Light and Tikkun Olam

Seeing the Hanukkah Lights of Others

מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:3

Whoever didn't light, and isn't going to be lighting that night, and also their household didn't light on their behalf, when they see a chanukah candle they should make the single blessing of "sh'asah nissim (who made miracles)" and if it's on the first night, they should also say the blessing of "shehechiyanu (for sustaining us)" and if on the second or third night they can light themselves, they do not repeat the blessing of "shehchiyanu (for sustaining us)"

קהלת ב׳:י״ד

הֶֽחָכָם֙ עֵינָ֣יו בְּרֹאשׁ֔וֹ וְהַכְּסִ֖יל בַּחֹ֣שֶׁךְ הוֹלֵ֑ךְ וְיָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֔נִי שֶׁמִּקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃

Ecclesiastes 2:14

A wise man has his eyes in his head,
Whereas a fool walks in darkness.
But I also realized that the same fate awaits them both.

משלי ו׳:כ״ג

כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃

Proverbs 6:23

For the commandment is a lamp,
The teaching is a light,
And the way to life is the rebuke that disciplines.

רש"י על משלי ו׳:כ״ג:א׳

כי נר מצוה ותורה אור. כמו שהאור מאיר לעולם תמיד כך התורה עומדת זכותה לעולם אל האדם וזכות מצוה לפי שעה כאור הנר, ד"א כי נר מצוה וגו' מצות האב הוא נר כל מי שמקיים מצות אביו כאלו נוטל נר בידו להדליק במקום חושך ואם אבד שום דבר שם הוא מוצאו לאורו, וכן מי שהוא מקיים הוראת אמו אורה היא לו וכן הוא אומר אל תטוש תורת אמך וכן הוא ודאי שמקרא זה מדבר במצות אביו ואמו דכתיב (לקמן כ) מקלל אביו ואמו ידעך נרו באשון חשך ואם נר של אדם ידעך (כוהה) כשאין מקיים מצות נמצא כשמקיים מצות מאיר נרו (ר' יוסף קרא):

Rashi on Proverbs 6:23:1

For a commandment is a candle, and the Torah is light Just as light always illuminates, so does the merit of the Torah stand for a person forever, but the merit of the commandment is only for a limited time, like the light of a candle. Another explanation: For a commandment is a candle, etc. The command of the father is a candle. Whoever fulfills the command of his father is as though he takes a candle in his hand to light a dark place, and if he loses anything there he finds it by its light; similarly, whoever fulfills his mother’s instruction—it is light to him, and so [Scripture] states (verse 20): “and forsake not the instruction of your mother.” It is certain that this verse speaks of the commands of one’s father and mother, for it is written (20:20): “If one curses his father or mother, his candle will be put out in the blackest darkness.” Now if a person’s candle goes out when he does not fulfill the commandments of his parents, conversely when he fulfills the command, his candle lights up (Rabbi Joseph Kara).

קל"ח פתחי חכמה ה׳:ז׳

ואמנם שהאלקות לא נוכל לקרא אותו כי אם הארה - זה יתאמן לך בהכרח, יען פשוט הוא שהאלקות לא תוכל לקרא אותו בשום שם או מלה. אמנם כאשר בלא מלה אי אפשר לדבר, על כן צריך לקרא אותו באיזה שם, אבל נבחר את שיוכל להיות רחוק ממנו פחות מהאחרים. האור הוא הדבר היותר הדק שבגשמים, על כן הוא פחות רחוק ממנו מהאחרים, אם כן לא נקראהו אלא הארה. ותבין שאף על פי כן, אין זאת הארה ממש כמו הארת האור הגשמי, אלא מה שנקראהו הארה לתת לו איזה שם:

Kalach Pitchei Chokhmah 5:7

Indeed we cannot call Godliness anything other than a radiation of light. In truth, no word, name or term can adequately be applied to Godliness. But since it is impossible to speak without words, we must call it by some name. However, we choose one that is somewhat less remote from Godliness than others. Light is the finest and most subtle of all physical phenomena, and accordingly it is less remote from Godliness than other phenomena. If so, the term “radiation of light” is the nearest we can choose. Even so, you must understand that we are not talking about a radiation of physical light. We are applying the term “radiation of light” only to give it some name.

