(א) הבעל שם טוב הקדוש ז"ל אמר מה שבא לאדם מחשבות זרות ומבלבלים אותו בשעת התפלה הוא אדרבה סימן טוב, על פי משל, דלפני מלך בשר ודם יש כמה מחיצות ושומרים לפתחים, שלא לגשת אליו, ופעמים מזדמן שאחד רוצה לילך עם המבוקש אל המלך והשומרים יודעים שזה יהיה רע להם, ואז אם זה ההולך אינו חשוב והגון, והרי ודאי להם שלא יפעול כרצונו כי המלך לא ישגיח עליו כלל, אז תיכף כשזה האיש אומר להשומרים שיניחוהו לעבור הפתחים והמחיצות תיכף פותחים לו כי מה איכפת להו, מה שאין כן אם זה האיש הוא שר וחשוב לפני המלך אז אשתמוטי קא משתמטי ליה בכל היכולת לדחותו בלך ושוב, שרצונם שלא יבא לפני המלך בידעם כי רע יהיה להם, כי דבריו יתקבלו לפני המלך, כמו כן נמי ענין התפלה ידוע כי הוא התקשרות להעלות ניצוצות הקדושות מהסטרא אחרא ר"ל ומכל דברים השפלים, וזה רע להם, לכן אם איש פשוט בא להתפלל לפני הקב"ה אשר גם בלאו הכי תפלתו איננה כל כך כהוגן ולא תעשה בהם רושם, אז מניחין אותו ואין מבלבלין אותו כל כך, מה שאין כן באיש הירא, אשר תפלתו תעשה פרי למטה ושורש למעלה אז מתגברין הסטרא אחרא בכל היכולת ומבלבלין אותו במחשבות זרות, והמשכיל היודע זאת מתגבר בכל כחו עליהם וצועק בקול מר אבי הושיעני, והקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל, אז נפתחין כל המחיצות והפתחים, וגורם תיקון הראוי, להעלות הניצוצות הקדושים, ופועל ישועות:
(שפת אמת בערזאן פ' וארא).
(1) The fact that a person experiences foreign and confusing thoughts during prayer is actually a good sign. We can explain this by way of a parable. A human king surrounds himself with numerous walls and guards so that no one can approach him. Sometimes a person wants to present the king with a request, and the guards sense that it will be bad for them. If they know that the person is unimportant, in that the king will certainly not heed them or fulfill their request, then, as soon as the person asks, the guards let them through; for what difference does it make? However, if it is one of the king’s important ministers, the guards do all they can to prevent their entry. They do not want him to see the king, for they know that it will be bad for them, as the king will heed this person's words. The same applies to prayer, which is attachment [to G-d] in order to uplift all the holy sparks from the side of evil, and from all the low things. This is bad for them. But if a person approaches G-d without awareness – so the prayers are anyway not so effective, and make no impression – they leave that person alone, and do not confuse them too much. Not so, an awe-inspired person, whose prayers bear fruit below and connect to the root above. The side of evil does everything it can to disturb confuse them with foreign thoughts. If you are wise enough to realize this, you will strive with all your might and cry out in a bitter voice, “Mother, save me!” Then, the Holy One, who longs for the prayers of Israel, will open all doors for you, and you will be able to bring about the needed tikkun, uplifting the holy sparks and helping others.
Sefas Emes (from R. Meshulam Feivush of Barzan), Va’erah
(א) ויש באדם כמה כחות, שלזה העולם צריך כח זה, ולזה העולם כח זה, שעולה נשמתו לכל העולמות שצריך לעלות, ובודקין אותו בכל עולם אם הוא ראוי לעלות ואם לאו דוחין אותו לחוץ, ולפעמים שולחין לו מחשבה זרה מחמת שדוחין אותו, ואם הוא חכם, באותה המחשבה יכול לקשר עצמו יותר להשם יתברך, שהמחשבה הוא אותיות שהם אברי השכינה רק שנפלו בקליפות מכח השבירה, ונעשה הצירוף של האותיות רע, כמו אדם שנותן מעדנים מעורבים מין בשאינו מינו, שכל אחד בפני עצמו הוא טוב וכאשר נתערבו הוא מאום ורע מאוד, כך זה הוא גם כן נעשה רע.
