מבריאת העולם
הקיץ והחורף הם ביטוי לכוחו של האל בבריאה ובקביעת חוקי העולם. מזמור תהילים ע״ד הוא שיר תחינה של אסף שנאמר בזמן שאויבים החריבו את המקדש והארץ ומבקש שהאל יראה את כוחו וגבורתו למען ישראל.
הקיץ והחורף הם ביטוי לכוחו של האל בבריאה ובקביעת חוקי העולם. מזמור תהילים ע״ד הוא שיר תחינה של אסף שנאמר בזמן שאויבים החריבו את המקדש והארץ ומבקש שהאל יראה את כוחו וגבורתו למען ישראל.
אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם׃
You fixed all the boundaries of the earth;summer and winter—You made them.
שאילת גשמים בחורף
בימי החורף מוסיפים בתפילת העמידה ב'ברכת השנים' בקשה מיוחדת על הגשמים. שאילת הגשמים, כאן בנוסח עדות המזרח, היא תפילה לשפע של מים ותבואה רבה שמרווים ומכלכלים את העולם כולו.
בימי החורף מוסיפים בתפילת העמידה ב'ברכת השנים' בקשה מיוחדת על הגשמים. שאילת הגשמים, כאן בנוסח עדות המזרח, היא תפילה לשפע של מים ותבואה רבה שמרווים ומכלכלים את העולם כולו.
(כא) בחורף: (כב) בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יהוה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּֽילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל־דָּבָר רָע, וּמִכָּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל־מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶֽיהָ וְעַל כָּל־תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ, וּבָֽרְכָֽהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:...
[In Winter] Bless for us, L·rd, our G·d, this year, & all types of its produce for good, & provide dew & rain for blessing on the entire face of the land & quench the face of the earth, & satiate the entire world with Your good, & fill our hands from Your blessings & the wealth of the gifts of Your hands. Protect & save this year from any bad thing, & any kind of destruction, & any kind of retribution, & make for it good hope, & an ending of peace. Have compassion & mercy upon it & upon all of its produce & fruits, & bless it with rains of goodwill, blessing & benevolence, & let its end be with life, & satiety & peace, like the good years of blessing, for You are a good & benevolent G·d & You bless the years. Blessed are You L·rd, Who blesses the years.
סיפורו החורפי של הלל הזקן
הקור והשלג מבליטים את מסירותו של הלל הזקן ללימוד התורה. הסיפור על הלל שלמד תורה בחורף דרך הארובה בגג בית המדרש מופיע בתלמוד במסכת יומא (המאה ה-5 - המאה ה-6, בבל).
הקור והשלג מבליטים את מסירותו של הלל הזקן ללימוד התורה. הסיפור על הלל שלמד תורה בחורף דרך הארובה בגג בית המדרש מופיע בתלמוד במסכת יומא (המאה ה-5 - המאה ה-6, בבל).
אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק, חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר, וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְהִכָּנֵס. עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרוּבָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם. כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכׇל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם הַמְעוּנָּן הוּא? הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶן וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בַּאֲרוּבָּה. עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁלֶג. פֵּרְקוּהוּ, וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת....
They said about Hillel the Elder that each and every day he would work and earn a half-dinar, half of which he would give to the guard of the study hall and half of which he spent for his sustenance and the sustenance of the members of his family. One time he did not find employment to earn a wage, and the guard of the study hall did not allow him to enter. He ascended to the roof, suspended himself, and sat at the edge of the skylight in order to hear the words of the Torah of the living God from the mouths of Shemaya and Avtalyon, the spiritual leaders of that generation. The Sages continued and said: That day was Shabbat eve and it was the winter season of Tevet, and snow fell upon him from the sky. When it was dawn, Shemaya said to Avtalyon: Avtalyon, my brother, every day at this hour the study hall is already bright from the sunlight streaming through the skylight, and today it is dark; is it perhaps a cloudy day? They focused their eyes and saw the image of a man in the skylight. They ascended and found him covered with snow three cubits high. They extricated him from the snow, and they washed him and smeared oil on him, and they sat him opposite the bonfire to warm him. They said: This man is worthy for us to desecrate Shabbat for him. Saving a life overrides Shabbat in any case; however, this great man is especially deserving. Clearly, poverty is no excuse for the failure to attempt to study Torah.