פניני הלכה, שבת ד׳:א׳:ב׳

מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, ושלושה טעמים למצווה: א) לכבוד שבת, שאין סעודה חשובה בלא אור. ב) לעונג שבת, שכל שאינו רואה את מאכליו אינו מתענג בהם. ג) לעשות שלום בבית, שכל שאינו רואה את רהיטיו וחפציו, נכשל בהם, ונעשה רוגז וכועס. וכל כך חשוב להאיר את שולחן השבת, עד שאמרו חכמים, שמי שאין לו כסף לקנות נר למאור, יחזר על הפתחים לבקש צדקה כדי לקנות נר (שו"ע או"ח רסג, ב).

Peninei Halakhah, Shabbat 4:1:2

There is a rabbinic mitzva to light a candle to honor Shabbat. There are three reasons for this: 1) to honor Shabbat, as a banquet without light is of no significance; 2) for oneg Shabbat, because one who cannot see his food does not enjoy it; 3) to bring shalom bayit (peace in the home), because one who cannot see his furniture and belongings trips over them and gets angry and irritable. It is so important to have light at the Shabbat table that the Sages stated that one who does not have enough money to buy a candle should go door to door begging for charity in order to buy it (SA 263:2).

סידור אשכנז, חגים, חנוכה, סדר הדלקת נרות חנוכה, הנרות הללו א׳

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

Siddur Ashkenaz, Festivals, Chanukah, Service for Lighting Chanukah Candles, Hanerot Hallalu 1

We kindle these lights on account of the miracles, the deliverances and the wonders which thou didst work for our fathers, by means of thy holy priests. During all the eight days of Chanukah these lights are sacred, neither is it permitted us to make any profane use of them; but we are only to look at them, in order that we may give thanks unto thy name for thy miracles, thy deliverances and thy wonders.

משפטי עוזיאל, חלק א, אורח חיים ח׳:ד׳

מכאן למדנו שאור האש אינו בריאה מיוחדת כאור השמש, ועצי פרי שנתנו ליהנות בהם בני אדם, אבל האש היסודי גלום בכל הבריאה כולה, והוא אחד מתנאיהם היסודיים של כל הנבראים, ויצירת האש בליל מוצש"ק הוא הזמנתו שני רעפים, והדיעה שנתן הקב"ה לאדם, להקישם זה בזה ולהביא על ידי כך לידי גלוי והארת האש היסודי האצור בתוכם. מזה יוצא שברכת מאורי האש בליל מוצאי שבת אינה מעין ברכת הנהנין מפני הנאת האורה, אלא הודאה על האורה הראשונה שנעשתה על ידי אדם בדיעה שחנן אותו יוצרו. וכן כתב הרא"ש (ברכות פרק ח' סי' ג') דברכת מאורי האש אינה אלא לזכר בעלמא דאי משום הנאה היה צריך לברך כל פעם כשנהנה מן האור.

Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 8:4

From here we learn that the light of fire is not a distinct creation like the light of the sun, and the fruit trees that were given for people to derive benefit. Rather the element of fire is embedded into all of creation, and it is one of the basic states of all the creations. So the creation of fire on the night of the conclusion of the holy Shabbat was by the bringing together of two flintstones and the knowledge that the Holy One, blessed be He, put into man to strike them against one another and thereby reveal and show the basic fire that is stored within them. From this it comes out that the blessing, "who created the lights of the fire," on the night of the conclusion of the Shabbat is not a type of blessing over benefit, on account of the benefit from the light. Rather it is thanksgiving for the first light that was made by man via the knowledge with which his Maker graced him. And so did the Rosh write (Berakhot, Chapter 8, Paragraph 3), that the blessing of the lights of the fire is only for a general commemoration. As if it was on account of benefit, it would be necessary to recite a blessing each time one derives benefit from the light.

תלמוד עשר הספירות, הקדמה שע״ה-שע״ו

קלד) ורצוי לדעת החוק העליון הזה, שאין לך שום גילוי, אלא במקום שהיה ההסתר, כמו בעניני העוה"ז, אשר ההעדר הוא קודם להויה, כי אין צמיחת החיטה נגלית, אלא במקום שנזרעה ונרקבה. וכן בדברים העליונים, אשר ההסתר והגילוי יש להם יחס, כפתילה והאור, הנאחז בה. כי כל הסתר, אחר שבא לתיקון, הנה נגלה בסיבתו, האור המיוחס למין ההסתר הזה. והאור שנתגלה, נאחז בו, כמו אור בפתילה. וזכור זה על כל דרכיך.

Talmud Eser HaSefirot, Introduction 375-376

(375) The Devolving of the Torah of Atzilut to the Torah of this world 134. One should know the following supernal rule: revelation exists only where there was once concealment. This is the same as occurrences in this world, in which non-being precedes being. The growth of a stalk of wheat is only revealed after the kernel has been sown and disintegrated in the ground. (376) The same is true in supernal matters, as concealment and revelation have a relationship with each other, like a wick and the flame that grasps it. When a layer of concealment is rectified, the light that is revealed from that rectification is related to the type of concealment. This revealed light is attached to that concealment like a flame grasping a wick. Remember this....

שמות רבה ל״ו:ג׳

דָּבָר אַחֵר, זַיִת רַעֲנָן, רְאֵה הֵיאַךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְאִירִין לָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הוּא נִכְשָׁל, מָשָׁל לְמִי שֶׁעוֹמֵד בָּאֲפֵלָה בָּא לְהַלֵּךְ מָצָא אֶבֶן וְנִכְשַׁל בָּהּ, מָצָא בִּיב נוֹפֵל בּוֹ הִקִּישׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדוֹ נֵר, כָּךְ הֶדְיוֹט שֶׁאֵין בְּיָדוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, מָצָא עֲבֵרָה וְנִכְשַׁל בָּהּ וָמֵת, שֶׁכֵּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (משלי ה, כג): הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר, וְאֵין מוּסָר אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יג): הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף. לָמָּה הוּא מֵת לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּתּוֹרָה וְהוֹלֵךְ וְחוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יט): דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ, אֲבָל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הֵם מְאִירִים בְּכָל מָקוֹם, מָשָׁל לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּאֲפֵלָּה וְנֵר בְּיָדוֹ, רָאָה אֶבֶן וְלֹא נִכְשָׁל, רָאָה בִּיב וְלֹא נָפַל, לָמָּה, עַל שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קה): נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. וְכֵן (משלי ד, יב): אִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל, וְכֵן (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא נֵרִי בְּיָדְךָ וְנֵרְךָ בְּיָדִי, וְאֵיזוֹ נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, מַהוּ כִּי נֵר מִצְוָה, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה הוּא כְּאִלּוּ מַדְלִיק נֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ שֶׁנִּקְרֵאת נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. וּמַהוּ וְתוֹרָה אוֹר, אֶלָּא הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְחַבֵּב בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְיֵצֶר הָרָע שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹמֵר מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וּמְחַסֵּר אֶת נְכָסֶיךָ, עַד שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים תֵּן לְבָנֶיךָ, וְיֵצֶר טוֹב אוֹמֵר לוֹ תֵּן לַמִּצְוָה, רְאֵה מַה כְּתִיב: כִּי נֵר מִצְוָה, מָה הַנֵּר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֲפִלּוּ אֶלֶף אֲלָפִים קָרוֹינִין וְסֶבָּקִין מַדְלִיקִין הֵימֶנּוּ אוֹר בִּמְקוֹמוֹ, כָּךְ כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן לְמִצְוָה, אֵינוֹ מְחַסֵּר אֶת נְכָסָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.

Shemot Rabbah 36:3

Another matter, “a flourishing olive tree,” see how words of Torah illuminate for a person when he engages in them, but anyone who does not engage and does not know, stumbles. This is analogous to one who is standing in the darkness; if he attempts to walk, he encounters a stone and stumbles over it, or he encounters a sewage pit, falls in, and bangs his face on the ground. Why? Because he does not have a lamp in his hand. So too, a layman who does not have words of Torah which him encounters a transgression, stumbles, and dies, as the Divine Spirit cries out: “He will die for lack of admonishment” (Proverbs 5:23), and admonishment is nothing other than Torah, as it is stated: “Hold fast to admonition, do not let go; [safeguard it, as it is your life]” (Proverbs 4:13). Why does he die? Because he does not know Torah and he goes and sins, as it is stated: “The way of the wicked is like blackness; they do not know on what they stumble” (Proverbs 4:19). But those who engage in Torah, they illuminate everywhere. This is analogous to one who is standing in blackness with a lamp in his hand; he sees a stone and he does not stumble, he sees a sewage pit, but does not fall. Why? Because he has a lamp in his hand, as it is stated: “Your word is a lamp to my feet and a light for my path” (Psalms 119:105). Likewise, “If you run, you will not stumble,” (Proverbs 4:12).
Likewise, “The soul of man is the lamp of the Lord” (Proverbs 20:27). The Holy One blessed be He said: ‘Let My lamp be in your hand and your lamp in My hand.’ What is the lamp of the Holy One blessed be He? It is the Torah, as it is stated: “For the mitzva is a lamp, the Torah is light” (Proverbs 6:23). What is “for the mitzva is a lamp”? It is that anyone who fulfills a mitzva is as though he kindles a lamp before the Holy One blessed be He, and sustains his soul, which is called a lamp, as it is stated: “The soul of man is the lamp of the Lord.” What is “Torah is light”? Many times a person desires in his heart to fulfill a mitzva, and the evil inclination that is within him says: ‘What is in it for you to fulfill a mitzva and lose your property? Instead of giving to others, give to your children.’ The good inclination says to him: ‘Give it for a mitzva.’ See what is written: “For the mitzva is a lamp” – just as this lamp, when it is kindled, even thousands upon thousands of wax and tallow candles are kindled from it, its light remains undiminished. So, anyone who gives for a mitzva does not lose his property. That is why it says: “For the mitzva is a lamp, the Torah is light.”

תענית ז׳ א:ט׳

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳״, לוֹמַר לָךְ: מָה אֵשׁ אֵינוֹ דּוֹלֵק יְחִידִי, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּימִין בִּיחִידִי.

Taanit 7a:9

Rabba bar bar Ḥana said: Why are matters of Torah compared to fire, as it is stated: “Is not My word like fire, says the Lord” (Jeremiah 23:29)? To tell you: Just as fire does not ignite in a lone stick of wood but in a pile of kindling, so too, matters of Torah are not retained and understood properly by a lone scholar who studies by himself, but by a group of Sages.

בראשית רבה ג׳:ו׳

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא. תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיָדַעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.

Bereshit Rabbah 3:6

“God called the light, Day” – are “light” and “day” not the same thing? This is bewildering. It is taught: The light that was created during the six days of Creation cannot illuminate by day, because it would make the orb of the sun seem dim [by comparison], nor can it [illuminate] at night, as it was created to illuminate only during the day. Where is it, then? It was stored away, and is designated for the righteous for the future, as it is stated: “The light of the moon will be like the light of the sun and the light of the sun will be sevenfold, like the light of the seven days” (Isaiah 30:26).
This is bewildering: “Seven [days]”? Are they not three? Is it not so, that the lights were created only on the fourth day? It is, rather, like a person who says: This and that I am preparing for the seven days of the wedding feast. Rabbi Neḥemya said: These are the seven days of mourning for the righteous Methuselah, during which the Holy One blessed be He conferred extra light upon them.
“God saw the light, that it was good, and God distinguished between the light and the darkness” (Genesis 1:4).
“God saw the light, that it was good” – Rabbi Ze’eira son of Rabbi Abahu preached in Caesarea: From where is it derived that someone does not recite a blessing on the candle [at havdala on Saturday night] until he avails himself of its light? It is from here: “[God] saw…and [God] distinguished [vayavdel].”
Rabbi Yehuda bar Rabbi Simon said: He set it aside for Himself. The Rabbis say: He set it aside for the righteous in the World to Come. This is analogous to a king who had a fine portion of food and set it aside for his son.
“God called the light, Day, and to the darkness He called Night. It was evening and it was morning, one day” (Genesis 1:5).
Rabbi Berekhya said: This is what two eminent men of the world, Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish, expounded: “[God] distinguished” – this refers to distinguishing in the literal sense. This is analogous to a king who had two commanders, one to be in charge by day and one to be in charge by night. They were arguing with one another. This one said: ‘I will be in charge by day,’ and that one said: ‘I will be in charge by day.’ The king summoned the first one and said to him: ‘So-and-so, the day will be your realm.’ Likewise for the second one, he said to him: ‘So-and-so, the night will be your realm.’ So, too, “God called the light, Day” – He said to it: ‘The day will be your realm.’ “And to the darkness He called Night” – He said to it: ‘The night will be your realm.’ Rabbi Yoḥanan said: That is what the Holy One blessed be He says to Job: “In all your days, have you commanded the morning and apprised darkness of its place?” (Job 38:12) – have you informed it of its place, where it is? This was a rhetorical question. Rabbi Tanḥuma said: I will say the source for this: “He forms light and creates darkness, He makes peace” (Isaiah 45:7) – after they were created, He made peace [between them].
“God called the light, Day” – Rabbi Elazar said: The Holy One blessed be He never associates His name with the bad, but only with the good. “God called the light, Day and to the darkness God called night” is not written here, but rather, “to the darkness He called night.”

