Guilgul ou Gilgul/Gilgul neshamot/Gilgulei Ha Neshamot (hebraico, Plural: Gilgulim) é um conceito de ciclo de almas (reencarnação no kardecismo do século XIX) no misticismo esotérico qabbalístico. Em hebraico, a palavra gilgul significa “ciclo” ou “roda” e neshamot é o plural para “almas” (heb. עַלְמָה, “uma jovem mulher”). As almas são vistas como percorrendo ciclos mediante vidas ou encarnações, sendo ligadas a diferentes corpos humanos ao longo do tempo. O corpo com o qual eles se associam depende de sua tarefa específica no mundo físico, dos níveis espirituais dos corpos dos predecessores e assim por diante. O conceito refere-se aos processos mais amplos da história na Qabbalah, envolvendo o Tikkun cósmico (retificação messiânica) e a dinâmica histórica das Luzes acendentes e dos Vasos descendentes de geração em geração.
As explicações esotéricas de gilgul foram articuladas no misticismo judaico por Isaac Luria no século XVI, como parte do objetivo metafísico da Criação.
(א) והיא אחת מת' שאלות, שהיה ששאל דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר. דע, כי מדת הגלגול נוהגת באנשים הזכרים, ולא בנשים הנקבות. וז"ס פסוק דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ר"ל, דור הולך ודור בא, והם האנשים המתגלגלים. אבל הארץ שהם הנשים הנקראות ארץ כנודע, לעולם עומדת, ואינם חוזרות בגלגול. עוד יש טעם אחר, והוא, כי האנשים לפי שמקיימים מצות עסק התורה, אינם יכולים ליכנס בגיהנם, כי אין אור של גיהנם שולטת בהם. וכמ"ש באלישע בן אבויה, לא מידן נדייניה, משום דעסק בתורה. ולא לעלמא דאתי נסקיה, כיון דחטא. ולכן מוכרחים הם להתגלגל, למרק עונותיהם תמורת גיהנם. אבל הנשים שאינם עוסקות בתורה, יכולים ליכנס בגיהנם למרק עונותיהם ואינם צריכים להתגלגל. האמנם אע"פ שאינם מתגלגלות, הנה הם באות לפעמים בסוד העבור, עם נצוצי נשמות חדשות נקבות כנשים. גם דע, כי אפשר שאחר שבאה בסוד העבור באיזו אשה, אם האשה ההיא תתעבר ותהר ותלד בת נקבה, אפשר שאותה שבאה בה בסוד העבור, תתגלגל עתה בבחי' גלגול גמור, בבתה הנולדת לה עתה:
(ב) גם דע, כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה, לסבת איזה עון, כמו משכב זכור וכיוצא בו. והנה הנקבה הזאת שהיא גלגול נשמת זכר, אינה יכולה לקבל הריון ולהתעבר, לפי שאין לה בחי' מיין נוקבין להעלות ולקבל טפת מיין דוכרין, והנה האשה הזאת צריכה זכות גדול לשתוכל להתעבר ולהוליד, ואין לה מציאות אחר, זולתי שתתעבר בה איזו נשמת אשה נקבה אחרת בסוד העבור, ובכן בכח שתופה עמה, תוכל לעלות מיין נוקבין, ולקבל הריון ותלד. אמנם אי אפשר לה ללדת בנים זכרים לשתי סבות, האחת היא, לפי שהכתוב אומר, אשה כי תזריע וילדה זכר, אבל כאן האשה היא זכר כבעלה, ואינה יכולה ללדת זכרים אלא נקבות. הסבה הב' היא, לפי שכיון שאותה נשמה של הנקבה שנכנסה בה, לא נכנסה רק בסוד העבור לבד, כדי לסייעה שתתעבר ותלד, ולכן כיון שהאשה הזאת יולדת, אין הנשמה ההיא צריכה עוד להשאר שם בסוד העבור ללא צורך, ואז בעת שיולדת נכנס בה הנשמה ההיא של סוד העבור, ואז הולד ההוא יוצא נקבה ולא זכר, ואז היא שם בבחי' גלגול ממש, ולא עבור כבתחלה. ונמצא שכל אשה שנשמתה נשמת זכר כנז"ל, אי אפשר שתלד זכר אלא נקבה, ואותה הנקבה אשר תלד, היא היא אותה הנשמה של הנקבה שנכנסה בה בתחלה בסוד העיבור לסייעה כנזכר:
(ג) ואמנם לפעמים, ע"י זכות גדול ונפלא, אפשר שבעת שנולד הולד ההוא, תסתלק משם אותה הנשמה הנקבה שהיתה שם בסוד העבור ותלך לה, ויכנס בולד ההוא נשמת זכר ויהיה זכר. וא"כ אח"כ אי אפשר לאשה הזאת לחזור ללדת פעם אחרת, זולתי אם תחזור אותה הנשמה הנקבה להתעבר בה כבראשונה. ולכן אם הולד הא' היה נקבה, תצטרך למות עתה זו הבת הנקבה, ואולי הנשמה תחזור להתעבר בה באשה הנז' כבראשונה, ותתעבר ותהר ותלד בת נקבה, שנשמתה היא מזאת הנקבה המתעברת בה בסוד העבור הנזכר. ועד"ז הולכת בעבור ובגלגול פעמים רבות, והיא היא, וכה משפטה תמיד. אמנם אם ילדה זכר, אז אין הולד הזה צריך למות, כי אותה הנשמה הנקבה שנתעברה בה בסוד העבור בתחלה והלכה לה בעת שילדה כנזכר, היא צריכה לחזור שנית להתעבר בה בסוד העבור, ותהר מן בת, ותלד נקבה. וגם לזה צריך זכות גדול:
