(לא) וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ (לב) בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקׇרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה׳ אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס} (לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ {פ} (לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד ה׳ מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ (לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד ה׳ מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ (לו) וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃
(31) From it Moses and Aaron and his sons would wash their hands and feet; (32) they washed when they entered the Tent of Meeting and when they approached the altar—as ה׳ had commanded Moses. (33) And he set up the enclosure around the Tabernacle and the altar, and put up the screen for the gate of the enclosure. When Moses had finished the work, (34) the cloud covered the Tent of Meeting, and the Presence of ה׳ filled the Tabernacle. (35) Moses could not enter the Tent of Meeting, because the cloud had settled upon it and the Presence of ה׳ filled the Tabernacle. (36) When the cloud lifted from the Tabernacle, the Israelites would set out, on their various journeys;
How could it be that Moshe was able to go up on Mount Sinai and speak with God "face to face" but unable to stay in the Mishkan when God's presence filled it?
רש׳׳י:
כל זמן שהיה הענן עליו – לא היה יכול משה לבוא, נסתלק הענן – נכנס משה ומדבר עמו.
Rashi:
Whenever the cloud had settled on the Tent of Meeting, Moshe was unable to enter the space, but when the cloud departed, he went in and God communicated with him.
אבן עזרא:
ולא יכול משה לבוא – באותה שעה, עד שקרא אליו השם מאהל מועד, כי כן כתוב (ויקרא א׳:א׳).
Ibn Ezra:
Moshe could not enter the Tent of Meeting at that moment until the Lord called to him from within, as the verse describes in Leviticus 1:1.
ר׳ שמשון רפאל הירש:
כשם שנאמר בסיני: ׳׳וישכן כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו הענן׳׳ (לעיל כד טז), כן עתה – לאחר שהתורה מצאה בית דירה עלי אדמות בין בני האדם – נעשה המשכן למקום גילוי כבוד ה׳ בארץ.
לקיים מה שנאמר מזמור המדבר על התגלות ה׳ (תהילים סח, יח): ׳׳ה׳ בם שיני בקדש׳׳, הווי אומר: ׳׳ה׳ נכנס לקרבם, ומכאן ואילך סיני יימצא במקדש׳׳.
וכשם שנעמר בסיני: ׳׳ויכסהו הענן (לעיל כד טז), כן גם כאן נאמר החילה (פסוק לה): ׳׳ולא יכל משה לבוא׳׳ וגו׳, ורק לאחר מכן (ויקרא א, א): ׳׳ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד׳׳.
Rabbi Samson Raphael Hirsch:
The Torah describes an earlier scene when it states, "The glory of the Lord rested on Mount Sinai, and the cloud covered it for six days. On the seventh, He called to Moshe from within the cloud" (24:16). Similarly now, after the Torah had been given a home among human beings, the Tabernacle became the location for God's revelation on earth. This explains the Psalm that talks about God's revelation, stating, "the Lord is among them as at Sinai in holiness" (Ps. 68:18). For God entered the community of Israel at Sinai, but later could be found in the Tabernacle. And just as regarding Sinai the verse states, "The glory of the Lord rested on Mount Sinai...On the seventh, He called to Moshe", here too the text first declares that "Moshe could not now enter the Tent of Meeting", and only subsequently does the Torah relate that "The Lord called to Moshe. From the Tent of Meeting He spoke to him" (Lev. 1:1).
Questions to consider:
- Rashi does not answer the question. In fact, he seems to reinforce it. Based on what we know about Rashi's understanding that the Mishkan was a response to the golden calf, how do you think he might answer the question?
- How does Ibn Ezra resolve the problem? How do you think Ibn Ezra and Rashi would each understand God's accessibility to Moshe following the incident of the golden calf?
- Rav Hirsch expands on Ibn Ezra's approach and may go even further by demonstrating some amazing parallels. What are they and what message is embedded in those parallels?
רַבִּי זְרִיקָא רָמֵי קְרָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי זְרִיקָא: רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי, כְּתִיב: ״וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן״, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״! מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וֶהֱבִיאוֹ בֶּעָנָן.
