
״איך זה השפיע על האופן שבו אתה חי״?
״אני חייב להחזיר לעולם. אני מקווה שבאיזושהי צורה החזרתי לעולם בכך שעזרתי למיליוני נשים להקים משפחות בעזרת טיפולי הפריה, ואחר כך עזרתי לגברים מבוגרים להזדקן בבריאות ובכבוד. בכל הדברים האלה אני משתדל להחזיר מה שקיבלתי״. (...)
״אחרי כל כך הרבה מירקלים אתה חייב להאמין במשהו״.
״אני מאמין שיש משהו עליון שעוזר לי ושומר עליי. עשיתי הסכם עם הקדוש ברוך הוא, שאם אבא שלי ייצא בחיים מבוכנוואלד אני אניח תפילין. עד היום אני מניח תפיליון כל יום. ואני אוכל שרימפס ולובסטר״.