Nedarim

Nedarim 6

אִיתְּמַר יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת

אַבָּיֵי אָמַר הָוְויָין יָדַיִם

וְרָבָא אָמַר לָא הָוְויָין יָדַיִם

אָמַר רָבָא רַבִּי אִידִי אַסְבְּרָה לִי אָמַר קְרָא {במדבר ו׳:ב׳} נָזִיר לְהַזִּיר לי״י מַקִּישׁ יְדוֹת נְזִירוּת לִנְזִירוּת מָה נְזִירוּת בְּהַפְלָאָה אַף יְדוֹת נְזִירוּת בְּהַפְלָאָה.

לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי

דִּתְנַן גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין

וְגֵט פִּטּוּרִין וְאִיגֶּרֶת שִׁבּוּקִין

אַבָּיֵי דְּאָמַר כְּרַבָּנַן וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה.

אָמַר לָךְ אַבָּיֵי אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה

עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בָּעִינַן יָדַיִם

מוֹכִיחוֹת אֶלָּא גַּבֵּי גֵּט דְּבָעִינַן כְּרִיתוּת וְלֵיכָּא

אֲבָל בְּעָלְמָא מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ.

וְרָבָא אָמַר אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן עַד כָּאן

לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת אֶלָּא

גַּבֵּי גֵּטדְּאֵין אָדָם מְגָרֵשׁ אֶת אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ אֲבָל

בְּעָלְמָא מִי שָׁמְעַתְּ לְהוּ.

מֵיתִיבִי הֲרֵי הוּא עָלַי הֲרֵי זֶה [עָלַי] אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן

טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא דְּאָסוּר אֲבָל לָא אָמַר עָלַי לָא תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי.

אָמַר לָךְ אַבָּיֵי טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא דְּאָסוּר

אֲבָל אָמַר הֲרֵי הוּא וְלָא אָמַר עָלַי הֲרֵי הוּא דְּהֶפְקֵר

הֲרֵי הוּא דִּצְדָקָה קָאָמַר וְהָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן

קָתָנֵי.

אֶלָּא אֵימָא טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא אָסוּר

וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר אֲבָל אָמַר הֲרֵי הוּא שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין

דְּדִלְמָא הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ קָאָמַר.

מֵיתִיבִי הֲרֵי זוֹ חַטָּאת הֲרֵי זוֹ אָשָׁם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב חַטָּאת וְאָשָׁם לֹא אָמַר כְּלוּם

הֲרֵי זוֹ חַטָּאתִי הֲרֵי זוֹ אֲשָׁמִי אִם הָיָה מְחוּיָּב דְּבָרָיו קַיָּימִין תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי.

אָמַר לָךְ אַבָּיֵי הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא

וְהָא אַבָּיֵי הוּא דְּאָמַר אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ

לְרַבִּי יְהוּדָה

הֲדַר בֵּיהּ.

אֶלָּא לֵימָא רָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה.

אָמַר לָךְ רָבָא אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן עַד

כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת

אֶלָּא גַּבֵּי גֵּט דְּאֵין אָדָם מְגָרֵשׁ אֶת אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ

אֲבָל בְּעָלְמָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת

בָּעֵי רַב פָּפָּא יֵשׁ יָד לְקִידּוּשִׁין אוֹ לָא

הֵיכִי דָמֵי

אִילֵימָא דְּאָמַר לַהּ לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי וְאָמַר

לַחֲבֶירְתָּהּ וְאַתְּ נָמֵי פְּשִׁיטָא הַיְינוּ קִידּוּשִׁין עַצְמָן

אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי וְאָמַר לַהּ לַחֲבֶירְתָּהּ וְאַתְּ מִי אָמְרִינַן וְאַתְּ נָמֵי אֲמַר לַהּ לַחֲבֶירְתָּהּ וְתָפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין לַחֲבֶירְתָּהּ אוֹ דִּלְמָא וְאַתְּ חֲזַאי אֲמַר לַהּ לַחֲבֶירְתַּהּ וְלָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין בַּחֲבֶירְתַּהּ.

וּמִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַב פָּפָּא וְהָא מִדַּאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי מִי סָבַר שְׁמוּאֵל יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת הָוְיָין יָדַיִם מִכְּלָל דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַב פָּפָּא דְּיֵשׁ יָד לְקִידּוּשִׁין חֲדָא מִגּוֹ מַאי דִּסְבִירָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּיֵי.

בָּעֵי רַב פָּפָּא יֵשׁ יָד לְפֵאָה אוֹ אֵין יָד לְפֵאָה הֵיכִי דָמֵי אִילֵימָא דְּאָמַר הָדֵין אוּגְיָא לֶיהֱוֵי פֵּאָה וְהָדֵין נָמֵי הָהִיא פֵּיאָה מְעַלַּיְיתָא הִיא כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כְּגוֹן דְּאָמַר וְהָדֵין וְלָא אָמַר נָמֵי מַאי.

מִכְּלָל דְּכִי אָמַר שָׂדֶה כּוּלָּהּ תֶּיהְוֵי פֵּאָה הָוְיָא פֵּאָה.

אִין וְהָתַנְיָא מִנַּיִן שֶׁאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כׇּל שָׂדֵהוּ פֵּאָה עוֹשֶׂה תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ט:ט׳} פְּאַת שָׂדְךָ.

מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לְקׇרְבְּנוֹת מָה קׇרְבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶם יָד אַף פֵּאָה יֵשׁ לָהּ יָד אוֹ דִלְמָא כִּי אִיתַּקַּשׁ לְבַל תְּאַחֵר הוּא דְּאִיתַּקַּשׁ וְהֵיכָא אִיתַּקַּשׁ

Nedarim 7

דְּתַנְיָא ״מֵעִמָּךְ״, זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה.

יֵשׁ יָד לִצְדָקָה, אוֹ אֵין יָד לִצְדָקָה?

הֵיכִי דָמֵי?

אִילֵימָא דְּאָמַר: ״הָדֵין זוּזָא לִצְדָקָה, וְהָדֵין נָמֵי״ —

הָהוּא צְדָקָה עַצְמָהּ הִיא!

אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר ״הָדֵין״ וְלָא אָמַר ״נָמֵי״, מַאי?

״הָדֵין נָמֵי צְדָקָה״ קָאָמַר, אוֹ דִּלְמָא [מַאי] ״וְהָדֵין״ (נָמֵי) — לְנַפְקוּתָא בְּעָלְמָא קָאָמַר, וְדִבּוּרָא הוּא דְּלָא אַסְּקֵיהּ.

מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לְקׇרְבָּנוֹת, דִּכְתִיב: ״בְּפִיךְ״ — זוֹ צְדָקָה. מָה קׇרְבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶן יָד, אַף צְדָקָה יֵשׁ לָהּ יָד.

אוֹ דִלְמָא לְ״בַל תְּאַחֵר״ הוּא דְּאִיתַּקַּשׁ?

יֵשׁ יָד לְהֶפְקֵר, אוֹ דִלְמָא אֵין יָד לְהֶפְקֵר?

הַיְינוּ צְדָקָה!

אִם תִּמְצָא לוֹמַר קָאָמַר. אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ יָד

לִצְדָקָה, דְּאֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה.

הֶפְקֵר מִי אָמְרִינַן הַיְינוּ צְדָקָה, אוֹ דִּלְמָא שָׁאנֵי צְדָקָה, דִּצְדָקָה לָא חַזְיָא אֶלָּא לַעֲנִיִּים, אֲבָל הֶפְקֵר בֵּין לַעֲנִיִּים בֵּין לַעֲשִׁירִים?

בָּעֵי רָבִינָא: יֵשׁ יָד לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹ לָא?

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דַּאֲמַר ״הָדֵין בֵּיתָא לֶיהֱוֵי בֵּית

הַכִּסֵּא, וְהָדֵין נָמֵי״, הַהוּא בֵּית הַכִּסֵּא נָמֵי הָוֵה!

אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר ״וְהָדֵין״ וְלָא אָמַר ״נָמֵי״. מַאי ״הָדֵין״ דְּאָמַר — ״וְהָדֵין נָמֵי בֵּית הַכִּסֵּא״, אוֹ דִלְמָא מַאי ״וְהָדֵין״ — לְתַשְׁמִישָׁא בְּעָלְמָא קָאָמַר.

מִכְּלָל דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרָבִינָא דְּיֵשׁ זִימּוּן לְבֵית הַכִּסֵּא?

וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבִינָא: הִזְמִינוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא

מַהוּ? הִזְמִינוֹ לְבֵית הַמֶּרְחָץ מַהוּ? זִימּוּן מוֹעִיל,

אוֹ אֵין זִימּוּן מוֹעִיל? רָבִינָא חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: זִימּוּן מוֹעִיל אוֹ אֵין זִימּוּן מוֹעִיל. אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ זִימּוּן: יֵשׁ יָד אוֹ אֵין יָד תִּיבְּעֵי לֵיהּ. מְנוּדֶּה אֲנִי לָךְ וְכוּ׳. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְעִנְיַן מַלְקוֹת שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה. דְּאִם כֵּן, נִיתְנֵי ״רַבִּי עֲקִיבָא מַחְמִיר״. אָמַר רַב פָּפָּא: בִּ״נְדִינָא מִינָּךְ״ — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. ״מְשַׁמַּתְנָא מִינָּךְ״ — לְכוּלֵּי עָלְמָא שְׁרֵי. בְּמַאי פְּלִיגִי —בִּ״מְנוּדֶּה אֲנִי לָךְ״, דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לִישָּׁנָא דְנִידּוּיָא הוּא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לִישָּׁנָא דִמְשַׁמַּתְנָא הוּא. וּפְלִיגָא דְּרַב חִסְדָּא. דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּאָמַר ״מְשַׁמַּתְנָא בְּנִכְסֵיהּ דִּבְרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא״ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לֵיהּ: לֵית דְּחָשׁ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. קָסָבַר: בִּ״מְשַׁמַּתְנָא״ פְּלִיגִי. אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַב: נִדָּהוּ בְּפָנָיו — אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. נִדָּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — מַתִּירִין לוֹ בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב: הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וְאִם לֹא נִידָּהוּ — הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְּנִידּוּי. שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה, שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה. וַעֲנִיּוּת, כְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים״, וְתַנְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁ״נָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם״, אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, שַׁמְעַהּ לְהָךְ אִיתְּתָא דְּאַפִּקָה הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, שַׁמְּתַהּ וּשְׁרָא לַהּ לְאַלְתַּר בְּאַפַּהּ. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וּשְׁמַע מִינַּהּ: נִידָּהוּ בְּפָנָיו, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵין בֵּין נִידּוּי לַהֲפָרָה וְלֹא כְּלוּם. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: תַּלְמִיד חָכָם מְנַדֶּה לְעַצְמוֹ, וּמֵיפֵר לְעַצְמוֹ. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין״, קָא מַשְׁמַע לַן. הֵיכִי דָּמֵי: כִּי הָא דְּמָר זוּטְרָא חֲסִידָא, כִּי מִחַיַּיב בַּר בֵּי רַב שַׁמְתָּא — מְשַׁמֵּית נַפְשֵׁיהּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר מְשַׁמֵּת בַּר בֵּי רַב. וְכִי עָיֵיל לְבֵיתֵיהּ, שָׁרֵי לְנַפְשֵׁיהּ וַהֲדַר שָׁרֵי לֵיהּ. וְאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: