תפארת שמואל פרשת ויצא
דרך ארץ קדמה לתורה
ל, כה כו ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי - ולארצי. תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.
תנה את נשי וגו'. איני רוצה לצאת כי אם ברשות. רש"י
לכאורה משמע שאם לא יתן לו לבן רשות לא היה יוצא, ומסתבר שלבן היה מבקש ממנו להישאר מחמת שיעקב היה סיבת הצלחתו, כמו שכתוב שם בפסוק כז "נחשתי ויברכני יהוה בגללך", וקשה למה היה יעקב אבינו מוותר מלשוב לבית אביו רק מחמת זה.
וי"ל שהכתוב מלמדנו כאן עד כמה גדולה מידת דרך ארץ, כי מכיון שיעקב ברח מעשו לביתו של לבן, שלבן פתח לו את ביתו, ונשא את בנותיו ובנה שם משפחתו, מידת דרך ארץ
מחייבת אותו לבקש רשות והסכמה מלבן, ואם יבקש לבן ממנו לשהות עוד כמה זמן בביתו היה צריך להיענות לבקשתו, וכדאיתא תנא דבי אליהו פרק א', ט', ובמד"ר ויקרא פ' ט' ג' דרך ארץ קדמה לתורה.
מחייבת אותו לבקש רשות והסכמה מלבן, ואם יבקש לבן ממנו לשהות עוד כמה זמן בביתו היה צריך להיענות לבקשתו, וכדאיתא תנא דבי אליהו פרק א', ט', ובמד"ר ויקרא פ' ט' ג' דרך ארץ קדמה לתורה.
ומה שברח אח"כ מבית לבן כמו שכתוב להלן לא, כא "ויברח הוא וכל אשר לו" וגו', היה רק אחרי שראה שאין פני לבן אליו כתמול שלשום, והיה סכנה בעבורו וכל משפחתו להשאר שם, או לבקש ממנו רשותו לילך, שהיה חשש של לא, לא "כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי", ולכן לא היתה לו ברירה אחרת אלא לברוח ממנו.
ועיין בדברינו בפרשת וישב בשם הרמב"ן על הפסוק לט, יב "ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה", שהטעם שעזב את בגדו בידה ולא נטלו ממנה בעל כרחה היה משום כבוד גבירתו, וזהו ענין של דרך ארץ. שאע"פ שהיה לו לחשוש שמא ע"י שיעזוב את בגדו אצלה היא תעליל עליו עלילות כמו שעשתה, ויסבול מכך להענש בעונשים חמורים, עם כל זאת לא חטף ממנה את בגדו מפאת מידת דרך ארץ. וזה מבהיל על הרעיון עד היכן החיוב
של דרך ארץ.
של דרך ארץ.
more ex: Yaakov bowing to Yosef, Moshe talking pharaoh (your servants will bow to me). Moshe asking Yisro reshus to leave to redeem, Moshe 40 days no eating why?? See ohel moshe there