(יח)וַיְהִי דְּבַר־יהוה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר׃(יט)כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת: צוֹם החודש הָרְבִיעִי, מקובל לפרשו כמתייחס לצום שבעה עשר בתמוז, וְצוֹם החודש הַחֲמִישִׁי – תשעה באב, וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי, צום גדליה, שהרי בוודאי אין מדובר כאן ביום הכיפורים, שאיננו צום לזכר אבלות וחורבן, וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, עשרה בטבת – כל אחד מאלה יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים. זוהי התשובה לשאלתם של האנשים מהגולה, אם יש להמשיך ולשמור את ימי הצומות שנקבעו לזכר החורבן. זכריה עונה להם שמכיוון שבאים זמנים טובים על ישראל, ימי הצום הללו לא יתבטלו אלא יתהפכו. ימשיכו להזכירם אבל בדרך של היפוך, כימי אור ומועד. וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. ימי צום הם ימים של התלכדות, ימים שבהם אנשים עוסקים בצורכי ציבור ומנסים לתקן את פגמי החברה. משום כך מדגיש הנביא שגם כאשר יהפכו הצומות לימי חג יש לדבוק באמת ובשלום בין הבריות, ולא להתהולל בהם.
(יח)וַיְהִי דְּבַר־יהוה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר׃(יט)כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת: צוֹם החודש הָרְבִיעִי, מקובל לפרשו כמתייחס לצום שבעה עשר בתמוז, וְצוֹם החודש הַחֲמִישִׁי – תשעה באב, וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי, צום גדליה, שהרי בוודאי אין מדובר כאן ביום הכיפורים, שאיננו צום לזכר אבלות וחורבן, וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, עשרה בטבת – כל אחד מאלה יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים. זוהי התשובה לשאלתם של האנשים מהגולה, אם יש להמשיך ולשמור את ימי הצומות שנקבעו לזכר החורבן. זכריה עונה להם שמכיוון שבאים זמנים טובים על ישראל, ימי הצום הללו לא יתבטלו אלא יתהפכו. ימשיכו להזכירם אבל בדרך של היפוך, כימי אור ומועד. וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. ימי צום הם ימים של התלכדות, ימים שבהם אנשים עוסקים בצורכי ציבור ומנסים לתקן את פגמי החברה. משום כך מדגיש הנביא שגם כאשר יהפכו הצומות לימי חג יש לדבוק באמת ובשלום בין הבריות, ולא להתהולל בהם.
(18)The word of the Lord of hosts was with me, saying: (19)So said the Lord of hosts: The fast of the fourthmonth, the Seventeenth of Tamuz; the fast of the fifth month, the Ninth of Av; the fast of the seventh month, meaning the Fast of Gedalya; and the fast of the tenth month, the Tenth of Tevet; each will be for gladness and for joy, and for happy festivals for the house of Judah. This, finally, is the answer to the question of the exiles as to whether a fast which commemorates the destruction of the First Temple should still be observed. Zechariah explains to them that since good times are coming to Israel, these fast days will not be annulled; people will still commemorate them, but in the opposite manner, as days of joy and festivity. Therefore, love truth and peace. The purpose of fast days is for people to come together, to deal with matters of public need, and try to remedy the flaws of society. Consequently, the prophet emphasizes that even when the fast days become days of celebration, it will be necessary to cleave to truth and establish peace between people, rather than engage in raucous pursuits.
