Avos 2:8 אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ (1)
User Profile Picture
Byt n
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן...
Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים; קַלִּים וַחֲמוּרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת; תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת; שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים; מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין, מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים; דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן.
The Gemara relates: The Sages said about Rabban Yoḥanan ben Zakkai that he did not neglect Bible; Mishna; Gemara; halakhot and aggadot; minutiae of the Torah and minutiae of the scribes; the hermeneutical principles of the Torah with regard to a fortiori inferences and verbal analogies; the calculation of the calendrical seasons; and numerology [gimmatreyaot]. In addition, he did not neglect esoteric matters, including the conversation of ministering angels; the conversation of demons, and the conversation of palm trees; parables of launderers, which are folk tales that can be used to explain the Torah; parables of foxes; and more generally, a great matter and a small matter.
כי לכך נוצרת. הקב"ה לא המציאך יש מאין רק לעשות רצונו וגם מזה הטעם אין לך להחזיק טובה לעצמך אם עשית תורה הרבה כי לכך נבראת. משל לבעל חוב שפרע את חובו וכי מחזיקין לו טובה על כך. וזאת המדה גם כן היא על המצות שאם עשית מצות הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת:
(2)because for this you were created: The Holy One, blessed be He, only brought you into existence to do His will. And also for this reason is it not for you to credit it favorably for yourself if you have accomplished much Torah - "because for this you were created." There is a metaphor [about this]: If a debtor repays his debt, do we credit it favorably to him for that? And this measure is also [true] for the commandments - that if you have done many commandments, "do not credit if favorably for yourself, because for this you were created."
(ב)נוֹצָרְתָּ. לְשֵׁם כָּךְ יָצָאתָ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, כְּדִכְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁאִם אֵין מְקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה יַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, נִמְצָא עַכְשָׁיו שֶׁחוֹבָה גְּדוֹלָה מֻטֶּלֶת עָלָיו וְלֹא בְּטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה. רַשִׁ"י:
(2)"you were created": For this reason did you come out [of the womb] to the air of the world, as it is written, "and it was day and it was night, the sixth day" - [distinguishing the sixth day by calling it the sixth day and not just a sixth day, as with the other days] teaches that the Holy One, blessed be He, made the work of creation conditional: if Israel does not accept the Torah, the world will go back to being chaos and void. It comes out now that there is a great obligation placed upon him and he is not doing it as a favor [to God] - Rashi.
אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
לימוד תורה הרי הוא כשאיפת אוויר הנשימה. מי הוא זה השוטה המצפה להכרת טובה חלף אמצו את צינורות הנשימה שלו כדי לישאוף אוויר צח או את פיו כדי להכניס בו מזון. אלא מה, מה טעם הבטיח הקב״ה שכר לאדם בשביל לימודו, אמנם אין זה אלא ממידת חסדו של ה׳ יתברך (ולך השם חסד - כי אתה תשלם לאיש כמעשהו) למה הדבר דומה לאב שמעניק תגמול לילדו בשל אכלו התורה הריהי מקור חיים לכל יהודי, מזון רוחני לנשמתו (חפץ חיים)
כי לכך נוצרת: שיצירתך בזכרון וחדוד השכל יותר מחביריך גרמה לך שגדלת חכמה, ולא עמלך, ואפשר שחביריך לפי שיעור מיעוט הכנתם, עמלו והשיגו לפי שיעור, יותר ממך, ושכרם גדול משכרך:
א"נ אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לחשוב ולומר כי כחך ועוצם ידך עשה לך את חיל התורה הזאת שלמדת כי לכך נוצרת ומן השמים סייעוך, כי מעת היצירה גזרו עליך וכמו שארז"ל שאומרים טפה זו מה תהא עליה חכם או טפש וכו', ובזה דייק שפיר, דלא קאמר כי לכך נולדת אלא אמר כי לכך נוצרת - מכוון עם מ"ש ז"ל שמשעה שהוא טפה גוזרים עליו אם יהיה חכם או טפש וזהו ע"ד אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי באלה חפצתי וגזרתי עליך, ומאתי היתה זאת לך
ספורנו
אם למדת תורה הרבה יותר מחביריך, אל תייחס זה אל רב השתדלותך ולמיעוט השתדלות חבירך, כי אמנם יקרה זה גם בהיות ההשתדלות שווה, כשתהיה ההכנה ביצירה בלתי שווה, ולכן תייחס זה אל מה שנוצרת מוכן לכך יותר מחביריך.
ולקיום דבריו אלה מנה שבח גדולי תלמידיו, שהיה ההשתדלות בעיון ובמעשה שווה בכולן, אמנם מדרגת המעלות הנקנות בהם היה בלתי שווה, וזה בהיות הכנתם ביצירה בלתי שווה:
כִּי הָא דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ וְאִיתְנְגִיד, כִּי הֲדַר, אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ.
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: These are people who are considered important [yekarim] in this world and unimportant [kefuyim] in the World-to-Come. This is like the incident involving Rav Yosef, son of Rabbi Yehoshua ben Levi, who became ill and was about to expire. When he returned to good health, his father said to him: What did you see when you were about to die? He said to him: I saw an inverted world. Those above, i.e., those who are considered important in this world, were below, insignificant, while those below, i.e., those who are insignificant in this world, were above. He said to him: My son, you have seen a clear world. The world you have seen is the true world, as in that world people’s standings befit them. Rabbi Yehoshua ben Levi asked: And where are we, the Torah scholars, there?Rav Yosef responded: Just as we are regarded here, so are we regarded there.
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ.
Rav Yosef added: And I heard that they were saying in that world: Praiseworthy is the one who arrives here with his studies in hand. And I also heard that they were saying: Those executed by the government enjoy such an exalted status that no one can stand in their enclosure.
מכתב מאליהו (ח''ג עמ' 20)
''אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'' (פסחים נ.)- לא בשכלו אלא בידו; פירוש: מה שקנה בהשתדלותו בעמל. מכאן שלעולם הבא אין תורתו של אדם נדונה לפי כשרון שכלו, אלא לפי עמלו בתורה. וכן מפורש בכתוב (משלי ט''ז, כ''ו): ''נפש עמל עמלה לו'' - רק מה שעמל בו - שלו הוא, כי נעשה קנין בנפשו.
נמצא, שחכם מהיר-השכל, חזק-הזכרון ובעל הרבה ידיעות, אבל יגיעתו בתורה היתה מעטה - יהיה עם-הארץ לעולםהבא! ואילו אחר, ששכלו גס, זכרונו חלש וידיעותיו מעטות, אבל עמל ויגע הרבה בתורה - ישיג הרבה בעולם הבא, מפני שמה שרכש על ידי עמלו, הוא כולו שלו. והיינו בחינת ''עולם הפוך ראיתי - עליונים למטה ותחתונים למעלה'' (פסחים שם).
נמצאנו למדים, כי מהיר-השכל אשר לא יזדרז ויעמול ללמוד, יהיה חלש-ההשגה לעולם הבא; אבל הזריז בעמלו, הוא אשר יהיה מהיר בהשגתו בעולם הבא, זהו שכרו חלף זריזותו.
זה ביאור מה שכתוב במסילת ישרים פרק ז':
''הזריזות היא מדת שלמות גדולה... ומי שמתגבר ותופש בה כל מה שיוכל, הנה לעתיד לבוא יזכה לה באמת, אשר הבורא ית' יתנה לו בשכרו, חלף מה שהשתדל אחריה בזמן עבודתו''.
איתא בספרים הקדושים...שלעתיד לבוא יגלה השי''ת לעיני הצדיקים את כל הנעשה בכל אלפי שנות הבריאה, והם ילמדו נוראות חסדי ה׳ ומשפטו ית'; זהו גדר ''נהנים מזיו השכינה''.
כשישוטו בעיונם למרחקים, להביט מסוף העולם ועד סופו, להשיג את כל סודות הבריאה וההשגחה, יהיו הבדלים גדולים ביניהם בעומק ההשגה...הזריז בעולם הזה יזכה לשוט במהירות של אוירון. אבל העצל יהיה כרמש הרומש על פני הארץ, אשר גם באלף שנים לא יתקדם מרחק רב.