בואו עננים
המדרש מפרט את השמות השונים של העננים והאדמה שמשקפים את תפקידיהם ואת השפעתם על העולם והבריות. תיאורי הטבע במדרש זה בבראשית רבה מדגימים היטב כיצד עונות השנה והטבע המשתנה נטמעים בשפה ומשפיעים על תפיסות רוחניות (המאה ה-5, ארץ ישראל).
המדרש מפרט את השמות השונים של העננים והאדמה שמשקפים את תפקידיהם ואת השפעתם על העולם והבריות. תיאורי הטבע במדרש זה בבראשית רבה מדגימים היטב כיצד עונות השנה והטבע המשתנה נטמעים בשפה ומשפיעים על תפיסות רוחניות (המאה ה-5, ארץ ישראל).
חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: עָב, אֵד, עָנָן, וּנְשִׂיאִים, חָזִיז. עָב, שֶׁהוּא מְעַבֵּב אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ. אֵד, שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֵידָן שֶׁל בַּעֲלֵי שְׁעָרִים. עָנָן, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַבְּרִיּוֹת עֲנָוִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. נְשִׂיאִים, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבְּרִיּוֹת נְשִׂיאִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. חָזִיז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶזְיוֹנוֹת בָּרָקִיעַ, וּמַשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַבְּרִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה א, א): חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָאָרֶץ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה תְּקוּפוֹתֶיהָ: אֶרֶץ, תֵּבֵל, אֲדָמָה, אַרְקָא. אֶרֶץ, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהִיא מֵרִיצָה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. תֵּבֵל, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא מְתַבֶּלֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. אֲדָמָה, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי, שֶׁהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בּוֹלִין בּוֹלִין שֶׁל אֲדָמָה. אַרְקָא, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת טֵבֵת, שֶׁהִיא מוֹרֶקֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.
It [a cloud] is called by five names: Av (Judges 5:4), ed (Genesis 2:6), anan (Genesis 9:13), nesiim (Jeremiah 10:13), ḥaziz (Zechariah 10:1). Av – because it darkens [me’abev] the face of the firmament. Ed – because it ruins the celebration [eid] of the price gougers. Anan – because it makes people tolerant [anavim] of one another. Nesiim – because it makes people regard each other as aristocrats [nesiim]. Ḥaziz – because it creates [colorful] spectacles [ḥezyonot] in the heavens, and because it causes the divine spirit to rest upon the people, as it says: “The vision [ḥazon] of Isaiah son of Amotz” (Isaiah 1:1). Rabban Shimon ben Gamliel said: Earth is called by four names, corresponding to its four seasons: Eretz (Genesis 1:1), tevel (I Samuel 2:8), adama (Genesis 1:25), arka (Jeremiah 10:11). Eretz – corresponding to the season of Nisan [spring], because it accelerates [meritza] production of its produce. Tevel – corresponding to the season of Tamuz [summer], because it brings flavor [metabelet] to its produce. Adama – corresponding to the season of Tishrei [autumn], as the ground becomes disparate clods of earth [adama]. Arka – corresponding to the season of Tevet [winter], because it causes its produce to wither [moreket].
ימי חורפי
החורף הוא דימוי לתקופה מוקדמת בחיים, ימי נעורים מלאי חיות וכוח. הפסוק בספר איוב מבטא געגוע לזמן זה, שאצל איוב היו אלה החיים שלפני האסונות, כאשר הרגיש בטוח וקרוב לאל.
החורף הוא דימוי לתקופה מוקדמת בחיים, ימי נעורים מלאי חיות וכוח. הפסוק בספר איוב מבטא געגוע לזמן זה, שאצל איוב היו אלה החיים שלפני האסונות, כאשר הרגיש בטוח וקרוב לאל.
כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חׇרְפִּ֑י בְּס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אׇהֳלִֽי׃
When I was in my prime,When God’s company graced my tent,
הלילה לווה מן היום
המדרש מתבונן במחזוריות היום והלילה בחורף ובקיץ כעין הלוואה הדדית בין האור לחושך. התבוננות זו של מדרש תנחומא מביאה ללימוד מוסרי לפיו יש לנהוג בסבלנות וכבוד כאשר נותנים הלוואה וצדקה (המאה ה-6 - המאה ה-9, בבל / איטליה / ארץ ישראל).
