"וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ" (בראשית ד, ח).
וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
Cain said to his brother Abel … and when they were in the field, Cain set upon his brother Abel and killed him.
הרב יהודה עמיטל זצ"ל המניע לרצח הבל
"וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". (בראשית ד', ח)
בפסוק בודד זה, מספרת לנו התורה על רצח הבל ע"י קין. כל המדרשים והמפרשים מנסים לפרש את הנעלם שבפסוק: מה אמר קין להבל לפני הרצח? על מה קצף קין עד שהרג את אחיו?
חז"ל מזכירים שלושה הסברים, המסמלים שלוש סיבות שונות לסכסוכים עד ימינו:
"על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם. אחד נטל הקרקעות, ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר: ארעא דאת קאים עליה - דידי, ודין אמר: מה דאת לביש - דידי. דין אמר: חלוץ, ודין אמר: פרח. מתוך כך, 'ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו'.
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין? אלא, זה אומר: בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר: בתחומי בית המקדש נבנה... ומתוך כך - 'ויקם קין אל הבל אחיו וגו''...
אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור; וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך - 'ויקם קין'". (בראשית רבה כ"ב, ז)
ההסבר הראשון הוא שקין והבל חילקו ביניהם את העולם, קין לקח את הקרקע והבל את המיטלטלין, ואז הם רבו: קין ציווה על הבל לרדת מהקרקע שלו, והבל ציווה על קין לפשוט את בגדיו. במילים אחרות, מדרש זה מתאר את מריבת קין והבל כריב על שלטון. ואכן, עד ימינו שליטים שיש להם כל מה שהם רוצים עדיין רבים ונלחמים על שלטון ועל שררה.
אפשרות שנייה שחז"ל מביאים היא שקין והבל חילקו ביניהם את העולם, ורבו בחלקו של מי ייבנה בית המקדש. לפי הסבר זה, המריבה הייתה על רקע דתי. ואכן, גם כיום אנו חווים על בשרנו מלחמות הפורצות בגלל קנאות דתית ובגלל ריבים על אמונה.
ההסבר השלישי של חז"ל הוא שעם קין נולדה תאומה אחת ועם הבל נולדו שתי תאומות, כל אחד מהם נשא לאישה את תאומתו של אחיו, ושניהם רבו על הבת השלישית. איננו מכירים מלחמות שנפתחו בגלל נשים, אולם כולנו מכירים רציחות המתרחשות בגלל ריבים מעין אלו.
לסיכום, אם כן, חז"ל רומזים לנו באמצעות סיפורם של קין והבל על הדברים שעלולים להוביל למלחמות ולסכסוכים בכל תקופה ובכל זמן.
https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-bereishit/bereishit-why-did-kayin-sin
שאלה
בספר בראשית פרק ג’ פסוק ח’ מדובר ברצח הבל בידי קין. חז"ל מפרשים שם ששלוש סיבות היו לרצח: אמונה, רכוש ונשים.
אמנם, אנו עדים למקרים של רצח בגלל "כבוד" (או בשפה כללית יותר - אגו), בפרט באומה הערבית, שאלתי היא האם כבוד כלול בשלושת הסיבות, מה שאיני מוצא לנכון, או שלכאורה זו סיבה נוספת, והאם סיבה זו הייתה במעשה זה?
תשובה
היה גם את נושא הכבוד. פשט הפסוקים שקינא שהקדוש ברוך הוא קיבל את מנחת הבל, ולא את מנחתו. וכך כותב הכוזרי מאמר ראשון אות צא: "ומשהרגו קין אחיו מתוך קנאה שנתקנא בו על מעלה זו".
הרב אברהם פרל.
https://www.yeshiva.org.il/ask/23128
(ז) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם וגו' (בראשית ד, ח), עַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִים, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַחֲלֹק אֶת הָעוֹלָם, אֶחָד נָטַל הַקַּרְקָעוֹת וְאֶחָד נָטַל אֶת הַמִּטַּלְטְלִין, דֵּין אָמַר אַרְעָא דְּאַתְּ קָאֵם עֲלָהּ דִּידִי, וְדֵין אָמַר מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ דִּידִי, דֵּין אָמַר חֲלֹץ, וְדֵין אָמַר פְּרַח, מִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵּהוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ אֶת הַקַּרְקָעוֹת, וּשְׁנֵיהֶן נָטְלוּ אֶת הַמִּטַּלְטַלִין, וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וגו'. יְהוּדָה בַּר אָמֵי אָמַר עַל חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה לַעֲפָרָהּ וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי הוּנָא תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם הֶבֶל, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁאֲנִי בְּכוֹר, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עִמִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ וַיָּקָם קַיִן.
