ויראו את אלהי ישראל. נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּבָּ"ה לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, וְלַזְּקֵנִים עַד וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהוה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה (במדבר י"א) – בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה:
Viram o Deus de Israel. Olharam e viram, e mereciam a punição de morte mas, Deus não quis misturar com a alegria da Torá. Esperou para [a morte de] Nadav e Avihu até a inauguração do mishkan, e os anciãos até que o povo reclamou... e ardeu neles o fogo do Eterno e queimou as bordas [biktze] do acampamento (Números 11:1) - os generais [katzinim] que estavam no acampamento.
כמעשה לבנת הספיר. עצם נעדר כל הצורות השכליות ומוכן לקבלם, כמו הספיר הלבן הנעדר מכל המראות. והוא עצם הנפש האנושית השכלית, הנעדרת מכל מדע ומוכנת לקבלם בעיון בחיריי:
Como se feito de safira. Uma essência, desprovida de forma mental e preparada para recebê-la, como a safira branca desprovida de 'aparência'. E esta é a essência da alma intelectual humana, desprovida de qualquer conhecimento e pronta para receber com o aprofundamento de Minhas escolhas
וכעצם השמים לטוהר. וראו שזה העצם הוא נבדל מן החומר האנושי וטהור ממנו, כמו שעצם השמים והוא נפש הגלגל בלתי מעורב עם חומר הגלגל או גופו כלל, אבל טהור ונקי ממנו...
Semelhante ao céu em sua pureza. Viram que essa é a essência, separado do material 'humano' e mais puro que ele, como a essencia do céu que é a alma do mundo celeste, sem se misturar com o material deste mundo celeste ou seus corpos. É mais puro e limpo do que ele...
תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ בַּפַּרְדֵּס, וְאֵלּוּ הֵן: בֶּן עַזַּאי, וּבֶן זוֹמָא, אַחֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא. אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ ״מַיִם מַיִם״, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי״. בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וָמֵת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״יָקָר בְּעֵינֵי יהוה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו״. בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכוֹל דַּיֶּיךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ״. אַחֵר קִיצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא יָצָא בְּשָׁלוֹם.
Os sábios ensinaram: 4 entraram no PARDES, e são eles: Ben Azai, Ben Zoma, Acher e Rabi Akiva. Rabi Akiva disse a eles: Quando vocês chegarem nas pedras de mármore pura, não diga "água, água", porque está dito “Aquele que diz mentiras não será estabelecido perante Meus olhos” (Salmos 101:7).
Ben Azai olhou e morreu, dele está dito “Preciosa ante Seus olhos é a morte dos chassidim” (Salmos 116:15).
Ben Zomá olhou e ficou ‘louco’, dele está dito “Encontraste mel? Coma o suficiente, para que não te sacies e vomites” (Provérbios 25:16).
Acher ‘cortou a plantação’ (kitztetz benetiot).
Rabi Akiva saiu em paz.
מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּהּ וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ״.
Rav estava acostumado a dizer: Este mundo não é como o mundo vindouro. No mundo vindouro não comemos nem bebemos, nem nos reproduzimos, não há negócios, nem inveja, ódio ou competição. Ao invés disso, os justos se sentam com suas coroas em suas cabeças e aproveitam do esplendor do divino, como está dito Viram a Deus e comeram e beberam.
ויחזו את האלהים. הָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ בְּלֵב גַּס מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה...
Viram a Deus. Estavam olhando com o coração cheio como se estivessem comendo ou bebendo...
וְטַעַם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ שֶׁאָכְלוּ שָׁם הַשְּׁלָמִים בְּתַחְתִּית הָהָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים טֶרֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם, כִּי הַשְּׁלָמִים טְעוּנִין מְחִצָּה...הָיוּ נֶאֱכָלִין לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר, לֹא בַּמַּחֲנֶה:
E o significado de comeram e beberam é que comeram lá o shlamim no pé da montanha, perante Deus, antes de voltarem a Deus. Pois o shlamim precisam ser comidos em um lugar 'fechado'... comeram perante o altar no pé da montanha, não no acampamento