(א) וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃ (ב) וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כׇּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יהוה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ (ג) וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיהוה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יהוה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃ (ד) וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יהוה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ה) וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יהוה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃ (ו) וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ (ז) וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יהוה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יהוה אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃ (ח) וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יהוה מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹפְתִֽים׃ (ט) וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (י) וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יהוה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יהוה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (יא) וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יהוה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ {ס}
(1) When you enter the land that your God יהוה is giving you as a heritage, and you possess it and settle in it, (2) you shall take some of every first fruit of the soil, which you harvest from the land that your God יהוה is giving you, put it in a basket and go to the place where your God יהוה will choose to establish the divine name. (3) You shall go to the priest in charge at that time and say to him, “I acknowledge this day before your God יהוה that I have entered the land that יהוה swore to our fathers to assign us.” (4) The priest shall take the basket from your hand and set it down in front of the altar of your God יהוה. (5) You shall then recite as follows before your God יהוה: “My father was a fugitive Aramean. He went down to Egypt with meager numbers and sojourned there; but there he became a great and very populous nation. (6) The Egyptians dealt harshly with us and oppressed us; they imposed heavy labor upon us. (7) We cried to יהוה, the God of our ancestors, and יהוה heard our plea and saw our plight, our misery, and our oppression. (8)יהוה freed us from Egypt by a mighty hand, by an outstretched arm and awesome power, and by signs and portents, (9) bringing us to this place and giving us this land, a land flowing with milk and honey. (10) Wherefore I now bring the first fruits of the soil which You, יהוה, have given me.” You shall leave it before your God יהוה and bow low before your God יהוה. (11) And you shall enjoy, together with the [family of the] Levite and the stranger in your midst, all the bounty that your God יהוה has bestowed upon you and your household.
תרל"א
...Year 5631 (1870-1871)
ב"ה
...b"H
במדרש תנחומא היום הזה יהוה כו' מצוך לעשות את החקים כו' לכו נרננה כו' נשתחוה ונכרעה כו' צפה מרע"ה שביכורים עתידין ליפסק תיקן תפלה כו'. אא"ז מו"ר ז"ל פי' שגם תפלה הוא ליתן הראשית בכל יום להש"י כמו ביכורים כו' ע"ש. אך השייכות להיום הזה צריך ביאור. ובמד' וברש"י הביאו היום הזה בכל יום יהי' בעיניך כחדשים. וכי הרצון להטעות להאדם אף שבאמת אינו התחדשות ח"ו. אך בכח האדם לחדש כל דבר. כי וודאי יש בחי' התחדשות בכל דבר שהרי הקב"ה מחדש בכל יום תמיד מ"ב ופי' תמיד בכל רגע. וגם כי הלא אין דבר בלתי חיות הש"י והנקודה שממנו ת' לעולם לא יתישן כי דבריו חיים ונובעין תמיד. אך כי החושך יכסה ארץ הקליפה חיצוניות היא המסתרת נקודה הנובעת. דכ' אין כל חדש תחת השמש והיא הטבע ועוה"ז שמסתיר ההתחדשות. אך בכח האדם להאיר הנקודה מהחשיכה וז"ש היום הזה ה"א מצוך לעשות פי' למצוא בחי' היום הזה שהיא התגלות האור בחי' אספקלריא דנהרא. גם תוך המעשה ממש שהיא המסתיר הנקודה הנ"ל. והיא ע"י מצות דכ' נר מצוה שכיון שמצוה הוא במעשה גשמיי ויש בה חיות הש"י בהציוי לעשותה בכח האדם להתדבק על ידה באור הגנוז כנ"ל כמ"ש במ"א. וז"ש את החוקים כו' כלומר ע"י המצות הש"י נותן לך כח למצוא בחי' היום הזה גם במעשה. והוא גם בחי' שבת דכ' לעשות השבת. כי כ' ששת ימי המעשה יהי' סגור כו'. ופי' אא"ז מו"ר ז"ל פי' הפונה קדים כענין שכ' בנ"י קדמו במחשבה ע"ש. והוא כנ"ל שבשבת נתגלה המקור והשורש שמשם נמשך תמיד חיות חדש לכל הנבראים. וי"ל כן הפי' מתעטרין בנשמתין חדתין שנתחדש החיות שבנשמת בנ"י. ופ' לעשות השבת שצריכין להביא בחי' התחדשות הנ"ל של השבת תוך ימי המעשה כמ"ש בר"ח שער הקדושה ע"ש וכמ"ש במ"א פי' וביום השבת יפתח גם בימי המעשה ע"י בחי' יום השבת כנ"ל. וכפי מה שהאדם מברר החיות שבכל דבר ובעיניו כחדשים נתגלה לו ההתחדשות באמת וז"ש שמוע בישן תשמע בחדש. שכפי מה שמאמין שיש בחי' גנוזה מהש"י אף שנסתר מבחוץ כך זוכה להתגלות הפנימיות כנ"ל. וכן נשתחוה ונכרעה. פי' השתחוי' שרוצה להכניע עצמו ונכרעה לשון נפעל שכפי הרצון באמת זוכה להתגלות האמת להיות נכנע באמת לאמיתו:
