"התפיסה הזאת של ההשגחה-הפרטית נגזרת מעיקרון נוסף של תורת הבעש"ט - עיקרון ההתהוות המתמדת. עיקרון זה נסמך על הפסוק בתהילים: "לעולם יהוה דברך ניצב בשמים", והבעש"ט מפרש זאת, ש"דברך" אלו עשר-המאמרות שבהם ברא הקב"ה את העולם, והם ניצבים ועומדים תמיד בתוך המציאות וכאילו בוראים אותה ומחיים אותה ומזינים אותה בכל רגע ורגע מחדש. הבריאה, לפי תורת החסידות, אינה אקט חד-פעמי שהתקיים בששת-ימי-בראשית בלבד, אלא זהו מצב מתמיד שנמשך כל עוד העולם קיים. אם הקב"ה יפסיק, ולו לרגע קט, 'לברוא' מחדש את העולם, הוא פשוט יחדל להתקיים וישוב למצבו ההתחלתי - לאין ואפס ממש.
עיקרון זה מחייב את ההשגחה-הפרטית הכוללת. שהרי אם כל יצור בעולם זקוק, לצורך עצם קיומו, שהקב"ה יברא אותו ויקיים אותו בכל רגע ורגע - אין יתכן שאפילו התנועה הכי קלה שלו לא תהיה ברצונו הישיר של הקב"ה?! אם הכוח האלוהי האין-סופי בורא ומקיים את כל המציאות בכל רגע ורגע, פירוש הדבר, שאין שום פרט מקרי, אלא הכול ממש מכוון על-ידי הכוח האלוהי הזה בהשגחה-פרטית.
אנו איננו יכולים להבין מה שייך להשגיח על עלה נידף-ברוח או על תנועתם האקראית של גלי-הים. גם איננו מבינים איך אפשר בכלל לכוון פרטים ופרטי-פרטים זעירים כאלה. לכן אנחנו בני-אדם ואיננו אלוהים בורא שמים וארץ. מה שנראה לנו בלתי-אפשרי כלל אינו בלתי-אפשרי לגבי הקב"ה האין-סופי" (מתוך chabad.org, מאמר - השגחה פרטית).
https://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=23&CategoryID=200&SubjectID=5
לְעוֹלָ֥ם יהוה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃
The LORD exists forever;Your word stands firm in heaven.
הרמב"ם במורה נבוכים מסביר ש "נִצָּ֥ב" משמעותו הקיום וההתמדה: ״דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם״ – כלומר: קיים עומד.
זהו מונח רב־משמעי: א) לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב,ד), "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ" (תהילים ב,ב), "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז,כז). ב) ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קיט,פט), כלומר קבוע וקיים.
The verb has several meanings: in some instances it signifies “to stand or “to place oneself,” as “And his sister stood (va-tetaẓẓab) afar off” (Exod. 2:4); “The kings of the earth set themselves” (yiyaẓẓebu) (Ps. 2:2); “They came out and stood” (niẓẓabim) (Num. 16:27). In other instances it denotes continuance and permanence, as, “Thy word is established (niẓẓab) in Heaven” (Ps. 119:89), i.e., it remains for ever.
והמלבי"ם מסביר לנו "הדבור שאמרת שיהיו שמים ושיהיו מאורות, הדבור הזה נצב שם לעולם מבלי השתנות, והוא חיות השמים וקיומם, שאם יסולק כח הדבור הזה מהם ישובו אל התהו והבהו"!
לעולם, ר"ל העולם העליון והעולם התחתון שבראת שניהם מתקיימים ע"י דברך, הגם שהם מחולקים, שהעולם העליון קיים באיש ובני עולם התחתון קיימים במין, הנה בשמים שהם קיימים באיש דברך נצב לעולם, הדבור שאמרת שיהיו שמים ושיהיו מאורות, הדבור הזה נצב שם לעולם מבלי השתנות, והוא חיות השמים וקיומם, שאם יסולק כח הדבור הזה מהם ישובו אל התהו והבהו:
אפשר להבין שהקב"ה משגיך על כל דבר ודבר בכך שהוא חייב לקיים את הכול בכל רגע ורגע.
ואני ראיתי את ההשגחה הפרטית הזאת בחיים שלי באופן הכי ברור שאפשר. מתי שהייתי קטן (בן 4 או 5) ממש רציתי אחות וכול לילה הייתי מתפלל לאלוהים ליפני שהייתי הולך לישון. הייתי מתחנן לקב"ה לאחות קטנה וחמודה וזה כל מה שהתפללתי לו. הייתי הולך לישון עם דמעות של בכי ותחנונים של ילד קטן שאין לו לאן ליפנות חוץ מבורא עולם. לאחר בערך שנה של תפילות כל ערב אמא שלי אמרה לי שהיא בהיריון ואני שמחתי כול כך. מעשה זה שקרה לי הוא ההוכחה שלי לקיום ההשגחה הפרטית של הקב"ה בעולם ואני יודע בוודאות שהקב"ה הקשיב לתפילות ולתחנונים שלי.
אחותי היא ההוכחה שלי להשגחה הפרטית של הקב"ה בעולם!
להרחבה:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/12930