ואז, בזוכרו את חריפות השכל ומהירות המחשבה שהיו לו בעולם הזה, וכל שכן בראותו את זה שהיה גס השכל בעולם הזה, ומשום זה היה מבזה אותו בלבו תמיד, והנה בעולם הבא הוא טס בהשגותיו במהירות רבה, הלא אין לשער את צרת לבבו. הוא מה שאמר הכתוב (קהלת י' ז'): ''ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ''.
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם... אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִֽיחַ וְיוֹדֵֽעַ וָעֵד. וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה. וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת. וְתִפְתַּח אֶת סֵֽפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ.
signature is completely unique - "חוֹתָם"
Let us describe the great holiness of this day, for it is awesome and frightening. On this day, Your Kingship is uplifted, and Your throne is established with kindness, and You sit upon it in truth. True that You are judge, admonisher, knower and witness; and You inscribe, seal, record and count, and recall all forgotten things. You open the book of records and it reads of itself; and the signature of every man is in it. A great shofar is sounded, and a silent, gentle voice is heard; and the angels are alarmed, pangs of fear and trembling seize them, and they declare, “behold the Day of Judgment.” The heavenly host is arraigned in judgment, for they are not guiltless in Your eyes in judgment. All mankind pass before You like young sheep. As a shepherd inspects his flock, making his sheep pass under his rod, so do You cause to pass, count, number, and review the soul of every living being, determining the life-span of every creature; and You record the decree of their judgment.
---------------------------------------------------------------------------------------
...לא תחזיק טובה לעצמך - כי לכך נוצרת
לפי שידוע הוא שחסדי השי"ת עם האדם רבו כמו רבו כחול על שפת הים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, והראשון שבכולם יצירת האדם, אשר יצר את האדם בחכמה יש מאין...
ולכן אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לפי שלכך כלומר בשביל שתעשה כך נוצרת ובכל מה שלמדת הלואי שפרעת החוב הראשון שנוצרת, באופן שכל שאר חסדי ה׳, אשר הם ככוכבי השמים לרוב, עדיין הם כולם עליך לחוב.
ואל זה כוון מש"ה מה אשיב לה׳ - כל תגמולוהי עלי, כלומר כל מה שאשיב ואשלם לה׳ על מה שהטיב עמי, עדיין כל תגמולוהי עלי לחוב, כי הלואי שאפרע החוב הראשון שיצרני, ולכן אל תתגאה ותחזיק טובה לעצמך.
...שֶׁגְּמוּל הָעוֹלָם הַבָּא אֵין אָדָם רָאוּי לוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ הַטּוֹב בִּלְבַד...חֶסֶד מֵאֱלֹקִים וּנְדָבָה וְטוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סב יג) וּלְךָ ה׳ חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.
וְהָעִלָּה בָּזֶה, כִּי אִם הָיָה מַעֲשֵׂה הָאָדָם כְּחוֹל הַיָּם בְּמִסְפָּר לֹא יִהְיֶה שָׁקוּל בְּטוֹבָה אַחַת מִן טוֹבוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה...וּמָה שֶׁיִּהְיֶה מִגְּמוּל הַבּוֹרֵא לוֹ אֵינוֹ מַגִּיעַ לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ אֶלָּא הוּא מֵחֶסֶד הַבּוֹרֵא עָלָיו.
Another reason, is that a man does not become worthy of the reward of Olam Haba (the next world) due to his good deeds alone (since the reward is infinitely great - TL). Rather he is deemed by G-d worthy of it due to two things besides his good deeds. (1) That he teaches other people the service of G-d, and guides them to do good, as written "they who bring merit to the public shall be as the stars forever" (Daniel 12:3). And also, "to them that rebuke shall be delight, and on them will come the blessing of the good" (Mishlei 24:25). And when the industrious man will combine the reward for those who he brought merit, with the reward for his own good deeds, and the reward for the faith in his heart and patient acceptance [of G-d's will] - he will be deemed by the Creator worthy of the reward of Olam Haba. (i.e. if he also brings merit to others in addition to his own piety, then certainly he is worthy of the reward, as written: "to them that rebuke shall be delight" - ML) (2) The second factor is a kindness from the Al-mighty, and generosity and goodness, as written "to You, G-d, is kindness, for You pay a man according to his deeds" (Tehilim 62:13) (i.e. even if one has only his own good deeds [and did not bring others to the good], G-d will bestow on him good reward in Olam Haba - TL). The reason for this, is that even if a man's good deeds are numerous like the sand of the seashore, it would not weigh enough to cover even one favor the Creator had bestowed on him in this world. All the more so, if he has committed any sins, because if the Creator will hold a man strictly to account for his obligation of gratitude, all of his good deeds would be cancelled and wiped out by even the smallest favor the Creator has done for him, and that which the Creator owes him will not amount to anything. Hence, that which the Creator rewards a person for his good deeds is to be regarded as a Divine grace to him.
