() רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא (אמור צ''ח א) דְּכַלָּה אִתְחַבְּרַת בְּבַעֲלָהּ. דְּתָנִינָן כָּל אִנּוּן חַבְרַיָא דִּבְנֵי הֵיכָלָא דְּכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהִיא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמְנַת לְמֶהֱוֵי לְיוֹמָא אַחֲרָא גּוֹ חוּפָּה בְּבַעֲלָהּ לְמֶהוֵי עִמָּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא, וּלְמֶחֱדֵי עִמָּהּ בְּתִקּוּנָהָא דְאִיהִי אִתְתַּקָּנַת לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְבִיאִים לִכְתוּבִים וּבְמִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזֵי דְחָכְמְתָא. בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן תִּיקּוּנִין דִּילָהּ וְתַכְשִׁיטָהָא.
(8a) Rabbi Shimon was sitting and studying the Torah on the night when the Bride unites with her husband [eve of Shavuot]. And all the friends present in the bridal chamber on that night must be ready for the chuppah the next day and be with her this whole night, and rejoice with her in her preparations (tikkuneha), i.e., study the Torah, then Prophets, then Holy Scriptures, and finally the secret wisdom, for these preparations are the Bride’s adornments.
() וְעַל דָּא, חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נָיְימֵי בְּהַאי לֵילְיָא, וַהֲווּ לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַמְרֵי, נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא, לָן, וְלִבְנָן, בִּתְרֵין עָלְמִין. וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְּרָא עָלַיְיהוּ, וְאַתְיָיא לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וְתַרְוַויְיהוּ מִתְעַטְּרֵי עַל רֵישַׁיְיהוּ, דְּאִינּוּן דְּזַכָּאן לְהָכִי.
() רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּמִתְכַּנְשֵׁי חַבְרַיָּיא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּיהּ, נֵיתֵי לְתַקְּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַּלָּה, בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטָהָא, וְתִקוּנָהָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא כַּדְקָא יָאוּת. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּיא, כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטָהָא, וְאַנְהִיר עִטְרָהָא, וְשַׁוִּי תִּקּוּנָהָא. וְלֵית לָךָ בְּעָלְמָא, מַאן דְּיָדַע לְתַקְּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַּלָּה, אֶלָּא חַבְרַיָּיא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
...Because of this, the early righteous ones would not sleep all that night, and they would engage in Torah ...
R' Shimon would say ... "Come let us prepare [takna] the jewelry of the bride, so that she will be found tomorrow with her jewelry, and prepared for the king as is fitting."
משני לוחות הברית
מסכת שבועות, כט ע"ד - ל ע"א
דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר"ו ואני עבדו, ועבדיכם מהחברים, לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו ותהלה לאל כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע, רק אשר תשמעו ותחי נפשכם. וזהו הסדר שתקנתי וסדרתי בלילה ההוא. ראשונה תורה... וכל זה באימה ביראה בניגון ובטעם, לא יאומן כי יסופר. ואחר כך למדנו משנה כל סדר זרעים. ואחר כך למדנו על דרך האמת.
ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה, ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא. והדיבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר, שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי... אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי... ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא...
והנני המשנה האחת המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם, ואם הייתם עשרה הייתם (מתעלה) [מתעלים] יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה ... לכן חזקו ואמצו ועלצו בניי ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד... לכן עמדו בניי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו בקול רם כיום הכיפורים 'ברוך שם כבוד' כו'.
ועמדנו על רגלינו... ואמרנו בקול כאשר נצטוינו. וחזר ואמר, אשריכם בני, שובו אל לימודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, כי לא כל העתים שוות... לכן מהרו ועלו, כי אני המפרנסת לכם...
את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזנינו, ורבות כהנה וכהנה מענייני החכמה, כמה וכמה הבטחות גדולות... ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גירסא מפומנא בגילה ורעדה.
ויהי בבקר, הלכנו וטבלנו, כאשר עשינו שני ימים קודם, ושם מצאנו לשלשה החברים אשר לא נמצאו שמה בלילה ההוא, וגערנו בהם ונספר להם את כל הטובה אשר עשה ה' עמנו... ויאמרו, מי יתן והלילה הזאת השניה נתחבר ביחד ונהיה עשרה, והסכמנו לעשות כן... ועשינו בלילה השניה כסדר הראשון, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרוא המשנה, ולא עד חצות כמו בלילה הראשון שהיה ממש בחצות הלילה, רק תיכף שהיינו קוראים דברות של משנה תורה, בהגיענו אל פרשת 'שמע', קול דודנו דופק...