(ד) גם אפשר לפעמים, אע"פ שילדה בתחלה נקבה, אינה צריכה הבת ההיא למות עתה, לפי שאפשר שתבא נשמת נקבה אחרת, ותתעבר באשה הנז' בסוד העבור, ותהר ותלד בת, והנשמה ההיא תתגלגל בה בגלגול ממש כנזכר. ועד"ז בכל הריון והריון שתהר האשה הזאת, אפשר להתחלף בה כל הבחי' הנז' ואמנם לזאת המציאות האחרון, צריך זכות גדול ונס עצום, לפי שיש לנו הקדמה אחת בסוד העבור, כי אין שום נשמה נכנסת בגוף האיש או האשה בסוד העבור בחיים, אלא אם כן כי יש ביניהם קורבה גדולה זה לזה, ולכן האשה הזאת ששרשה נשמת זכר, הצריכה לעיבור נשמת הנקבה, הנה כדי שתמצא נשמת נקבה בכל תנאיה, שתצטרך להתעבר מפאת עצמה, וגם שתהיה קרובה אליה או דומה אליה, צריך זכות גדול, ומכ"ש אם יצטרך הדבר לבא בעיבור פעם ופעמים כנז"ל, ומכ"ש למצא נשמות רבות של נקבות בתנאיה הנז', וגם שיבאו בה בסוד העיבור כל אחד ואחד בזמן אחד צריך זכיות גדולים ונסים רבים:
(2) Know that sometimes a man may reincarnate into the body of a woman, because of a sin, (cultural context) or something similar. Now this woman who has received the soul of a man, will not be able to conceive and become pregnant. ... This woman will need great merit to enable her to become pregnant and give birth. The only way it can be done is that some other feminine soul must enter her as an ibur. However, she cannot give birth to sons for two reasons. The first is [as follows:] There is a verse that says, "…If a woman puts forth seed, and a male child is born" (Lev. 12:2). In this case, the woman is a male, just like her husband. She cannot give birth to boys, only to girls. The second reason is that the feminine soul that has entered her does so only as an ibur, in order to help her become pregnant and give birth. Once this woman gives birth, that soul does not need to stay there any longer for no reason. And then, at the time that she gives birth, that [feminine] soul enters into the fetus as an actual Gilgul, and not as an Ibur, like it was at first. That is why the child that is born most be female and not male. (the text goes on the explain how sometimes it is possible for her to give birth to a male soul, when the male soul currently in her enters to child, and several other scenarios).
Tradução em português:
“Saiba que às vezes um homem pode reencarnar no corpo de uma mulher, devido a um pecado, (contexto cultural) ou algo semelhante. Agora, essa mulher que recebeu a alma de um homem não conseguirá conceber e engravidar. … Essa mulher precisará de grande mérito para conseguir engravidar e dar à luz. A única maneira de isso acontecer é que alguma outra alma feminina deve entrar nela como um ibur. No entanto, ela não pode dar à luz filhos por duas razões. A primeira é [como segue:] Há um versículo que diz: '...Se uma mulher der à luz uma semente, e um menino nascer' (Lev. 12:2).
Nesse caso, a mulher é um homem, assim como seu marido. Ela não pode dar à luz meninos, apenas meninas. A segunda razão é que a alma feminina que entrou nela o faz apenas como um ibur, a fim de ajudá-la a engravidar e dar à luz. Uma vez que essa mulher dá à luz, essa alma não precisa mais ficar lá por nenhum motivo. E então, no momento em que ela dá à luz, aquela alma [feminina] entra em um feto como um verdadeiro Gilgul, e não como um Ibur, como era no início. É por isso que a criança que nasce deve ser do sexo feminino e não masculino. (o texto continua a explicar como às vezes é possível que ela dê à luz a uma alma masculina, quando a alma masculina atualmente nela entra na criança, e vários outros cenários)." (Tradução)
A palavra 'Ibbur' (hebraico: עִבּוּר, romanizado: ʿibbur, lit. 'gravidez, impregnação ou incubação') é uma das formas de transmigração da alma e tem semelhanças com gilgul neshamot 'ciclo de almas' no Judaísmo Rabínico.
A expressão Sha'ar Ha-Gilgulim — שער הגלגולים, significa literalmente “o portal das almas”, e indica os critérios para o renascimento de uma alma neste mundo, por negar-se a viver subjetivamente e entregar-se à voz tentadora do destino cego (gr. δαίμων, 'daimon', ou vulgarmente entendido como uma entidade fora de nós, pelo cristianismo posterior).
A obra mística judaica que explica os fenômenos dos ciclos da alma diante do zodíaco. Como podemos ver, a Torah, em seus muitos aforismos, está a nos explicar a verdadeira missão da alma neste mundo.
ברוך אתה יהוה אלוהינו, מלך העולם