In the midrash Tanchuma "this day, Hashem, etc, commands you to do the decrees etc let us sing etc bow and kneel etc Moshe our teacher, peace be upon him, saw that in the future there would be no more first fruits, and so he established prayer etc" (Midrash Tanchuma, Ki Tavo 1:1). My master, my father, my elder, my teacher, my rabbi may his memory be for a blessing said that the explanation [for this midrash] is that prayer is also giving the first/best to the Holy Blessed One every day, just as the first fruits, see there (Pri Tzadik, Ki Tavo 9:1). Yet an explanation of the pertinence to "this day" is still needed. And in the midrash and in Rashi they explained: "this day[the mitzvot] should be in your eyes as new every day." And is it possible that a person would desire to make mistakes even if in truth there is no renewal, Heaven forfend? Yet, a person has the power to renew everything, since obviously there is in every thing the aspect of renewal, behold, the Holy Blessed One renews Creation continuously every day, and the explanation is that continuously means every moment. And also, there is no thing that doesn't have Liveness from the Holy Blessed One, and the Point from God forever, and so it can't become old since God's words are alive and flow constantly. However, when darkness covers the face of the land the external husks hides the Flowing Point. And this is why it is written "there is nothing new under the sun", and this is nature and this world, that hide the renewal. However, a person has the strength to illuminate the Point from the darkness, and this is why it is written "this day the One commands you to do" - meaning, to find the aspect of "this day" which is the uncovering and revealing the light, in the aspect of Mirror of Light. This is also true within an action, which can be what hides said Point. And this [revealing the Point] is done through mitzvot, since "a mitzvah is light" (Prov. 6:23), since a mitzvah is a physical action and it contains the Liveness of the Holy Blessed One, in the command to do it, in the strength of a person to cling oneself to the Hidden Light through the action of doing a mitzvah, as explained above and as I wrote in other places. And what is written "the decrees etc" which is to say through the mitzvot of the Blessed One, you are given strength to find the aspect of "this day" also in an action. And this is also the aspect of Shabbat, since it is written "to make the Shabbat" (Exodus 31:16). And the explanation of my grandfather, my elder, my teacher and rabbi, of blessed memory, [on the verse] "faces east" (Ezekiel 46:1) is as the issue that is written "the children of Israel came first in thought", see there (Chiddushei HaRim on Torah, Eikev 4:4). And it is as we explained above, that on Shabbat the Source and the Root from which New Aliveness continuously flows to all creatures is revealed. And one could also say that this is the explanation for "they are crowned with new souls" (Siddur Sefard, Shabbat Eve Maariv, Shabbat Eve Maariv 3), that the Aliveness is renewed in the souls of the children of Israel. And the explanation of "to make the Shabbat" is that we need to bring the aspect of renewal from the Shabbat to the days of making [ie, the week] as it is written in Sha'ar haKedusha, see there, and also as it is written in other places, that on Shabbat one opens the other days of the week through the aspect of Shabbat, as explained. And according to what a person sorts out and clarifies Aliveness in every thing, and in that person's eyes they are like new, truly Renewal is revealed to that person, and this is what is written: If you listened [shamo’a] to the old, then you will listen [tishma] to the new (Berakhot 40a), since given that one believes that there is an aspect of the Holy Blessed One hidden in every thing even in the most external, then one merits to reveal the internal, as we explained. And so too "we will bow and kneel" - meaning, bowing is one's desire to surrender, and kneeling, is a nif'al verb, which means that according to the will, truly one merits to reveal the truth, to surrender to the real, real truth.
