(מיועד לבחורי ישיבות).
יום שיש הוא אינו יום לביטול תורה אלא היום שבו אין סדר יום ברור (בישיבה אין סדר יום ברור בימי שישי ולכן יש תלמידים שלא מנצלים את היום ומתרשלים ולא לומדים ברצינות ביום שישי) ולכן כל אחד יכול ללמוד את שליבו חפץ (חזרות, אמונה, פרשת שבוע, תנ"ך, הלכה). אנא אל תבזבזו את היום על שטויות.
ומעבר לזאת הסיבה היחידה שאנחנו לא הולכים לצה"ל ישר אחרי סיום תיכון (ילד במדינת ישראל יכול לדחות גיוס לצה"ל כדי ללמוד בישיבה) היא משום שאנחנו לומדים תורה ולכן אנחנו התחייבנו ללמוד כל השבוע כולל יום שישי. ומעבר לכך עם ישראל נמצא כרגע במלחמת מצווה (מלחמת חרבות ברזל) ולכן אסור לנו להפקיר יום ללא לימוד תורה. עם ישראל צריך אותנו ואת הלימוד שלנו!
יתר על כן, "אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו לא כפרט אלא האיברים של כנסת ישראל" (שפתי חיים, פרשת פקודי, משכן). ולכן אם אנחנו לא לומדים תורה אנחנו פוגעים בכלל!
"א"ר חנינא בר פפא כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל" (ברכות דף לה). ולמה נחשב כאילו גוזל את כנסת ישראל?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית״. וְאֵין ״אָבִיו״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ״, וְאֵין ״אִמּוֹ״ אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ״.
Rabbi Ḥanina bar Pappa said: Anyone who derives benefit from this world without a blessing, it is as if he stole from God and the community of Israel, as it is stated: “Whoever robs his father and his mother and says: It is no transgression, he is the companion of a destroyer” (Proverbs 28:24). The phrase, his father, refers to none other than God, as it is stated: “Is He not your Father Who created you, Who made you and established you” (Deuteronomy 32:6). The phrase his mother refers to none other than the community of Israel, as it is stated: “Hear, my son, the discipline of your father, and do not forsake the Torah of your mother” (Proverbs 1:8). The mention of the Torah as emanating from the mouth of the mother, apparently means that your mother is the community of Israel.
"מבאר המהר"ל, עבודת ה׳ היא עבודה של כנסת ישראל, אם אדם אוכל בלא ברכה משתמש בבריאה בשביל הנאה הפרטית שלו, לא בשביל עבודת ה׳, א"כ הוא גוזל את הכלל - כנסת ישראל, אבל אם הוא מברך לה׳ קודם אכילתו, בברכתו הוא משתף את הכלל - כנסת ישראל, כשהוא מברך מבטא בכך את הכרתו שהכל מהשי"ת, בזה הוא מכיר שהוא אחד מכנסת ישראל, א"כ עבודת ה׳ שלו היא עבודה של כלל. וכך בכל חלקי עבודת ה׳ צריך להרגיש שאינו עובד את ה׳ בתור אדם פרטי אלא כחלק מהכלל - כנסת ישראל" (שפתי חיים, פרשת פקודי, משכן).
עוד שם אמר רב פפא בר חנינא כל הנהנה מן עולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל הקב"ה וכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר לאיש משחית אין אביו אלא הקב"ה שנאמר הלא הוא אביך ואין אמו אלא כנסת ישראל דכתיב ואל תטוש תורת אמך מאי חבר לאיש משחית אמר רבי חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. ור"ל כי הוא גוזל את הקב"ה שברא את הכל, וכאשר ברא הנבראים כלם סדר את הנבראים תחת כנסת ישראל עד שהכל הוא תחת כנסת ישראל, ולפיכך הנהנה מן עוה"ז בלא ברכה גוזל להקב"ה שהרי הכל שלו וגוזל לכנסת ישראל שהכל נתן הש"י תחת כ"י. ואל תקשה הרי האוכל הוא ג"כ מן ישראל, דבר זה אינו, כי לכך אמר כנסת ישראל ר"ל כל ישראל מצד שהם כלל לא האדם הזה שהוא אדם פרטי בלבד. ולא ברא השם ית' את הכל רק בשביל כנסת ישראל שהם הכלל. ואמר שהוא חבר לאיש משחית הוא ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים, כלו' שהוציא את ישראל מן השם יתב' עד שהם עובדין לע"ז, וכן זה שנהנה מן העולם בלא ברכה מוציא את הנבראים מן הקב"ה כי ליהוה הארץ ומלואה, ולכך הוא חבר לאיש משחית הוא ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. ויש לך להבין עוד מה שאמר כאן שנעשה חבר לאיש משחית, כי הגוזל את חבירו לא גזל רק ממונו, דהיינו מה שהיה קודם ממון ראובן ועתה הוא ממון שמעון, אבל לא נקרא שהשחית עצם אותו הדבר שגזל, ואפילו אכלו הרי לא היה לחבירו בו רק שהוא ממונו ולא זולת זה, ולזה יש תשלומין שכל ממון יש לו תשלומין וכאשר אכלו אז ממון נתחייב לו ולא יותר, וזה שנהנה מן העולם בלא ברכה השחית העולם בעצמו, כי הכל הוא אל השם יתב' מצד עצמו לא מצד שהוא ממון של הקב"ה וקנינו בלבד, ודבר זה נקרא משחית כאשר משחית הדבר בעצמו, כי לא יתכן בזה תשלומין כי התשלומין הוא שייך אל הממון לא אל דבר שהוא בעצמו של השם יתב' רק השחתה הוא. וזה שאמר שהוא חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל, שהדבר שהוא עושה לרבים נקרא השחתה, כי חטא היחיד אין נחשב השחתה שאפשר בתשובה, אבל המחטיא את הרבים אין תשובה ואין תיקון לו ודבר זה השחתה נקרא בודאי דבר שאין לו חזרה ותשובה. ואם תבין הדברים שבארנו (אבות פ"ה) אצל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ואז תבין לגמרי מה שמדמה אותו לירבעם שהחטיא את הרבים, שמי שהוא נהנה מן העולם בלא ברכה הרי הוא משחית את הדבר בעצמו, כי הכל הוא אל הקב"ה מצד עצמו, ולפיכך נקרא השחתה ומפני זה הוא חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל בעצמם מצד שהם ישראל וכמו שבארנו שם, ופשט הכתוב גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר לאיש משחית, כך פירושו ג"כ, מי שגוזל אביו ואמו ואומר אין פשע לפי שאומר כי לסוף יורש אותו וא"כ אין פשע כאשר יגזול את אביו, ועל זה אמר כי הפך הוא מה שחשב, כי יותר חטא הוא זה כי חבר הוא לאיש משחית כי אביו ואמו נחשבים אליו כמו כבוד שמים, ולכך דבר זה שגוזלו נחשב השחתה אשר משחית הדבר בעצמו כאשר גוזל אביו ואמו, כמה שהוא אצל השם ית' כאשר גוזלו שהוא ג"כ נחשב משחית הדבר, ולא שנחשב כאלו נוטל ממונו בלבד רק שהשחית ואבד את הדבר שלוקח ממנו, כי לממון יש השבה אבל כאשר גוזל אביו ואמו אין השבה לדבר זה והדבר הזה עמוק, ולכך הנהנה מן העולם בלא ברכה עליו נאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע: