מבוא קצר: ספר קיצור שולחן ערוך נחשב ספר טוב כי טוב לקצר שולחן ערוך אבל אותו ספר לא קיצר לפי שיטות במסורת לכן עלי לתקן ולקצר לפי שיטות במסורת. וכבר בדקתי ספר קיצור כתבה קודמת ולכן נשאר לבדוק ולקצר שולחן ערוך.
חנוכה סימן א
ריבוי הסעודות שמרבים בשמונת ימי חנוכה, הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה [שולחן ערוך 670] היינו למרות שנהגו אין מנהג חיוב וכן כול מנהג לא חיוב בין כשכתב מנהג ובין כשלא כתב המילה מנהג והדבר לא גזרה של סמוכין או לא בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא של זרם ההלכה. ולהלכה למעשה נכון לקצר כול מה שלא בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא כדי לכבד את השיטה לעולם ללמד קצר.
מנהג הדלקה
רשות להדליק נר חנוכה כמו שאמרו במשנה בבא קמא. אבל לא חובה ונכון ללמד שלא צריך להדליק כלל ולכן נכון לקצר כול השייך לנר ולהדלקה כדי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר והם אחד עשרה סימנים עם הרבה פרטים לקצר במהדורה מתוקנת של קיצור שולחן ערוך.
קריאת התורה והלל בחנוכה
א אין משנה בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא לקרוא הלל בחנוכה ולכן שב ואל תעשה עדיף שזה שיטה במסורת ההלכתית.
ב יש משנה לקרוא בחנוכה בנשיאים אומנם משנה מסוג סתם היינו בלי שם ולכן ידוע לפי המסורת בגמרא גיטין סתם של רב מאיר ולכן ידוע שלא הלכה כי יש סיבה שלא קבעו הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין ולכן אותם הקוראים בתורה בציבור בחנוכה עושים נגד הלכה השמרו פן תשתתף עימם נגד הלכה כי לא קבעו הלכה כרב מאיר כנזכר.
ג וכן חנוכה בראש חודש יש משנה בהלכה המקורית לקרוא בראש חודש ארבעה היינו ארבעה פסוקים, לא ארבע מילים כי בלשון זכר ארבעה, ראו סיפור בסוף, אומנם גם משנה ההיא סתם היינו בלי שם ולכן של רב מאיר ולא קבעו הלכה כרב מאיר ולכן אין לקרוא בציבור מהתורה בראש חודש כלל כולל ראש בחודש בימי חנוכה. הערה: גרוע עוד יותר שאפילו אילו הלכה כרב מאיר הרביעית בגלל ראש חודש לקרוא ארבעה והם עושים שלושה בראש חודש כאשר הנוסף ראוי עבור ראש חודש ואז יטענו תדיר קודם ולכן הראשון יהיה ראש חודש אבל שלושה בחנוכה כמו אתמול אומנם הם עושים ההיפך שלושה בראש חודש שזה עוד צעד רחוק מהמסורת אבל שב ואל תעשה עדיף כנזכר. הערה: ניכר שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה כי לא קבעו הלכה כרב מאיר ולפי המסורת סתם של רב מאיר ואין לזלזל במסורת כאילו לא נמסרה חלילה.
ד להלכה למעשה אין לקרוא בציבור מהתורה בראש חודש כלל ולא ארבעה כרב מאיר כנזכר כולל ראש חודש בחנוכה. וראו סיפור בסוף
הלכות פסח
דיני חמץ ובו סעיף אחד
א לפי תורה שבעל פה דבר למד מעניינו ולכן דין חמץ כדין זמן זבח ככתוב לא תאכל עליו חמץ הכתוב הקישן על כורחן היינו מוכרח להשוות דיניהם ואין משיבים על היקש ואין היקש למחצה ולכן דין חמץ כדין זמן זבח אבל לא כשלא עושים זבח ולכן נכון לקצר כול דיני חמץ שהם יותר מעשרים סימנים 431 עד 452 והרבה פרטים שנכון לקצר כנזכר ולהלכה למעשה כשלא עושים זבח אוכל חמץ כרצונו אפילו בצק שישב עד טעם חמוץ ממש כי לפי תורה שבעל פה שמפרשת תורה שבכתב אין היקש למחצה ואין משיבים על היקש כנזכר.