(ב) וכשהוא מבין באיזה ענין הוא המחשבה אם בתאוה הוא מעולם התאוה נפל, אם ביראה רעה הוא מעולם היראה, אם בגאוה הוא מעולם התפארת, וכן בשארי דברים, שכולם משבעת ימי הבנין נפלו, וכשהוא מקשר אותם בהשם יתברך באהבת הבורא וביראת הבורא, הוא מחזיר אותם לשורשם, וכן בשאר מדות, כל מחשבה לפי המדה שנפלה ממנה הוא מקשר אותה לאותה המדה, והקליפות נופלים ממנה, ונעשה הצירוף טוב, וזהו דאיתא (שבת דקנ"ג ע"א) מתיר החבלים והשקים נופלים, השקים דהיינו הקליפות נופלים.
(ג) ויש להשם יתברך ברוך הוא בזה הנאה גדולה, כמשל הבן מלך שנפל לשביה כשמביאין אותו לפני המלך הוא נהנה מאוד יותר מזה הבן שהיה אצלו תמיד:
(כש"ט ח"ב ד"ג ע"א, לקוטי אמרים ד"ד סוף ע"א)
(1) A human being has numerous strengths, and each one is necessary for a different world. When your soul ascends to all the worlds that you must journey through, it is examined in each world to see if you are worthy of entry. If not, they push you out. Sometimes, they will send you extraneous thoughts in order to push you away. But if you are wise, you can connect yourself to G‑d even more through those very thoughts.
*
Thoughts are made of letters, which are the “limbs” of the Divine Presence. These fell among the “shells” due to the force of the Breaking [of the Vessels], so that the letters became arranged in a negative pattern. This could be compared to a person who serves delicacies that are all mixed together. Each one alone is good, but when they are combined, they are repulsive. So too, this has become bad.
*
But if you understand the nature of the thought – if it is desire, then it has fallen from the World of Love. If it is destructive fear, from the World of Awe. If pride, from the World of Magnificence, and so on, all these thoughts fell from the “Seven Days of Building”. Understanding this, you can connect these thoughts to to G‑d, to the love and fear of the Creator, and thus return them to their source. The same holds true of all the other attributes, each thought can be connected to the attribute from which it fell. When you connect the thought to that attribute, the defensive shells falls away, and positive combinations are created. This is alluded to in the teaching: “They open the cords and the sacks fall” (Shabbat 153a ) that is, the shells fall.
*
God takes great pleasure in this. It can be compared to a queen's child who has fallen into captivity. When they bring her to the queen, the queen's pleasure is much more intense than had her child been with her all the time.
Kesser Shem Tov, part 2, p. 3a, Likutey Amarim p. 4a
(א) אם בא לאדם במחשבתו התפארות הוא בעולם התפארת. ואם באה במחשבתו אהבה הוא בעולם האהבה, וכן בשאר המדות של שבעת ימי הבנין, ואם הוא חכם להפשיט עצמו מהגשמיות אז הוא מדבק עצמו באותה אהבה עליונה במדות הבורא יתברך שמו, אף על פי שהאהבה הבאה עכשיו במחשבתו הוא מעניני העולם הזה, יכול להפשיט עצמו מזאת הגשמיות לדבק עצמו בשורש אהבה העליונה:
(לקוטי אמרים ד"ג ע"ג.)
(1) If you think prideful thoughts, you are in the World of Magnificence. If you think about lust, you are in the World of Love. So too, with the other attributes of the seven days of creation. However, if you are smart enough to disconnect from the physical aspect of this lust, you can use it to connect yourself to Divine Love, which is a trait of G-d. Even though the desire now present in your mind is mundane, you can remove your attachment to its physicality and connect to its root, which is Supernal Love.