חגיגה י״ב א:ט׳

כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְּלַגָּה וְרָאָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקוּלְקָלִים — עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם״.

Chagigah 12a:9

The Gemara answers: This should be understood in accordance with Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: The light that the Holy One, Blessed be He, created on the first day was not that of the sun but a different kind of light, through which man could observe from one end of the world to the other. But when the Holy One, Blessed be He, looked upon the generation of the Flood and the generation of the Dispersion and saw that their ways were corrupt and that they might misuse this light for evil, He arose and concealed it from them, as it is stated: “And from the wicked their light is withheld” (Job 38:15).

ספר הזהר, בראשית ל״ו:שמ״ח

וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. (ויאמר אלהים למי הוא אומר אינו אומר אלא לאחרים. יהי (לעיל כב) אור לעולם הזה. ויהי אור לעולם הבא). וְדָא (דא) אִיהוּ נְהוֹרָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקַדְמִיתָא. וְהוּא נְהוֹרָא דְּעֵינָא. וְהוּא נְהוֹרָא דְּאַחֲזֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם קַדְמָאָה וְהֲוֵי חָזֵי בֵּיהּ מִסְיָיפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָיפֵי עָלְמָא. וְהוּא נְהוֹרָא דְּאַחֲזֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָוִד וְהֲוָה מְשַׁבֵּחַ וְאָמַר (תהילים ל״א:כ׳) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ. וְהוּא נְהוֹרָא דְּאַחֲזֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמשֶׁה וְחָמָא בֵּיהּ מִגִּלְעָד וְעַד דָּן.

Zohar, Bereshit 36:348

(1) “And God said, Let there be light, and there was light” {Gen. 1:3}.This is the primal light which God made. It is the light of the eye. This light God showed to Adam, and by means of it he was enabled to see from end to end of the world. This light God showed to David, and he, beholding it, sang forth his praise, saying, “Oh how abundant is Thy goodness, which Thou hast laid up for them that fear Thee” {Ps. 31: 20}. This is the light through which God revealed to Moses the land of Israel from Gilead to Dan.”...

שפת אמת, בראשית, לחנוכה כ״ט:ג׳

איתא ברוקח כי הל"ו נרות דחנוכה מול הל"ו שעות שהאיר אור הגנוז בששת ימי בראשית ע"ש. א"כ נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז והוא מאיר בתוך החושך הגדול זהו שרמזו שמאיר מסוף העולם ועד סופו שאין העלם וסתר עומד נגד זה האור כי העולם נק' הטבע שהוא מעלים ומסתיר האור. אבל אור הראשון הי' מאיר בכל אלה ההסתרות וגנזו לצדיקים. וע"ז כתיב זרח בחושך אור לישרים. וכ' העם ההולכים בחושך ראו אור גדול. ואותו הדור בימי יון הרשעה הלכו בחושך כמ"ש חז"ל וחושך זה יון שהחשיכו עיניהם של ישראל ומ"מ אותו הדור מסרו נפשם והלכו בעבודת השי"ת גם תוך החושך. לכן זכו שהאיר להם מאור הגנוז ונשאר הארה מזה האור לימים השפלים בכל שנה ושנה. וכל עובד ה' צריך לשמוח בימים הללו שיש בהם הארה מאור הגנוז בעבודת השי"ת שכן עיקר כוונת הרשעים הי' להשכיחנו תורת ה' וחוקיו ונרות חנוכה מביאים. זכירה:

