Save "פרשת ויצא - על הזכות הגדולה שהעניקה לנו רחל"
פרשת ויצא - על הזכות הגדולה שהעניקה לנו רחל
ירמיהו הוא הספר השישי בספרי הנביאים וכולל נבואות הנוגעות לתקופה שהובילה לחורבן בית המקדש ולגלות בבל. ירמיהו יוצא כנגד העבודה הזרה וההתנוונות המוסרית בממלכת יהודה ומתריע מפני כעסו של הא-ל והעונש שיבוא בעקבותיו.
לצד נבואות הפורענות כולל הספר אף כמה נבואות נחמה בדבר אמונו של יהוה בעם ומחויבותו כלפיו.
(ספריא)

(טו) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יהוה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ {ס} (טז) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יהוה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יהוה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ (יז) וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יהוה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃...

Thus said GOD:
A cry is heard in Ramah—
Wailing, bitter weeping—Rachel weeping for her children.She refuses to be comfortedFor her children, who are gone.Thus said GOD:
Restrain your voice from weeping,Your eyes from shedding tears;For there is a reward for your labor—declares GOD:
They shall return from the enemy’s land.And there is hope for your future—declares GOD:
Your children shall return to their country.

כי יש שכר לפעולתך. ארז״ל בשעה שהעמיד מנשה דמות בהיכל נכנסה רחל לפני המקום ואמרה הלוא רחמיך מרובים מרחמי בשר ודם ואני הלא הכנסתי צרתי בתוך ביתי כי בעצמי מסרתי הסימנים ביד לאה אחותי ואף אתה אם בניך הכניסו צרתך בביתך מחול להם ואמר לה המקום הנה עתה תקבל שכר על פעולתך שמסרת הסימנים ובגמול זה ישובו בניך מארץ אויב, או ר״ל לפעולת בניך שעם קושי גלות בבל לא כחשו ביהוה ועשו מצותיו ובגמול זה ישובו מארץ אויב:

ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם. ר' יוסי בר חנינא פתר קרא בגליות מאין אתם ויאמרו מחרן. כלומר נחנו בורחים מחרונו של הקב"ה. ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור כלומר הידעתם מי עתיד ללבן עונותיכם כשלג:

אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו. פשט לעתיד לבא ישאלו את ישראל הבאים מתחת יד הגלות אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו. פירוש מחרונו של מקום אנחנו שבעי רוגז ועגומי נפש הידעתם אם הלבינו עונותיכם בניחור גרון אשר צעקתם מתוך הלחץ אשר לחצו אתכם בגלות ויאמרו ידענו כן יהי רצון במהרה:

ד"א למה היתה שנואה לא שהיתה כעורה מרחל, אלא שהיתה יפה כרחל, שנאמר וללבן שתי בנות (בראשית כט טז), שוות בנוי וביופי ובזקיפה, למה אמר ועיני לאה רכות (שם שם יז), אלא כיון שילדה רבקה עשו ויעקב, נולדו ללבן שתי בנות לאה ורחל, שלחו אגרות אלו לאלו והתנו ביניהן, כדי שיטול עשו את לאה, ויעקב רחל, והיתה לאה שואלת במעשה עשו, והיתה שומעת שמעשיו רעים, והיתה בוכה בכל שעה לומר כך עלה גורלי לרשע הזה, ומתוך כך נעשו עיניה רכות שנאמר ועיני לאה רכות.

Another interpretation: Why was Leah hated? Not because she was more ugly than Rachel. In fact she was as beautiful as Rachel, as stated (in Gen. 29:16). LABAN HAD TWO (ShTY) DAUGHTERS. They were equal (ShWWT) in beauty, in loveliness, and in stature. Why does < Scripture > say (in Gen. 29:17): AND LEAH'S EYES WERE WEAK? Simply < this > : When Rebekah bore Esau and Isaac, there were born to Laban two daughters, Leah and Rachel. They sent letters to each other and agreed among themselves that Esau would take Leah; and Jacob, Rachel. Now Leah would ask about the conduct of Esau and would hear that his conduct was bad. So she would cry all the time < and > say: Thus my lot has fallen to this wicked man. And for this reason her eyes became weak, as stated (in Gen. 29:17): AND LEAH'S EYES WERE WEAK.