כי אם היה כו' וכתב בשל"ה דף נ"ב ע"ב קח משל ממי שנשברה רגלו או נסמו עיניו, ובא אדם א', רופא גדול, ובחכמתו הרבה רפאו חנם ואף בשכר הלא זה אוהבו כל ימיו אהבה עזה בלי ערך...והנה הש"י נתן לו ידיו ורגליו וכל רמ"ח אברים וזן ומפרנס אותו ומשגיח עליו ונתן לו נשמה שיוכל לבא לידי נצחיות, אף היצה"ר שבו לטובתו, כי אם יכבוש אותו יהיה מעלתו יתירה ממלאכי השרת...ואלו פינו מלא שירה כו' אין אנו מספיקים כו'
(99) The Sh'la wrote (page 52b): "Consider an analogy of one who [severely] broke his leg or blinded an eye, and a great doctor came and through his great expertise, healed him for free, or even for pay. Wouldn't he love him greatly all of his days, and nothing the doctor asked of him would be difficult for him? Behold, G-d gave a person hands, feet - all of his limbs, and sustains him and watches over him, and gave him a soul so that he can come to immortality..." see there for more. And the author already wrote in Gate#2 ch.5 on some of the favors that G-d did to us from our first existence in this world until today. He who places them always before his eyes - then, his heart will become fiery (impassioned) towards G-d, yisborach.
מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא (איוב מא, ג),
...מִי קִלֵּס לְפָנַי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי בּוֹ נְשָׁמָה. מִי מָל לְפָנַי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בֵּן זָכָר. מִי עָשָׂה לְפָנַי צִיצִית עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ טַלִּית. מִי עָשָׂה מַעֲקֶה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גַּג. מִי עָשָׂה סֻכָּה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם. מִי הִפְרִישׁ לִי פֵּאָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ שָׂדֶה. מִי הִפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גֹּרֶן. מִי הִקְרִיב לְפָנַי קָרְבָּן עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בְּהֵמָה.
(1) R. Tanhuma opened [his discourse] (with Job 41:3), “Who has advanced Me anything that I shall repay him; everything under the heavens is Mine.” This refers to a bachelor who dwells in a province and gives an allowance to scribes and Mishnah teachers. The Holy One, blessed be He, said, “It is for me to pay him the compensation of a male child.” R. Jeremiah bar Eleazar said, “There is going to be a heavenly voice (bat qol) that shall explode on the tops of the mountains and say, ‘Whoever has done [something] along with God, let him come and receive his reward.’” The holy spirit also proclaims (in Job 41:3), “’Who has advanced Me anything that I shall repay him?’ Who offered Me praise before I gave him breath? Who has performed circumcision for Me before I gave him a male child? Who made a tassel for Me before I gave him a prayer shawl? Who made a parapet (in accord with Deut. 22:8) for Me before I gave him a roof? Who made a sukkah for Me before I gave him room? Who set aside pe'ah before I gave him a field? Who set aside the priestly tithe and the [other] tithes before I gave him a threshing floor? Who offered a sacrifice before I gave him a beast?” Ergo (in Lev. 22:27), “When a bull or a sheep or a goat [is born…].”