Sefat Emet, Genesis, For Chanuka 29:3

R’ Elazar of Worms says in his work ‘the Rokeach’ that the thirty-six candles we light on Hannukah parallel the thirty-six hours for which the original light of the six days of creation shone, before it was hidden away. If this is so, then it appears that each Hannukah candle draws from the or haganuz, the hidden light of creation, and gives light in great darkness, as our Sages hinted with their description of the or haganuz as a light which shined from one end of the world to the other (Chagigah 12a). There is no hiddenness or obscurity (he’elem) before this light. We call the world (olam) which obscures (ma’alim) and hides this light ‘the natural,’ but the original light of creation shone through all these layers of concealment and it was hidden away for the righteous; on this it is written “A light shines for the upright in the darkness…” (Psalms 112:4) It is also written “The people that walked in darkness have seen a brilliant light…” (Isaiah 9:1) The generation which lived in the days of the wicked Greeks walked in darkness, as the Sages taught “darkness refers to Greece which darkened the eyes of Israel…” (Bereshit Raba 2:4), nevertheless they served God with a spirit of self-sacrifice even in the midst of this darkness. That is why they merited that the hidden light shine for them, and some of its illumination remains, radiating from year to year even in these lowly times. Every servant of God must rejoice during these days when a touch of the hidden light illuminates Divine service. The primary intent of the wicked ones was to make us forget God’s laws and Torah, and the Hannukah lights bring us to remembrance.

בני יששכר, כסלו-טבת א׳:ו׳:א׳

כסל"ו. עיין להלן במאמרים הבאים הגם של או"ר המנור"ה אשר בחדש הזה הי' מבחי' אור הגנו"ז שנגנז בתורה ועיין שם מ"ש בשם הרוקח שע"כ ניתקנו ל"ו נרות כנגד ל"ו או"ר ונ"ר ומאורו"ת שנזכרו בתורה הוא רמיזת אור הגנוז ששימש ל"ו שעות לאדה"ר ואח"כ נגנז ונתכסה בתורה ולדעתי ע"כ שם החדש (שהאיר בו הארה מן האור הגנוז ומכסה בתורה נקרא כסל"ו כ"ס ל"ו כיסו"ו ל"ו או"ר ונ"ר ומאורות נתגלה הארה בחדש הזה ומצורף לאור הזה טב"ת. או"ר כי טו"ב:

Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 1:6:1

Kislev: The miracle of the light of the menorah in this month is derived [midrashically] from the Or HaGanuz [the light of the first day of creation, prior to the heavenly lights] that was hidden in the Torah. As mentioned by the Rokeach HaGadol, Lamed Vav (36) candles were established [for Hanukkah because they] correspond to the Lamed Vav (36) times the words Or (light), Ner (candle) and M'orot (Illuminating lights) are mentioned in the Torah, which hints at the 36 hours that Or HaGanuz (hidden light) shined for Adam HaRishon. After these 36 hours, the treasured light was hidden and concealed within the Torah. That is why, in my opinion, the name of the month, in which there is an illumination of the hidden and concealed light within the Torah, is Kislev, Kisui Lamed Vav—the concealed 36 times that light, candles and luminaries [are mentioned in Torah]. This illuminating light is revealed in this month [Kislev]. This also connects to Tevet, Or Ki Tov, the light that is Tov/good.

בעל שם טוב, בראשית ל״ב:א׳

שמעתי בשם רבינו הריב"ש זצוק"ל בענין מה שדרשו רבותינו ז"ל שהקב"ה גנז האור הזה (בראשית רבתי פ"ג ופי"א), והאיך גנזו, אחר שהוא אור גדול שהיה מלא כל העולם ואדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ואמר הוא ז"ל שגנזו בתורה, שהתורה הוא גדול יותר מאוד כמה אלפים פעמים מן העולם (עירובין דכ"א ע"א), ומי שלומד תורה לשמה זוכה לאור הגנוז הלז ודפח"ח:
(חינוך בית יהודא פרק ה'.)

Ba'al Shem Tov, Bereshit 32:1

I heard in the name of our Rabbi, the Rebbe Yisrael Baal Shem Tov (may the memory of the righteous be for a blessing) regarding the teaching of our Sages of blessed memory, that the Holy Blessed One concealed the light (Bereshit Rabbah ch.3 and ch.11) - how could God hide it, if it is such a great light that it filled the entire universe, and a person could see with it from one end of the world to the other?! And he taught (may his memory be a blessing) that God hid it in the Torah. For the Torah is so much greater - thousands of times more vast - than the universe (Eruvin 21a), and one who studies Torah for its own sake is granted access to this hidden light.

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ח׳:ב׳

על כן קראו לימים האלה חנוכ"ה שהיא חינוך והרגל על לעתיד גאולה העתידה שאז יתגלה לנו האו"ר הגנו"ז בשלימות כמשארז"ל וגנזו לצדיקים לע"ל כדכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עול"ם והנה זה יהיה אחר שתשלם הגלות החל הזה מלכות רביעית והנה עוד בהשלמת מלכות יון מלכות שלישית האיר לנו הש"י במעט קט מן האור ההוא אחר שנפסק' הנבוא"ה בכדי שיעמוד לנו האו"ר ההוא בגלות החל הזה במקום נבוא' כי האור הזה אדם מביט בו מסוף העולם וע"ס ע"כ נקר' נ"ר חנוכ"ה נ"ר חינוך והרגל לאור עולם בגאול' העתיד' שיתגל' אור הגנוז נאמר בי' יה"י אור (רל"ב ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן) וזהו והי"ה לך הוי"ה לאו"ר עול"ם היינו השם הוי"ה בד' מילואיו כנ"ל בגימ' יה"י אור ונגנז בתור' והנה נ"ר חנוכ"ה חינוך והרגל להאור ההוא וע"כ הוא מסוגל לתור"ה ע"כ הרגיל בנ"ר (אמרו לשון הרגי"ל מרגיל א"ע לאור העתיד) הוויין לי' בנים תלמידי חכמים:

Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 2:8:2

For this reason these days are called Chanukah, from the word chinuch [preparatory training] and practice for what is to come, for the future redemption. For then, the hidden light will be revealed to us in its fullness, as the Sages taught that “God hid it away for the righteous in the future”, as it says, “the sun will no longer be your light in the day, nor will the glow of the moon be a light for you. But God will be an eternal light for you” (Isaiah 60:19). And this will be at the end of this exile that began with the fourth Kingdom. But even before the end of the third Kingdom, the Kingdom of Greece, the Blessed God shined a small bit of that light for us, even after prophecy had ceased, so that the light can remain with us in this current exile in place of prophecy. For through this light a person can gaze from one end of the universe to the other. And it is therefore called the Chanukah candle, the candle of chinuch [preparatory training] and practice for the eternal light of the future redemption, when that hidden light - about which it was said “let there be light” - will be revealed.

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ח׳:ב׳

Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 2:8:2

2. For this reason these days are called Chanukah, from the word chinuch [preparatory training] and practice for what is to come, for the future redemption. For then, the hidden light will be revealed to us in its fullness, as the Sages taught that “God hid it away for the righteous in the future”, as it says, “the sun will no longer be your light in the day, nor will the glow of the moon be a light for you. But God will be an eternal light for you” (Isaiah 60:19). And this will be at the end of this exile that began with the fourth Kingdom. But even before the end of the third Kingdom, the Kingdom of Greece, the Blessed God shined a small bit of that light for us, even after prophecy had ceased, so that the light can remain with us in this current exile in place of prophecy. For through this light a person can gaze from one end of the universe to the other. And it is therefore called the Chanukah candle, the candle of chinuch [preparatory training] and practice for the eternal light of the future redemption, when that hidden light - about which it was said “let there be light” - will be revealed.

Kabbalists teach that this primordial light of creation was tucked away, and hidden, so that it could be preserved for future use. Our Sages refer to this light known as “Ohr HaGanuz” (Hidden Light), a metaphysical spiritual light.