ויאסף לבן אבל ברחל לא נזכר שעשה משתה, כי היתה כוונת לבן לעשות נישואי לאה בפומבי לעיני כל אנשי המקום, כדי שיעקב לא יתן אל לבו לגרש את אשתו למחרת בראותו שהיא לאה, ויתביישו מכל אנשי העיר שאכלו עמו בחתונתו, אבל ברחל לא היה צריך לתחבולה זאת, כי ידע שיעקב אוהב אותה מאד:

ויעש משתה. כדי שיעקב ישתכר ולא יזהה את לאה, וזהו ויהי בבקר אחרי שפג יינו כמו בשמואל־א (כה) ויהי בבקר בצאת היין.

לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה, קינטר אותו ברמז כאומר אפשר במקומכם המנהג כן להקדים הצעיר לפני הבכור אבל במקומנו לא יעשה כן:

וַתֵּרֶא רָחֵל וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְיַעֲקֹב כִּי הוּא בָּחוּן שֶׁאֵינוֹ עָקָר, וּבָזֶה אֵין לִתְלוֹת בּוֹ אֶלָּא בָּהּ. וְאוֹמֵר וַתְּקַנֵּא בַּאֲחוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִיא אֲחוֹתָהּ וּמִן הַסְּתָם תִּדְמֶה בְּמִזְגָהּ וְטִבְעָהּ אֵלֶיהָ, וְזוֹ יָלְדָה וְזוֹ לֹא. שֶׁאִם לֹא הָיְתָה אֲחוֹתָהּ, הָיְתָה תּוֹלָה לוֹמַר כִּי טַעַם שֶׁלֹּא יָלְדָה הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הֻשְׁווּ הַמְּזָגִים וְכַדּוֹמֶה:

ותרא רחל כי לא ילדה, Rachel saw that she had not borne children, etc. The Torah adds the word ליעקב, for Jacob, since it was clear that Jacob was not the one who was sterile. The cause therefore had to lie with her. When the Torah describes Rachel as jealous of her sister, this indicates that had Leah not been her sister Rachel would have attributed the fact that she did not conceive to genetic differences between her and another wife of Jacob. She could not account for such genetic differences when her sister was involved, i.e. someone who was genetically similarly equipped (she thought).

ותקנא רחל באחתה לא נתקנאה בה עד שילדה בן רביעי שעכשיו נטלה יותר מחלקה הראוי לה מי״‎ב שבטים.

ותקנא רחל באחותה, “Rachel became jealous of her sister;” she had not become jealous until after Leah had given birth to her fourth son. The reason was that by doing so she had received more than her “fair” share of the 12 sons Yaakov was supposed to sire.

לכן ישכב עמך הלילה על כן לא נקברה עמו במערה:

המעט קחתך וגו'. אמרה לאה לרחל לא דייך שלקחת את אישי שנמשך לבו אחריך, אמרה רחל ללאה לא לאה אישך הוא אלא אישי, ובעבורי בא מבאר שבע, ועל ידי שמסרתי לך הסימנים נעשה אישך:

ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה. ולא לפילגש.

וגם יכולתי. הייתי יכולה לה להודיע לו ליעקב כי כן הם עושים. אבל לא רציתי לבזות את אחותי.

ואחר ילדה בת, נראה כי דינה תאומה היתה עם זבולון, לפיכך אמר ואחר ילדה בת, ולא אמר ותלד עוד. ולא זכר למה קרא שמה דינה, ויש דרש (ב"ר שם) שדנה לאה בעצמה ואמרה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה ונהפכה לנקבה:

ואחר ילדה בת, it would appear that originally Dinah was meant to become Zevulun’s twin (brother). This is why the Torah wrote ואחר ילדה בת, without making any mention of Leah again becoming pregnant. The Torah did not even write ותלד עוד. No mention is made of why she named the girl Dinah. There is a well known aggadic explanation that Leah did not want her sister to be shamed in having fewer sons than even the handmaids; her prayer to that effect was answered by this fetus becoming a girl.