Rabbi Zerika raised a contradiction between verses before Rabbi Elazar, and some say that Rabbi Zerika said that Rabbi Elazar raised a contradiction: It is written in one place: “And Moses was not able to enter into the Tent of Meeting because the cloud dwelt on it” (Exodus 40:35), as Moses was unable to enter the cloud. And it is written elsewhere: “And Moses came into the cloud” (Exodus 24:18). This teaches that the Holy One, Blessed be He, grabbed Moses and brought him into the cloud since he could not enter on his own.
יוֹמָא דְּאִתְקָם מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, מָה כְּתִיב (שמות מ׳:ל״ה) וְלָא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מַאי הֶעָנָן. חַד חוּטָא הֲוָה (נ"א עמודא דעננא) מֵהַהוּא סִטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה, דְּנָפַק בְּחֶדְוָה בְּכֹלָּא (דכלה), עָאלַת לְמַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא. וּמֵהַהוּא יוֹמָא (קדמאה). לָא אִתְגְּלֵי, אֲבָל שִׁמּוּשָׁא קָא מְשַׁמֵּשׁ בְּעָלְמָא, וְאִיהוּ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹמָא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.
On the day when the Tabernacle was set up on earth, what do we read concerning it? “And Moses was not able to enter into the tent of the congregation, because the cloud abode thereon” (Ex. 40, 35). What was that cloud? It was a thread from the side of the primordial light, which, issuing forth joyously, entered the Shekinah and descended into the Tabernacle below. After the first day of Creation it was never again made fully manifest, but it performs a function, renewing daily the work of Creation.
כדי להבין את משמעות ענן הקטורת, צריך לדעת שכך הוא סדר הגילוי האלוקי לישראל – בעב הענן, שנאמר (שמות כד, טו-טז): "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה׳ עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן". הענן מבטא גילוי אלוקי עליון ונשגב שמעבר לתפישה האנושית, ומתוך הענן והערפל יכול האדם לקלוט ולהבין את העניין האלוקי בהדרגה כפי כוחו. וכן נאמר לאחר גמר הקמת המשכן (שמות מ, לד-לה): "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". בתחילה הגילוי עליון ונשגב עד שאין אדם יכול לעמוד בפניו, ורק לאחר מכן מתוך הענן והערפל יתגלה העניין האלוקי בהדרגה כפי כוחם של הכהנים. וכן מצינו בעת הקמת בית המקדש הראשון (מלכים א' ח, ו-יא): "וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה׳ אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים… וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה׳. וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת בֵּית ה׳".
To grasp the meaning of this cloud of incense smoke, one must first realize that this was patterned on how God revealed Himself to Israel – in the opacity of the cloud. Thus, we read, “The cloud covered the mountain. The Glory of the Lord dwelt on Mount Sinai, and the cloud hid it for six days. On the seventh day, He called to Moshe from the midst of the cloud” (Shemot 24:15-16). The cloud connotes an exalted and sublime divine revelation, beyond human comprehension. Yet through the fog and cloud, one can reach an understanding of the divine, albeit only partially, in accordance with his capabilities. Thus, we read that after the Mishkan was completed, “The cloud covered the Ohel Mo’ed and the Presence of the Lord filled the Mishkan. Moshe could not enter the Ohel Mo’ed, because the cloud had settled upon it and the Presence of the Lord filled the Mishkan” (Shemot 40:34-35). Similarly, when the First Temple was dedicated, we read, “The kohanim brought the Ark of the Lord’s Covenant to its place underneath the wings of the keruvim, in the Shrine of the House, in the Kodesh Ha-kodashim…. When the kohanim came out of the Kodesh, the cloud had filled the House of the Lord, and the kohanim were unable to stand and serve because of the cloud, for the Presence of the Lord filled the House of the Lord” (1 Melakhim 8:6, 11). First was a sublime, exalted revelation that no human being could endure, and only afterward, from within the cloud and fog, would the divine idea become revealed gradually, according to the abilities of the kohanim.