Ami Silver comments on this, “The ability to “see from one end... to the other” implies a kind of total vision of things, and an ability to grasp reality in its true nature. Kabbalistic and Chassidic teachings draw upon this concept of the “Hidden Light” of Creation - in Hebrew the אור הגנוז (“Ohr Haganuz”) - and unpack its basic message: There is something profound at the root of all that is; something that we cannot see, but that exists nonetheless in a hidden way. And, that something is a primary animating force of our universe - it is as ancient as Creation itself, and will be accessed again at some future time.

Kabbalistic and Chassidic writings identify Chanukah as a time in which this Hidden Light takes center stage. During “the festival of lights”, we are given special access to this Hidden Light, and the candles that we light during this time of year represent a way of making contact with the original light of Creation.”

שפת אמת, בראשית, לחנוכה כ״ט:ה׳

יון החשיכה עיניהם של ישראל. ע"י שלא הניחו לעשות המצות שהם נרות. מצות ה' כו' מאירת עינים. וע"י ביטול המצות החשיכו עיניהם. וגם הביאו חושך לכל העולם כי המצות מאירין לעולם כמ"ש ונר מצוה. ואחר שנצחום הוסיפו עוד נר חנוכה מצוה דרבנן שהוא נר המאיר תוך החושך הגדול ביותר כדאיתא במד' דברי חכמים כדרבונות כו' מכוונים הפרה לתלמי'. אפילו למי שנמשל לבהמות נדמו. עכ"ז ע"י מצות דרבנן יוכל לבוא לקיים גם מצות דאורייתא. וזה נר חנוכה שמתחנך האדם להתקרב גם למצות התורה ממש. לכן הוא בפתח בחוץ. התקן עצמך בפרוזדור שתכנס לטרקלין:

Sefat Emet, Genesis, For Chanuka 29:5

Greece, the one that darkened the eyes of Israel (Bereshit Rabbah 2:4) - through the fact that they did not allow the doing of mitzvot, which are "lights". "The mitzvot of Ad-nai etc lightening up the eyes" (Ps. 19:19). And through the cancelling of mitzvot they darkened their eyes, and also brought darkness to all the world, since mitzvot bring light to all the world, as it is written "the mitzvah is a light" (Prov. 6:23). And after they vanquished them, they added another mitzvah, of Rabbinical force (derabanan) that is the light that illuminates through the greatest darkness, as the midrash brings "The words of the wise are like goads, and like nails fastened are the words of the men of the assemblies which are given by one shepherd (Eccl. 12:2). Just as the goad directs the cow [which ploughs] straight in the furrows, so as to produce sustenance for the world, so also do the words of the Torah guide those who study them [away] from the ways of death to the ways of life" (Ein Yaakov, Khagigah 1:4). Even to those who are comparable to animals, this applies, since through mitzvot derabanan people come to observe mitzvot of the Torah. And this is the lights of Chanukah, that enables a person to self-educate and to come closer to the mitzvot of the Torah. And that is why they are set at the opening, on the outside: "fix yourself in the hall, so you can enter the banqueting-room" (Pirkei Avot 4:16).

A light onto the nations

ישעיהו מ״ב:ו׳

(ו) אֲנִ֧י ה' קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצׇּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם׃

Isaiah 42:6

(6) I, Ad-nai, in My justice, have called to you, and I have grasped you by the hand; I created you, and appointed you a covenant people,a light into nations.

סנהדרין צ״ז ב:י״א

אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר: "אשרי כל חוכי לו." לו בגימטריא תלתין ושיתא.

Sanhedrin 97b:11

Apropos that verse, Abaye said: The world has no fewer than thirty-six righteous people in each generation who greet the Divine Presence, as it is stated: “Happy are all they who wait for Him [lo]” (Isaiah 30:18). The numerical value of lo, spelled lamed vav, is thirty-six.

A Drash on the Itturei Torah
Dr. Erin Leib Smokler
The commandment of candlelighting on Chanukah is necessarily and essentially at the time of sunset, at the time when darkness covers the land and a fog [descends on] the nation; when the heart contracts from loneliness and despair and it looks like there is no ray of hope or spark of light, and like brighter times have ended. Just then must Chanukah candles be lit to raise light, to banish despair, and to draw in confidence and faithfulness.