דף יומי סנהדרין סיכום שבועי
הם ילמדו בשבוע דף יומי דף לג עד מ ועסקו שבוע מדף כו עד דף לג
הנה סיכום של הלימוד הראוי לדף יומי
סיכום "הביאו מהמשנה בדף לג על דיני ממון, בניגוד לשיטה במסורת לעולם לחנך קצר וכאן יכלו לממש את השיטה כי המשנה מסוג סתם היינו בלי שם ולפי המסורת סתם של רב מאיר ולא קבעו הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין כי יש סיבה.
בעצם עסקו בדף יומי חודש, בתלמוד סנהדרין ויעסקו סך ארבעה חודשים בגמרא סנהדרין בעניין סנהדרין בניגוד לשיטה לעולם ללמד קצר במסורת של גמרא פסחים ויכלו ללמד קצר לפי המסורת בגמרא עבודה זרה שבטל סנהדרין ולכן עלי לתקן כאשר אדגים: תלמוד סנהדרין
פרק א דף ב עמוד א משנה
אמרו חכמים מוציא שם רע בעשרים ושלושה: גמרא: ארבעים שנה לפני חורבן בית שני גלתה סנהדרין ככתוב מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם
סיום מסכת סנהדרין
ולכן נכון לקצר ולא לעסוק ארבעה חודשים של דף יומי במה שבטל כי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר הוא מה שנכון וכן המסכת הקצרה מכות מאותה סיבה שגלתה סנהדרין כדי שלא יהיה סנהדרין מן המקום ההוא בגמרא עבודה זרה גם אין
לעסוק חודש על דף יומי מכות
ובמקום לימוד זה בדף לג עד מ, וכן מדף כו כי היה נכון לקצר כול המסכת כנזכר, נלמד מבבא בתרא ולכן נבדוק החצי השני
מדף פ כי הוא החצי השני הקרוב למסכת סנהדרין.
נבדוק דף פ' שם משנה מסוג סתם וכנזכר נכון לקצר המשנה ונכון לקצר דיון שעל משנה שנכון לקצר כדי לממש את השיטה במסורת לעולם לחנך קצר. וכן אחרי זה דברי רב מאיר, עד סוף דף פו, שהם עסקו שבוע של דף יומי מדף פ עד סוף פו, אמנם לא נשאר משנה לפרש בגמרא. לכן נמשיך לבדוק.
___ עמוד ב
גם דברי רבי יהודה הם לדבריו היינו רק לדברי רב מאיר שיודה אומנם לא קבעו הלכה כרב מאיר כנזכר. נשאר המשנה של תינוק שעלי לתקן ניסוח שלה.
הם ילמדו בשבוע דף יומי דף לג עד מ ועסקו שבוע מדף כו עד דף לג
הנה סיכום של הלימוד הראוי לדף יומי
סיכום "הביאו מהמשנה בדף לג על דיני ממון, בניגוד לשיטה במסורת לעולם לחנך קצר וכאן יכלו לממש את השיטה כי המשנה מסוג סתם היינו בלי שם ולפי המסורת סתם של רב מאיר ולא קבעו הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין כי יש סיבה.
בעצם עסקו בדף יומי חודש, בתלמוד סנהדרין ויעסקו סך ארבעה חודשים בגמרא סנהדרין בעניין סנהדרין בניגוד לשיטה לעולם ללמד קצר במסורת של גמרא פסחים ויכלו ללמד קצר לפי המסורת בגמרא עבודה זרה שבטל סנהדרין ולכן עלי לתקן כאשר אדגים: תלמוד סנהדרין
פרק א דף ב עמוד א משנה
אמרו חכמים מוציא שם רע בעשרים ושלושה: גמרא: ארבעים שנה לפני חורבן בית שני גלתה סנהדרין ככתוב מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם
סיום מסכת סנהדרין
ולכן נכון לקצר ולא לעסוק ארבעה חודשים של דף יומי במה שבטל כי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר הוא מה שנכון וכן המסכת הקצרה מכות מאותה סיבה שגלתה סנהדרין כדי שלא יהיה סנהדרין מן המקום ההוא בגמרא עבודה זרה גם אין
לעסוק חודש על דף יומי מכות
ובמקום לימוד זה בדף לג עד מ, וכן מדף כו כי היה נכון לקצר כול המסכת כנזכר, נלמד מבבא בתרא ולכן נבדוק החצי השני
מדף פ כי הוא החצי השני הקרוב למסכת סנהדרין.
נבדוק דף פ' שם משנה מסוג סתם וכנזכר נכון לקצר המשנה ונכון לקצר דיון שעל משנה שנכון לקצר כדי לממש את השיטה במסורת לעולם לחנך קצר. וכן אחרי זה דברי רב מאיר, עד סוף דף פו, שהם עסקו שבוע של דף יומי מדף פ עד סוף פו, אמנם לא נשאר משנה לפרש בגמרא. לכן נמשיך לבדוק.
___ עמוד ב
גם דברי רבי יהודה הם לדבריו היינו רק לדברי רב מאיר שיודה אומנם לא קבעו הלכה כרב מאיר כנזכר. נשאר המשנה של תינוק שעלי לתקן ניסוח שלה.
אמר רבי יהודה [פז'ב] השולח בנו תינוק שבידו מטבע לקנות שמן, ושבר צלוחית ואיבד השמן, חנווני פטור: גמרא בשמן מה טעם רב יהודה? סבר שלשלוח ביד התינוק שלחו וידע ספק שישפך: משנה פח'א: רשב"ג אמר סיטון יקנח מידות לח, אחד לשנים עשר חודש אבל ביבש אינו צריך ובעל הבית אחד לשלושים יום: גמרא פא'ב: אמר ר' זירא כול הראוי לבילה אין בילה מעכבת, וכן הראוי לכתיבה: חנווני פטור: אמר ר' זריקא [יבמות מב'ב] סתם ואחריו מחלוקת אין הלכה כסתם לפי שאמר רב פפא סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם וכן אמר רב אבהו רבו של רב זריקא בעת שסמך והלך ר' אבהו בכתף משמשו ואמר רב אבהו סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם, איבעי להו אם הסתם כחכמים מהו ואם תמצא לומר אין הלכה כסתם אפילו כמו רבים, מחלוקת של יחיד כזו או רק אם המחלוקת אחר סתם? תא שמע ממשנה שם [שבת משנה קנו'ב] מחתך דלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים, רבי יהודה אמר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן, ונחשב סתם ואחר כך מחלוקת [תוספות יבמות מב'ב] שמע מינה מחלוקת של יחיד נקרא מחלוקת אחרי סתם שמע מינה, ובכולן אין הלכה כסתם ובנבלה גם אין הלכה כרב יהודה כי אפילו רב קארו שאסר יותר מהלכה ועדיין אפילו בשבת התיר נבילה שמתה בשבת וכן כול מה שתנא יחיד אסר שיחיד האוסר אין חשש, כאילו שתק.
הערה: וכן כול תנא יחיד ולכן עדיף לקצר כול משנה, כזו כדי למנוע טעות בכלל ובפרט של נבלה וכן קיצרתי במהדורה מתוקנת, כי די שנשמר כאן ובתוספות על יבמות:
סיום מידת דף בדף יומי.
אומנם סיכום של שבוע יכלול כמה דפים! לכן נמשיך עוד ששה דפים מדף פז'ב עד קה'ב ובגלל שקצר נשלים גם מפרק שלישי.
גמרא פח'א: אמרו רבה ורבי זירא נטל חנוני הכלי למדוד בו לאחרים רב יהודה סבר שואל שלא מדעת שואל הוי: ולענין הלכה השיטה היא אין ללכת כתנא קמא מדין מנה במסכת בבא קמא ואין צריך לומר כשרב מאיר חזר בו.
הערה: וכן כול תנא יחיד ולכן עדיף לקצר כול משנה, כזו כדי למנוע טעות בכלל ובפרט של נבלה וכן קיצרתי במהדורה מתוקנת, כי די שנשמר כאן ובתוספות על יבמות:
סיום מידת דף בדף יומי.
אומנם סיכום של שבוע יכלול כמה דפים! לכן נמשיך עוד ששה דפים מדף פז'ב עד קה'ב ובגלל שקצר נשלים גם מפרק שלישי.