...שכל טובה שהוא עושה, אינו מחזיק אותה לעצמו כאלו הוא העושה אותה, כי יודע נאמנה שאלמלא הקב"ה עוזרו לא היה הוא יכול לכבוש את יצרו, כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
-------------------------------------------------------------------------------
אם למדת תורה הרבה והשגת תורה הרבה אל תחזיק טובה - שהיא התורה - לעצמך לך לבד, ולא תרצה ללמד לאחרים, רק יפוצו מעינותיך חוצה ואל תחזיק אותה לעצמך לבד כי לכךנוצרתללמוד וללמד ומחוייב אתה ללמד לאחרים:
If you were meant to keep it to yourself, you didn't need to be "נוצר" (created) You had the whole Torah in the womb! Bnei Yisroel compared to stars - k'kochvei Hashomayim (l'hoil l'achrini)
והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. וכה היה דברו אלי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא. רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות.
(23) In everything he did he would minimize his own honor so as to increase heaven’s honor, in public affairs and specifically in matters of general concern. It’s well known that he cast his own life aside and engaged himself to the extreme limits of his abilities. Even when he was old, he acted reliably to the end. And even when his energies were depleted (may the Merciful save us), even on his bed during his illness, he contemplated the future, and he would be gazing heavenward to associate heaven’s Name with the suffering of the masses and the individuals, with groans and the sighs of extreme exertion, and his many sighs would distress all who heard them. (He would regularly reprove me about not being involved with the sufferings of others, and he would always tell me that man was not created to care only for himself, but rather to be helpful to others to the maximum extent of his abilities.) He would offer judgment and instruct; a lover of peace and a seeker of peace. He loved all beings and brought them closer to Torah.[*]
(ג) כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃
(3) I declare, “Your steadfast love is confirmed forever; there in the heavens You establish Your faithfulness.”
(ד)ובו תדבקון. הִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו – גְּמֹל חֲסָדִים, קְבֹר מֵתִים, בַּקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ"ה (סוטה י"ד):
(4) ובו תדבקון AND UNTO HIM YE SHALL CLEAVE — i.e. cleave to His ways: do kindly actions, bury the dead, visit the sick, as did the Holy One, blessed be He (Sotah 14a).
הגר"א מוילנא זצ"ל
א. הגר"א מוילנא נולד בשנת ת"פ ונפטר בי"ט בתשרי שנת תקנ"ח נכתבו במשך השנים על תולדות חייו ונפלאות עניניו הרבה מאמרים וספרים
ב. אמנם יש אחד מהם שהוא מיוחד מאוד והוא הקדמת הגר"ח מוואלוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא והמיוחד שבמאמר זה הוא מכמה צדדים
ג. הדבר הראשון, מפני שהוא נכתב על ידי הגר"ח מוואלוז'ין שהיה בעצמו אחד מראשי גדולי ישראל בדור שאחרי הגר"א מוילנא
ד. ועוד מפני שמפורש בדבריו שכל מה שהוא כותב, זה דברים שראה בעיניו אצל הגר"א או דברים ששמע באזניו מפי קדשו של הגר"א וחלק קטן דברים ששמע בעצמו מתלמידים חשובים ביותר שבעצמם שמעו מהגר"א, ואין בזה כלל דברים שעברו מכלי אל כלי ולכן הנאמנות של הדברים היא מוחלטת