The pious one (Rabbi Yosef Caro) and I agreed to make a mighty effort on Shavuot night to keep sleep from our eyes, and not to stop learning for even one second. Thank God we were successful. Indeed, when you hear what transpired, it will enliven your souls...
But what will be told next won't be believed. After all the verses [of Torah], we recited aloud all the Mishna's of Zera'im (the first of the Six Orders), and then we started again, learning it in the way of true learning, and we completed two tractates. At that moment, the Creator graced us and we heard a great voice coming from Rabbi Caro, the words unintelligible. The people nearby heard but could not understand. The voice was very pleasing but at the same time was growing continually stronger, and we fell on our faces from the great awe. No one dared to lift his eyes and face to see. The voice spoke:
"Listen my beloved, those who most glorify the Creator, my loved ones, peace to you. Happy are you and happy those that bore you. Happy are you in this world and happy you will be in the World to Come, because you took it upon yourselves to crown Me on this night. It has been many years since my crown has fallen, and there has been no one to comfort Me. I had been cast to the dust embracing the filth, but now you have restored the crown...
"Fortunate are you, my children. Return to your learning and do not stop one minute. Move to the Land of Israel, because not all times are equal, and there is no preventing salvation, whether by much or by a little. Do not value your belongings, for you will partake of the best of the supernal levels.
And if you desire and will obey, the choicest of that land you will consume. Therefore, hurry and travel there for I am the cause that sustains you, and will continue to sustain you. Peace to you in your houses, and peace in all there is to you. Eternal G-d gives strength to His people and blesses them with peace'."
(א) איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה. וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי (ה)פשוטו, לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש, לכן אנו צריכים לתקן זה.
(1) It says in the Zohar that the original pious ones would be awake all the night working in Torah. And already most of those who learn do this. It's possible to give a reason for this according to its simple understanding, that Israel slept all the night, and the Holy One Blessed be He had to wake them, as the midrash says. Therefore, we need to fix this.
ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר: עד שהמלך במסבו עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה במסבו ברקיע. כבר הקדים, שנאמר: (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. למלך שגזר ליום פלוני, אני נכנס למדינה, וישנו להם בני המדינה כל הלילה. וכשבא המלך ומצאם ישנים, העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר, והיה השר של אותה מדינה, מעוררן ומוציאן לאפנתי של מלך, והיה המלך מהלך לפניהם, עד שהגיע לפלטין שלו. כך הקדוש ברוך הוא הקדים, דכתיב: ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. וכתיב: כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם. ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה. אמר ר' יודן: אפילו פורטענא לא עקץ בם. בא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים, התחיל מעמיד עליהם בקלאנין. הדא הוא דכתיב: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים". והיה משה מעורר לישראל ומוציאן
... It is like a king, who said that he is coming on a particular day, and the people slept on the night before the king arrived. He found them sleeping, and sounded trumpets to wake them up... So too, the people of Israel slept all of the night before the giving of Torah ... because the sleep of the season is sweet, and the night is short. Rav Yudan says, even a flea didn't bite them ...
חק יעקב על ש"ע תצ"ד
עוד כתבו האחרונים שלא לישן בלילה רק לעסוק בתורה, והשכר הוא גדול, וכבר נתפשט המנהג הזה בעיני המון עם ללמוד יחד בעשרה על פי התקון ולומר קדיש וטובלין כשיאיר היום, ויש טובלין בערב הרגל. ובבית מוח"ז הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה, רק כל אחד ואחד לומד ביחידות, כי עיקר תקון לא תקנו רק בפני עמי הארץ שאינו יודעים ללמוד על כן אומרים התיקון.
Chok Yaakov on Shulchan Aruch 494
The Acharonim also write that one should not sleep on [Shavuot] night but only study Torah, and that the reward is great. And the custom has already spread among the general public to learn with a minyan according to the [order in the printed] tikkun and say kaddish and go to the mikveh when it gets light (although there are those who go to the mikveh before Yom Tov). And in the house of my father-in-law, who was a great scholar, they didn't learn with a minyan, rather each person learned alone, because the [printed] tikkun is just for the unlearned who don't know how to study, and in fact, that's why they say the tikkun.