המדרש מתבונן במחזוריות היום והלילה בחורף ובקיץ כעין הלוואה הדדית בין האור לחושך. התבוננות זו של מדרש תנחומא מביאה ללימוד מוסרי לפיו יש לנהוג בסבלנות וכבוד כאשר נותנים הלוואה וצדקה (המאה ה-6 - המאה ה-9, בבל / איטליה / ארץ ישראל).
בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם לְמַעֲשֶׂה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָדָם שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם אוֹ רִבּוֹא אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי אֶת שֶׁלִּי, וְאוֹמֵר לוֹ אֵין בְּיָדִי כְּלוּם, מִיָּד עוֹשִׂין מְרִיבָה וּמְבַזִּין זֶה אֶת זֶה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אַתְּ מוֹצֵא בַּקַּיִץ שֶׁהַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה מִתְּקוּפַת טֵבֵת עַד תְּקוּפַת תַּמּוּז, וּמִתְּקוּפַת תַּמּוּז עַד תְּקוּפַת טֵבֵת הַלַּיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם, אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט, ד). לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, לֹא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן, שֶׁהוּא עִמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עָנִי, עִמָּךְ. אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ, עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין. עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת.
Observe the difference between the deeds of men and of God. If a man owes his fellowman a hundred, or two hundred, or three hundred, and the latter says to him: “Pay me what you owe me.” And he replies: “I have nothing,” they quarrel and abuse each other forthwith. The Holy One, blessed be He, does not act in that fashion, however. You find that during the summer, in the interval between Tevet and Tammuz (when the days grow longer and the nights shorter), the day borrows from the night, and in the interval between Tammuz and Tevet (when the reverse happens), the night borrows from the day, Yet there is no speech, there are no words, neither is their voice heard (Ps. 19:4). Thus the Holy One, blessed be He, warned Moses to tell the Israelites: If you lend money to one of My people, do not embarrass him, for he is with Me. Even to the poor with thee (Exod. 22:24). Consider yourself as though you were among the poor of your people. Even to the poor with thee. The sages concluded from this verse that between the poor of your family and the poor of your city, the poor of your family must take precedence, and between the poor of your city and another city, the poor of your city must take precedence.
השלג שמתחת לכסא הכבוד
כביטוי לקדושתה של הבריאה, המדרש מתאר את בריאת הארץ מתוך שלג טהור שמקורו מתחת לכסא הכבוד. במדרש זה, המיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס, החורף והשלג שייכים ליסודות ראשוניים ומיסטיים מהם צמחה המציאות כולה (המאה ה-7 - המאה ה-11, ארץ ישראל / בבל).
כביטוי לקדושתה של הבריאה, המדרש מתאר את בריאת הארץ מתוך שלג טהור שמקורו מתחת לכסא הכבוד. במדרש זה, המיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס, החורף והשלג שייכים ליסודות ראשוניים ומיסטיים מהם צמחה המציאות כולה (המאה ה-7 - המאה ה-11, ארץ ישראל / בבל).
הָאָרֶץ מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרֵאת? מִשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לָקַח וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנִקְפְּאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לז, ו): ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ״.
Whence was the earth created? He took of the snow (or ice) which was beneath His Throne of Glory and threw it upon the waters, and the waters became congealed so that the dust of the earth was formed, as it is said, "He saith to the snow, Be thou earth" (Job 37:6).
בסוף החורף
חכמים קבעו ברכה מיוחדת בסיומו של חורף מרובה בגשמי ברכה. הרמב"ם בהלכות ברכות מפרט את האופן בו על כל אחד ואחד לברך ולהודות על כל טיפה וטיפה (המאה ה-12, מצרים).
חכמים קבעו ברכה מיוחדת בסיומו של חורף מרובה בגשמי ברכה. הרמב"ם בהלכות ברכות מפרט את האופן בו על כל אחד ואחד לברך ולהודות על כל טיפה וטיפה (המאה ה-12, מצרים).
ירדו גשמים עד שהעלו אבעבועות על פני המים שהולכות זו לקראת זו אם יש לו שדה מברך שהחיינו ואם היתה שלו ושל אחרים מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך יהוה אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו׳ עד הן הן יודו ויברכו ברוך אתה יהוה רוב ההודאות ואל התושבחו׳.
...