ו. אבל מלבד כל הנ"ל, יש עוד דבר מיוחד שיש במאמרו זה של הגר"ח, והוא שכתב שם כמה דברים פלאיים ביותר למעלה מדרך הטבע מעניני גילויים נשגבים מעולמות העליונים, דברים שהציבור מאוד צמא להכירם, אלא שדברים מסוג זה שבדרך כלל נאמרו בלחישה, ובדרך כלל לא נהגו גדולי ישראל לגלות דברים מסוג זה לרבים, ועל אחת כמה וכמה שלא נהגו להעלותם על גבי הכתב להדפיסם לדורות, ובאופן יוצא מן הכלל, הגר"ח במאמרו זה, מסיבות מסוימות שאכמ"ל, העלה את הדברים על הכתב להדפסה
ג. כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ולא הטה אזנו אליהם כלל
ד. ואחד מן המגידים הפציר בו מאוד, עם כל זה לא הביט אל מראהו הגדול, וענה ואמר לו "איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו יתברך שמו על ידי שום אמצעי כלל וכלל, רק עיני נשואות לו יתברך שמו, מה שרוצה לגלות לי וליתן לי חלקי בתורתו יתברך שמו בעמלי אשר עמלתי בכל כוחי...וההשגות על ידי מלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ
א. וגדולה מזו, הוא היה אומר, כי אף מה שהנשמה משגת השגות נפלאות ונוראות בשינה על ידי עליית נשמה בשעשוע העליון במתיבתין עילאין, אינו נחשב אצלו כל כך לעיקר גדול [צריך לדעת שעם כל זה מבואר לקמן בפרק י' מעשה מהגר"א שנגלה אליו בשינה אלפי פירושים לפסוק, והיה לו בזה שמחה עצומה עיין שם, ולכן צריך להבין שיש במה שכתוב בסעיף זה כמה הגבלות ואכמ"ל]
ב. והעיקר מה שאדם משיג בזה העולם על ידי עמל ויגיעה כאשר הוא בוחר בטוב ומפנה עצמו לדברי תורה, בזה עושה נחת רוח ליוצרו יתברך שמו, וזה כל האדם בעסק תורתו יתברך שמו
א. ומשמעות דבריו הקדושים היה שהיה לו עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה וכן אמר לי חד מתלמידיו ששמע כן מפורש יוצא מפיו הקדוש
ב. והתבונן נפלאות מאחת מהנה, שפעם אחד ביום א' של פסח הוו יתבי גביה תרי תלמידי מתלמידיו החשובים, ומאשר היו יודעים זה דרכו בקודש מעולם, הפלגת שמחתו וחדות ה׳ מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו יתברך שמו אשר היה להפליא
ג. וכאשר ראו אז שאין שמחתו במילואו וטובו כל כך כהרגלו, שאלו פיו הקדוש על זה, ולא רצה להשיב, והפצירו בו מאוד
ד. לא יכול להתאפק, אמר: מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה, לקיים מה שנאמר דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים
ה. כי בזו הלילה בא אלי אליהו, כמדומה בזכרוני שאמרו שהיה אליהו, ואפשר חד ממתיבתן עילאין, וגילה לי עניינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י"ב על פסוק עלו זה בנגב
ו. ובעמדי בבוקר מרוב הפלגת השמחה לא יכולתי להתאפק והרהרתי בהם קודם ברכות התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם (והוא לפי שיטתו הנקיה בביאורו לשו"ע או"ח סימן מ"ז שגם ההרהור בדברי תורה נאסר קודם ברכות התורה) [ופליג על השולחן ערוך שמיקל בזה ויש אנשים שלצורך טהרת המחשבה חייבים לנהוג בזה כהשולחן ערוך]
ז. ונחמוהו וברכו לו: השם יתברך ישיב לרבינו את אבידתו
ח. ואחר זמן מה שאלו אחד מהם אם כבר הוחזרה לו אבדתו, והשיב ברוך השם שנתגלו לי שנית, והמה כ"ב מאות וס' אופנים [דהיינו אלפיים ומאתים ושישים פירושים]
י. ואמר לו שבאופן אחד מהם אני ידוע כוחות כל הבריות וכל אבר מה ענינו
א. אמנם מכל ענייניו הנוראים ומעשיו הנפלאים, גם מכל אשר מצאתי, ראיתי בעיני, בכתבי קדשו...כתוב...מה שגילה לו יעקב אבינו עליו השלום ואליהו זכרונו לברכה...
ז. ...ששמעתי מפיו הקדוש כי היה בוילנא איש חולם חלום, חלומות נוראים, מבהילים כל שומעיו, כי היה מגיד לכל אדם מה שיחו ומעשיו בחדרי משכבו, ונפלה אימתו על הבריות מאוד, והובא לפניו ואמר לו, רבי תרשוני לומר דבר אחד לפניכם, כי זה שבועיים ביום ה׳ ישבתם בזה המקום וחידשתם בפרשת האזינו על "אותן ואותן" הפסוקים, וישב אצלכם רבי שמעון בר יוחאי מימין והאריז"ל משמאל
ח. והיה רבינו מתפלא מאוד מאין ידע ילוד אשה מזה ואמר זכורני ששלחתי אז מקודם גם הגבאי שלי מביתי
י. אחר כך הציץ בפני החולם הנ"ל הבין והכיר שהוא בעל מרה שחורה ובעל מרה שחורה לפרקים חלומותיו צודקות ואמתיות