Likutey Amarim, p. 3c
(א) כלל הדברים שכל מה שרואה ושומע, וכל המקריות שיקרה לאדם, הכל הם באים לעורר אותו, הן דבר אהבה הן דבר יראה והתפארות וניצוח והודיות והתקשרות וממשלות כלליות, הם בשני אופנים, או שבאים לו בתפלה במחשבתו המעשים רעים שעשה כבר, באים הם כנגדו במחשבה שלו כדי לתקנם ולהעלותם, וזהו כמשל מי שרואה במראה, שרואה כנגדו פרצופו, כך באו לו במחשבה המעשים שלו, או שבאים אותיות מהשבירה, ועל זה צריך להשגיח אם הם אותיות מאהבה ויראה או כיוצא משאר מדות, וזהו בתפלה, וגם בכל עת לפעמים מתפחד האדם מדבר מה, או מאיזה בריה, הכל בא לו כדי להעלותה, ולפעמים רואה דבר אהבה או יראה, ועל דרך משל לאדם שמורגל בליצנות מראין לו ליצנותא דעבודה זרה, דהיינו אם רואה פתאום עבו"ז יבין שלא לחנם ראה זאת, או אם שומע ליצנותא, הכל כדי לתקן הליצנות וימתיק בשורשו שיעלהו לשורש אהבה, ולכך כל מה שאסור יש כנגדו היתר (חולין דק"ט ע"ב) והבן, וזהו הכלל שכל מעשיו יהיו בדבקות להשם יתברך, וישגיח על הכל, על כל אשר יראה וישמע, וכל שכן כל אשר יעשה, וזהו שנאמר על שלמה, המלך ע"ה (מלכים א' ה') וידבר על העצים (והאבנים) וכו' שעל כל מה שראה אמר על כולם טעמים שמגיעים לעבודתו יתברך שמו:
(ליקוטי אמרים דכ"ת ע"ד).
As a rule, everything that you see or hear, and everything that happens to you, is in order to wake you up. All matters can be related to love, or fear, or glory, or overcoming, or acceptance, or connection, or ways of being. [This list alludes to the lower 7 sefirot]
*
They can appear in your mind in two ways. They can come to you during prayer as thoughts of bad things you have already done. These thoughts enter your mind in order for you to fix and elevate them. This is like looking in a mirror and seeing your own face in front of you, just in this case you see the thoughts of your own actions.
Or they are letters from the Shattering, and you must discern if they are letters from love, or fear, or other traits. This also happens during prayer.
There are also times when a person suddenly becomes afraid of something, or of some creature. Everything comes to you in order to be elevated, whether it is an experience of love or fear.
For instance, a person who habitually sarcastic, might be shown shown idolatrous sarcasm. That is, if you suddenly have thoughts of idolatry, you should not dismiss them as random thoughts. Or if you hear someone mocking another - it is all in order that you fix the mockery and “sweeten” (meliorate) it in its source, that you elevate it to its source, which is love and joy.
That is why we are taught that every forbidden thing, has a parallel permitted one. (Chulin 109b).
Understand this! As a rule, all of your actions should be done with connection to G-d. You should take note of everything you see or hear, and all the more so, what you do. Thus, it says about King Solomon: “And he spoke about the trees… and also of beasts, and of fowl, and of creeping things, and of fishes” (I Kings 5:13). Whatever he saw, he explained how they could lead one to serve God.
Likutey Amarim, p. 28d
(א) בידיעת האדם שידע ומאמין שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו בכל תנועה ומחשבה והכל ממנו יתברך אז יתפרדו כל פעלי און וכו' והוא בחינת דע את אלהי אביך (דברי הימים א' כ"ח) ששמעתי ממורי גם כן בענין זה:
(צפנת פענח דפ"ו ע"ב).
(1) When a person knows and believes that God’s glory fills the whole world, and that everything – each and every movement and thought – is from God, then “all the workers of iniquity will disband” (Psalms 92:10). This is the aspect of “Know the G‑d of your ancestors” (I Chronicles 28:9).
Tzafnah Paneach, p. 86b