דיני מצה ובו סעיף אחד
לפי תורה שבעל פה דבר למד מעניינו ולכן דין מצה כדין זמן זבח ככתוב על מצות ומרורים יאכלוהו ולפי תורה שבעל פה המפרשת תורה שבכתב הכתוב הקישן על כורחן היינו מוכרח להשוות דיניהם ואין משיבים על היקש ואין היקש למחצה ולכן דין מצה כדין זמן זבח אבל לא כשלא עושים זבח ולכן נכון לקצר כול דיניו ולהלכה למעשה אין דין לאכול מצה כשלא עושים זבח ועדיף לא לקנות מצה של הדתיים כדי להיבדל מהם כי לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה. ולכן נכון לקצר בקיצור שולחן ערוך הרבה סימנים 453 עד 467 כדי לממש את השיטה לעולם לחנך קצר ולענין הלכה למעשה לא צריך לאכול מצה בפסח ולא בחג המצות כנזכר וכן אוכל חמץ כרצונו לפי תתורה שבעל פה כנזכר.
התיקון משמעותי לקצר כחמישים סימנים של הלכות ספח וחנוכה מפני שיטות במסורת כנזכר.
ס ___ סיפור: כשהייתי ילד למדתי משנה מגילה לקרוא בשני ובחמישי שלושה ופירשו אנשים אבל אין מקור במשנה שהם אנשים ולא נשים. לכן שאלתי רב למה פירשו אנשים. הרבי הסביר כי בלשון זכר שלושה וכן ארבעה לכן אנשים זכר.
עברו שנים ולמדתי שוב משנה מגילה לקרוא בשבת שבעה. ושאלתי רב גם לקרוא שבע מילים מסמל שבת ביום השביעי והשיב כי שבעה בלשון זכר לא מילים לשון נקיבה וזה הזכיר מה שאמרו לי על נשים! כי אפשרי לפרש שבעה פסוקים או שבעה גברים ולפי השיטה בהלכה תפסת מועט תפסת.
היינו שבעה פסוקים לא שבעה גברים שכול אחד יקרא יותר מפסוק כי לקרא יותר מהמועט נגד הלכה של תפסת מועט תפסת אומנם זה רק חושף שרבני היהדות מחטיאים נגד שיטות במסורת של תפסת מועט תפסת אבל עדיין להלכה למעשה שב ואל תעשה עדיף כי לא קבעו הלכה כרב מאיר כי יש סיבה כנזכר.
חנוכה סימן א
ריבוי הסעודות שמרבים בשמונת ימי חנוכה, הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה [שולחן ערוך 670] היינו למרות שנהגו אין מנהג חיוב וכן כול מנהג לא חיוב בין כשכתב מנהג ובין כשלא כתב המילה מנהג והדבר לא גזרה של סמוכין או לא בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא של זרם ההלכה. ולהלכה למעשה נכון לקצר כול מה שלא בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא כדי לכבד את השיטה לעולם ללמד קצר.
מנהג הדלקה
רשות להדליק נר חנוכה כמו שאמרו במשנה בבא קמא. אבל לא חובה ונכון ללמד שלא צריך להדליק כלל ולכן נכון לקצר כול השייך לנר ולהדלקה כדי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר והם אחד עשרה סימנים עם הרבה פרטים לקצר במהדורה מתוקנת של קיצור שולחן ערוך.
קריאת התורה והלל בחנוכה
א אין משנה בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא לקרוא הלל בחנוכה ולכן שב ואל תעשה עדיף שזה שיטה במסורת ההלכתית.
ב יש משנה לקרוא בחנוכה בנשיאים אומנם משנה מסוג סתם היינו בלי שם ולכן ידוע לפי המסורת בגמרא גיטין סתם של רב מאיר ולכן ידוע שלא הלכה כי יש סיבה שלא קבעו הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין ולכן אותם הקוראים בתורה בציבור בחנוכה עושים נגד הלכה השמרו פן תשתתף עימם נגד הלכה כי לא קבעו הלכה כרב מאיר כנזכר.
ג וכן חנוכה בראש חודש יש משנה בהלכה המקורית לקרוא בראש חודש ארבעה היינו ארבעה פסוקים, לא ארבע מילים כי בלשון זכר ארבעה, ראו סיפור בסוף, אומנם גם משנה ההיא סתם היינו בלי שם ולכן של רב מאיר ולא קבעו הלכה כרב מאיר ולכן אין לקרוא בציבור מהתורה בראש חודש כלל כולל ראש בחודש בימי חנוכה. הערה: גרוע עוד יותר שאפילו אילו הלכה כרב מאיר הרביעית בגלל ראש חודש לקרוא ארבעה והם עושים שלושה בראש חודש כאשר הנוסף ראוי עבור ראש חודש ואז יטענו תדיר קודם ולכן הראשון יהיה ראש חודש אבל שלושה בחנוכה כמו אתמול אומנם הם עושים ההיפך שלושה בראש חודש שזה עוד צעד רחוק מהמסורת אבל שב ואל תעשה עדיף כנזכר. הערה: ניכר שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה כי לא קבעו הלכה כרב מאיר ולפי המסורת סתם של רב מאיר ואין לזלזל במסורת כאילו לא נמסרה חלילה.
ד להלכה למעשה אין לקרוא בציבור מהתורה בראש חודש כלל ולא ארבעה כרב מאיר כנזכר כולל ראש חודש בחנוכה. וראו סיפור בסוף
הלכות פסח
דיני חמץ ובו סעיף אחד
א לפי תורה שבעל פה דבר למד מעניינו ולכן דין חמץ כדין זמן זבח ככתוב לא תאכל עליו חמץ הכתוב הקישן על כורחן היינו מוכרח להשוות דיניהם ואין משיבים על היקש ואין היקש למחצה ולכן דין חמץ כדין זמן זבח אבל לא כשלא עושים זבח ולכן נכון לקצר כול דיני חמץ שהם יותר מעשרים סימנים 431 עד 452 והרבה פרטים שנכון לקצר כנזכר ולהלכה למעשה כשלא עושים זבח אוכל חמץ כרצונו אפילו בצק שישב עד טעם חמוץ ממש כי לפי תורה שבעל פה שמפרשת תורה שבכתב אין היקש למחצה ואין משיבים על היקש כנזכר.
דיני מצה ובו סעיף אחד
לפי תורה שבעל פה דבר למד מעניינו ולכן דין מצה כדין זמן זבח ככתוב על מצות ומרורים יאכלוהו ולפי תורה שבעל פה המפרשת תורה שבכתב הכתוב הקישן על כורחן היינו מוכרח להשוות דיניהם ואין משיבים על היקש ואין היקש למחצה ולכן דין מצה כדין זמן זבח אבל לא כשלא עושים זבח ולכן נכון לקצר כול דיניו ולהלכה למעשה אין דין לאכול מצה כשלא עושים זבח ועדיף לא לקנות מצה של הדתיים כדי להיבדל מהם כי לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה. ולכן נכון לקצר בקיצור שולחן ערוך הרבה סימנים 453 עד 467 כדי לממש את השיטה לעולם לחנך קצר ולענין הלכה למעשה לא צריך לאכול מצה בפסח ולא בחג המצות כנזכר וכן אוכל חמץ כרצונו לפי תתורה שבעל פה כנזכר.
התיקון משמעותי לקצר כחמישים סימנים של הלכות ספח וחנוכה מפני שיטות במסורת כנזכר.
ס ___ סיפור: כשהייתי ילד למדתי משנה מגילה לקרוא בשני ובחמישי שלושה ופירשו אנשים אבל אין מקור במשנה שהם אנשים ולא נשים. לכן שאלתי רב למה פירשו אנשים. הרבי הסביר כי בלשון זכר שלושה וכן ארבעה לכן אנשים זכר.
עברו שנים ולמדתי שוב משנה מגילה לקרוא בשבת שבעה. ושאלתי רב גם לקרוא שבע מילים מסמל שבת ביום השביעי והשיב כי שבעה בלשון זכר לא מילים לשון נקיבה וזה הזכיר מה שאמרו לי על נשים! כי אפשרי לפרש שבעה פסוקים או שבעה גברים ולפי השיטה בהלכה תפסת מועט תפסת.
היינו שבעה פסוקים לא שבעה גברים שכול אחד יקרא יותר מפסוק כי לקרא יותר מהמועט נגד הלכה של תפסת מועט תפסת אומנם זה רק חושף שרבני היהדות מחטיאים נגד שיטות במסורת של תפסת מועט תפסת אבל עדיין להלכה למעשה שב ואל תעשה עדיף כי לא קבעו הלכה כרב מאיר כי יש סיבה כנזכר.