וגיאותא דיליה היא : Exaltation is His

(א) אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽה׳ וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽה׳ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃

Exodus 15:1

(1) Then Moses and the Israelites sang this song to ה׳. They said: I will sing to ה׳, for He has triumphed gloriously; Horse and driver He has hurled into the sea.

“כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשרה"
הרמב"ן כתב באגרתו אל בנו: "כל המתגאה מורד במלכות שמים ומתפאר בלבוש המלך שנא' "ה׳ מלך גאות לבש לבש"ץ רק לבורא שייך להתגאות ("וגיאותה דיליה היא" - תרגום לשירת הים). נברא אינו יכול להתגאות, שהרי כל מה שיש לו, הוא קיבל, אין לו מעצמו כלום. ודווקא זהו החטא ההיולי של האדם, שרוצה לשכוח נבראותו; ברגע שאדם שוכח נבראותו, אם ע"י הרגשת ישותו, אם ע"י הערכת מעשיו ("כחי ועצם ידי עשו לי את החיל הזה") - בו ברגע הוא עשה עצמו לאליל. לכן - ראוי לגדעו כאשרה. הוא שתל עץ - חייו על - יד מזבח השם ועשה עצמו לעבודה זרה.
היוצא מזה, כי גסות-הרוח היא שכחת הנבראות. אך ורק מאמין, בכוחו לא להיות גס רוח. כופר מוכרח להיות גס רוח, שהרי אינו מכיר בנבראותו. עובדי אלילים מפחדים בהגיעם לרום המעלה, ואמונה טפלה ביד הגורל הנוקמת מדריכה מנוחתם. כי הנברא אינו שקט בגסות רוחו, אבל רק המאמין נגאל ממנה.
[ר' שלמה וולבה, עלי שור ספר 1 עמ' קפא]

"Every person who has a coarse spirit deserves to be felled as an Asherah"
The Ramban wrote in an epistle to his son: "A person who is proud [ie. acts with pride] is revolting against the kingdom of heaven, and boasts of the clothing of the king, as is written “Adonai reigns, he is clothed with majesty” (Psalms 93:1). It is only fitting for the Creator to feel pride (“exaltation is His” - Targum Onkelus for Shirat HaYam). One who is created cannot feel pride, because everything he has, he received, he has nothing of himself. And this is precisely the primeval sin of humanity, who wants to forget it own createdness; The moment a person forgets his createdness, whether in his own sense of being, or by the appreciation of his actions ("My own power and the might of my own hand have won this wealth for me" Deu. 8:17) - in that moment he has made himself an idol. Therefore - he deserves to be felled as an Asherah. He planted the tree of his life next to the altar of God and made of himself idolatry.

We learn from this that a coarse - spirit is being oblivious to our createdness. Only a believer holds the power not to be coarse - spirited, while a heretic is of a coarse spirit by definition, since he does not acknowledge his createdness. Idol worshipers are fearful when they reach high-stature, and superstition regarding Fate’s avenging hand makes them restless. Because the created can never be quiet as long as he is of a coarse - spirit, being redeemed from this distress by belief.
[R' Shlomo Wolbe, Alei Shur, first book, p. 181]
-------------------------------------------------

תרגום אונקלוס על שמות ט״ו:א׳

בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת תִּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם ה׳ וַאֲמָרוּ לְמֵימָר נְשַׁבַּח וְנוֹדֵי קָדָם ה׳ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא:

Onkelos Exodus 15:1

Then Moshe and the B’nei Yisrael sang this song to [exalted this praise before] Adonoy and they said, I [We] will sing to [praise and we will give thanks before] Adonoy for He is most high [exalted Himself above those who are exalted, and exaltation is His], horse and its rider He threw into the sea.

תהילים צ״ג:א׳

ה׳ מָלָךְ֮ גֵּא֢וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ ה׳ עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃

Psalms 93:1

The LORD is king,He is robed in grandeur;the LORD is robed,He is girded with strength.The world stands firm;it cannot be shaken.

דברים ח׳:י״ז

וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 8:17

and you say to yourselves, “My own power and the might of my own hand have won this wealth for me.”