“Cain said to Abel his brother. It was when they were in the field. Cain rose up against Abel his brother and killed him” (Genesis 4:8). “Cain said to Abel his brother. It was when they were…” – about what were they quarreling? They said: ‘Let us divide the world between us.’ One took the land and one took the movable property. This one said: ‘The land on which you are standing is mine.’ That one said: ‘What you are wearing is mine.’ That one said: ‘Take it off.’ This one said: ‘Fly.’ As a result: “Cain rose up against Abel his brother and killed him.” Rabbi Yehoshua of Sikhnin said in the name of Rabbi Levi: Both of them took the land and both of them took the movable property. Regarding what, then, were they quarreling? Rather, this one said: ‘The Temple shall be built in my domain,’ and that one said: ‘The Temple shall be built in my domain,’ as it is stated: “It was when they were in the field,” and “field” is nothing other than the Temple, as it says: “Zion will be plowed like a field” (Micah 3:12). As a result: “Cain rose up against Abel his brother…” Yehuda bar Rabbi said: They were quarreling over [who would wed] the first Eve. Rabbi Aivu said: The first Eve had returned to dust. Regarding what, then, were they quarreling? Rabbi Huna said: An extra twin sister was born with Abel. This one [Cain] said: ‘I will take her, as I am the firstborn.’ That one [Abel] said: ‘I will take her, as she was born with me.’ As a result: “Cain rose up.”
הרב יהודה עמיטל זצ"ל מלחמתו של קין ביצרו
לאחר הרצח, יהוה שואל את קין איפה הבל, והוא עונה: "השומר אחי אנוכי?!". חז"ל מסבירים שטענתו של קין הייתה שהוא אינו אחראי לכך שרצח, שהרי יהוה הוא שנטע בו יצרים ותאוות, והוא שסירב לקבל את מנחתו והעדיף את מנחתו של הבל.
לכאורה, צודק קין. הגמרא בברכות (לא ע"ב) מספרת שאליהו בא אל יהוה וטען טענה דומה: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" - אתה הוא שגרמת לישראל לחטוא, ולכן אל לך להעניש אותם - ואכן יהוה קיבל את הטענה וסלח לישראל. כך גם על הפסוק "רחל מבכה על בניה" הסבירו חז"ל שרחל טענה שיהוה היא שיצר את האפשרות לישא שתי נשים, ולכן הוא שגרם לצרתה של רחל. כיוון שכך, יהוה אינו יכול להתלונן על ישראל שעובדים עבודה זרה, שאף היא נמשלה ל"צרה". גם במקרה זה, חז"ל מספרים שיהוה קיבל את טענתה של רחל.
מדוע, אם כן, לא קיבל הקב"ה את טענתו של קין? נראה שיש להצביע על הבדל בין טענתו של קין לבין טענתם של רחל ושל משה. באופן עקרוני, אין האדם יכול להתלונן על העובדה שיש לו יצרים. אכן יש לו יצרים, אבל עליו להיאבק איתם ולנצחם. לפעמים יש מצבים יוצאים מן הכלל - רעב ומלחמות כבימי אליהו, או רמאות יוצאת דופן כבימי רחל ויעקב - ובמצבים אלו, באמת אי אפשר להאשים אדם העוזב את הקב"ה. איננו יכולים לבוא בטענות לניצולי שואה שעזבו את הדת, אולם ניתן לבוא בטענות לאדם רגיל שהתפקר.
כללו של דבר, על האדם לדעת שתמיד יש בעיות, אולם משימתו היא להילחם ביצר ולנצח אותו. עצם מציאות היצר אינה תירוץ לחטא; על האדם להילחם ביצר ולנצחו, ואם לא יעשה זאת - ייענש כמו קין.
https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-bereishit/bereishit-why-did-kayin-sin
בואו ונחלוק את העולם אע"ג שאביהם חי ואין דרך לחלוק נכסי האב בחייו. מ"מ כיון שהיה נזוף ופירש מן האשה חשבוהו כאלו מת ועבר מן העולם. אבל קרוב לומר כי מחלקותם היתה בהשארת הנפש ובעוה"ב וכדאמרינן בתוספתא ואמר קין לית דין ולית דין. ופי' כי אחד זה קין נטל את הקרקעות. כי זו הארץ לבד היא היא חלקו ונחלתו. והבל לקח את המטלטלין באמרו כי הבל הוא הארץ הזאת ועלי עוד להתטלטל ולנוד לעולם אחר. הקיים והנצח. ולכן אמר לו קין אחרי אשר הארץ אשר אתה עומד עליה לא שלך היא פרח והסר ממנה. והבל אמר לו אחרי כי מאסת את הנפש ונחלתה וזו היא הדעת אשר היא לבוש לאדם חלוץ את הדעת והיה כבהמה. ובשביל הריב הזה הרג קין להבל אחיו. באמרו אשר לפי דעתו לא טוב הוא לו לחיות ולהתנודד פה בארץ. וי"ל עוד במחלקותם על מה היו מדיינים. כי הקנאה והתאוה והכבוד המה שלשה מסיתים בין בני אדם לריב. והמה משביתי השלום ובין אחים יפרידו. והראשון אומר כי הקנאה בקנינים המדומים וזה בקרקעות ובמטלטלים הסיתה להם למדון וז"ש אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין ויקנאו זה לזה בחלקם עד כי קם הריב ביניהם ויכלה ברצח. ור"י דסכנין אמר כי הכבוד השית להם למדון וזה בביהמ"ק כי כל אחד חפץ בכבוד ביהמ"ק שיבנה בחלקו. ויהודה בר אמי אמר כי התאוה הסיתה להם לריב. והתאוו בחוה הראשונה או באשה יתירה הנולדה עם הבל ודריש מן השדה על גילוי עריות כמו שדרשו בב"ב פ"ק ויבוא עשו מן השדה שבא על נערה המאורסה:
