ת"ר: כתוב בשטר "דהב"- אין פחות מדינר זהב. "דהב דינרין" או "דינרין דהב"- 2 דינרי זהב לפחות. "דהב בדינרין"- לפחות שני דינרי כסף שמשלם בזהב.
מר- "דהב"- אין פחות מדינר זהב. אימא נסכא!
רבי אלעזר: שכתוב בשטר "מטבע".
אולי פרוטות זהב ולא דינרין!
לא עושים אנשים פרוטות זהב.
"דהב בדינרין"- שני דינרי כסף שמשלם בזהב.
אולי הכוונה היא לשני דינרי זהב!
אביי:יד בעל השטר על התחתונה(לכן הולכים אחר הסכום הקטן).
אם כך אימא רישא: "כסף בדינרין"- לפחות שני דינרי זהב שמשלם בכסף. והיית צריך לפרש שמדובר רק בכסף!
א"ר אשי: ברישא הלשון "דינרי" היא זהב. ובסיפא לשון "דינרין" זה כסף.
ומאיפה יש הבדל בין דינרי לדינרין?
דתנן(ראה כריתות דף ח): האישה שהיו עליה 5 ספק לידות ו5 ספק זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. אבל אם היו 5 לידות/זיבות ודאות- השאר עליה חובה.
מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רשב"ג: אני נשבע בבית המקדש אם אלין הלילה עד שיהיו הקינים בדינרין(מכאן הראיה שדינרין זה כסף). נכנס לב"ד ולימד- אישה שהיו עליה 5 לידות או זיבות ודאיות חייבת בקורבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה.
בעקבות הוראה זו הוזלו מחירי הקינים ועמדו ברבעתים.
[כתוב מלמעלה מנה ומלמטה מאתים וכו'].
ת"ר: ילמד התחתון מין העליון דווקא בחיסרון אות אחת ולא בשתיים. כגון: חנן מחנני וענן מענני.
מה שונה 2 אותיות שלא למדים מהעליון?
בגלל שאולי ה2 אותיות הם חצי מהשם שרצה הסופר לכתוב והלקוח התחרט וכתב שם קצר של אדם אחר.
אם כך, גם יכולה אות אחת להיות חצי משם של 2 אותיות!
אלא- לא למדים ממחיקת 2 אותיות בגלל שהם אולי רוב מ3 אותיות מה שלא שייך באות אחת.
רב פפא: פשיטא לי שאם כתוב ספל למעלה[ראה רשב"ם שם] וקפל מלמטה הכל הולך אחר התחתון. אלא אם קפל מלמעלה וספל מלמטה מה הדין?- אנחנו חוששים לזבוב שאולי מחק את רגל ה "ק"(ולכן נראה ס) ולכן נלמד מהעליון או שלא חוששים לאפשרות רחוקה כזו?
תיקו.