(י)וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הרעים הָאֵלֶּה – בשורות המוות, המחלות וחוסר התוחלת – וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: עַל־מֶה דִבֶּר יהוה עָלֵינוּ אֵת כָּל־הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוה אֱלֹהֵינוּ?(יא)וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: עַל אֲשֶׁר־עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי, נְאֻם־יהוה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, וְאֹתִי עָזָבוּ וְגם אֶת־תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ. (יב) בדורות הקודמים הלכו האבות בעקביות אחרי עבודה זרה, וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת יותר מֵאֲבוֹתֵיכֶם, וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי. אתם ממשיכים לעשות זאת לא מתוך התמכרות אלא בשרירות לב ומתוך אטימות לדברי. (יג) משום כך – וְהֵטַלְתִּי, אשליך אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל, אל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֶת־אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה. ובעצם היותכם משועבדים לעובדי אלילים, אופי חייכם ועולם המושגים שלכם יהיו אליליים, אֲשֶׁר, כי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם שם חֲנִינָה, עזרה משמים. (יד) בצד הנבואה על הגלות הקשה, נזכרת גם בשורת נחמה. אמנם כולכם תגלו ולא יישאר הרבה בארץ, אבל דעו לכם שגלות קשה זו תביא בעקבותיה גאולה מופלאה. לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יהוה, וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד: "חַי־יהוה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", לא כך יישבעו אז, (טו)כִּי אִם "חַי־יהוה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה", שכן ישועה זו תהיה גדולה מיציאת מצרים, וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם.
(י)וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הרעים הָאֵלֶּה – בשורות המוות, המחלות וחוסר התוחלת – וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: עַל־מֶה דִבֶּר יהוה עָלֵינוּ אֵת כָּל־הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוה אֱלֹהֵינוּ?(יא)וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: עַל אֲשֶׁר־עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי, נְאֻם־יהוה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, וְאֹתִי עָזָבוּ וְגם אֶת־תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ. (יב) בדורות הקודמים הלכו האבות בעקביות אחרי עבודה זרה, וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת יותר מֵאֲבוֹתֵיכֶם, וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי. אתם ממשיכים לעשות זאת לא מתוך התמכרות אלא בשרירות לב ומתוך אטימות לדברי. (יג) משום כך – וְהֵטַלְתִּי, אשליך אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל, אל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֶת־אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה. ובעצם היותכם משועבדים לעובדי אלילים, אופי חייכם ועולם המושגים שלכם יהיו אליליים, אֲשֶׁר, כי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם שם חֲנִינָה, עזרה משמים. (יד) בצד הנבואה על הגלות הקשה, נזכרת גם בשורת נחמה. אמנם כולכם תגלו ולא יישאר הרבה בארץ, אבל דעו לכם שגלות קשה זו תביא בעקבותיה גאולה מופלאה. לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יהוה, וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד: "חַי־יהוה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", לא כך יישבעו אז, (טו)כִּי אִם "חַי־יהוה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה", שכן ישועה זו תהיה גדולה מיציאת מצרים, וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם.
(10)It shall be when you will tell this people all these sorry matters, the diseases and death that await them, and the general hopelessness of their situation, they will say to you: For what did the Lord speak all this great evil against us, and what is our iniquity, and what is our sin that we sinned to the Lord our God? (11)You shall say to them: It isbecause your fathers forsook Me – the utterance of the Lord – and they followed other gods, and they worshipped them, and they prostrated themselves to them, and Me they forsook, and also My Torah they did not observe.(12) Your ancestors systematically followed idolatrous practices. And yet you have acted even worse than your fathers did, and behold, each of you follows the desire of his evil heart to not heed Me. You do not act in this manner out of habit, but due to your arbitrary approach to God and your imperviousness to My messages, as you actively desire to disobey My word. (13)I will cast you from upon this land to the land that you did not know, you or your fathers, and you will worship there other gods, day and night. The mere fact that you will be living in an idolatrous land and will be subjugated to its rulers will cause your lifestyle and perspective to become idolatrous, as I will not grant you clemency, divine assistance. (14) Together with his harsh prophecy about the forthcoming exile, Jeremiah also provides an encouraging prediction. Although virtually all the people will be exiled and few will remain in the land, they can take comfort in the knowledge that the lengthy exile will eventually be followed by a glorious redemption: Therefore, behold, days are coming – the utterance of the Lord – and it will not be said anymore by people when they pronounce an oath: As the Lord lives, who brought the children of Israel up from the land of Egypt. (15)Rather, they will say: As the Lord lives, who brought the children of Israel up from the land of the north and from all the lands to which He banished them, as this redemption will be even greater than the exodus from Egypt, and I will return them to their land, which I gave to their fathers.