גמרא פח'א: אמרו רבה ורבי זירא נטל חנוני הכלי למדוד בו לאחרים רב יהודה סבר שואל שלא מדעת שואל הוי: ולענין הלכה השיטה היא אין ללכת כתנא קמא מדין מנה במסכת בבא קמא ואין צריך לומר כשרב מאיר חזר בו.
סוף פרק
ובבדיקה עד צח. ושם משנה: רבי עקיבה אמר [צח'ב] מכר או מקבל מקום לבנות בית חתנות לבנו, או בית אלמנות לבתו, יבנה ארבע אמות על שש, אמרו חכמים מוכר בית הכנסת ממכר עולם, אמר רבי יהודה מוכר אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה, ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו, אבל אין הלכה כתנא יחיד כולל רב יהודה, רשב"ג אמר [קא'א] מכר מקום לחברו לעשות קבר, וכן המקבל מקום מחברו לעשות קבר, הכול לפי הסלע. למען מעמד, דייני ציפורי אמרו [צט'ב] מקום ארבעת קב: גמרא צח'ב: למה בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו ליתני בית חתנות לבנו ולבתו ובית אלמנות לבנו ולבתו ללמד לא דרכא דחתנא למידר בי חמוה כדכתיב בספר בן סירא הכל שקלתי אין קל מסובין מלבד חתן דר בבית חמיו וקל ממנו אורח מכניס אורח וקל ממנו המשיב דבר בטרם ישמע.
סיום פרק
כי בגמרא לא פירשו דייני ציפורי ולא פירשו סלע וגם רשבג רק לדבריו שיודה. ועוד לשמור כאן גמרא קה'א: אמר שמואל כתב הן חסר הן יתר וגם כתב מדה בחבל אמרו חכמים כקצר שבלשונות, ולא כמשנה ולכן נכון לקצרה.
סיום פרק
משנה כח'א, ועלי לתקן הסדר, זה אחרי מכר ולא כסדר במשנה, כי רק מערער על מכר אחרי מכר] רבי ישמעאל אמר שדה הבעל הלבן חזקתה [של "מחזיק" ולא חוששים למערער אפילו שיש עדים שהשדה היה שלו אם השתמש זמן זה] שלושה חודשים בשנה ראשונה ובשלישית ושנה באמצע או שמונה עשר חודש בשנה מעוברת, רבי עקיבה אמר חודש אחד בראשונה ובשלישית ושנה באמצע או ארבעה עשר חודש בשנה מעוברת [סיום פרק משנה]: גמרא לו'א: מה טעם רב עקיבה? סבר רב עקיבה פרי זוטרא [לו'ב הינו שמוכן בזמן קצר חודש] הוי חזקה: ולענין הלכה אף שאמר שמואל שיש רבים נגד רב עקיבה? עדיין כבר החליט הנשיא לא לכלול דעה ההיא במשנה, כי החליט הנשיא שיכול לשכוח דעה זו, והחליט הנשיא שבחוץ דעה חיצונית.
משנה כח'א, ועלי לתקן הסדר, זה אחרי מכר ולא כסדר במשנה, כי רק מערער על מכר אחרי מכר] רבי ישמעאל אמר שדה הבעל הלבן חזקתה [של "מחזיק" ולא חוששים למערער אפילו שיש עדים שהשדה היה שלו אם השתמש זמן זה] שלושה חודשים בשנה ראשונה ובשלישית ושנה באמצע או שמונה עשר חודש בשנה מעוברת, רבי עקיבה אמר חודש אחד בראשונה ובשלישית ושנה באמצע או ארבעה עשר חודש בשנה מעוברת [סיום פרק משנה]: גמרא לו'א: מה טעם רב עקיבה? סבר רב עקיבה פרי זוטרא [לו'ב הינו שמוכן בזמן קצר חודש] הוי חזקה: ולענין הלכה אף שאמר שמואל שיש רבים נגד רב עקיבה? עדיין כבר החליט הנשיא לא לכלול דעה ההיא במשנה, כי החליט הנשיא שיכול לשכוח דעה זו, והחליט הנשיא שבחוץ דעה חיצונית.
סיום פרק. וסיום סיכום שבועי.