(א) והאלהים נסה את אברהם. י"א כי הסמ"ך תחת שי"ן, והה"א תחת האל"ף וטעם כל הפרשה יכחישם רק נסה כמשמעו.
ואנשי שיקול הדעת אמרו, כי הדעות הם שתים האחת דעת העתיד בטרם היותו, והשנית דעת היש הנמצא, וזה פי' נסה, גם "כי עתה ידעתי"
והגאון אמר שמלת נסה להראות צדקתו לבני אדם, גם מלת "ידעתי" כטעם "הודעתי" והלא ידע זה הגאון, כי בשעה שעקד בנו לא הי' שם אפילו נעריו.
ואחרים אמרו כי פי' והעלהו שם לעולה שיעלהו אל ההר, וזאת תחשב לו לעולה, ואברהם לא ידע סוד הנבואה, וימהר לשחוט אותו, והשם אמר לו לא בקשתי זאת.
ואחרים אמרו הראה שתעלהו לעולה כמו "והשקית אותם יין" (ירמי' לה ב)
והוצרכו אלה הגאונים לפי' האלה, כי יאמרו לא יתכן אחר שיצוה השם מצוה שיאמר אח"כ לא תעשינה והנה לא שמו על לב הבכורים שהחליפם בלוים אחר שנה ואחר שהכתוב אומר בתחלה "והאלהים נסה את אברהם" סרו כל הטענות והשם נסהו כדי שיקבל שכר (ב) וטעם כי עתה ידעתי, כמו "ואם לא אדעה" (בראשית יח כא) ועוד אפרש סודו בפסוק "ידעתיך בשם" (שמות לג יב) אם יעזרני השם יודע הנסתרות:
The Hebrew of the Ramban is straightforward. I have uploaded a good translation of the Ibn Ezra from Now I Know: Five Centuries of Akedah Exegesis by Albert van der Heide to the lesson.
Know further that G-d trieth the righteous,365Psalms 11:5. See also Bereshith Rabbah 34:2. “The Holy One, blessed be He, trieth only the righteous.” for knowing that the righteous will do His will, He desires to make him even more upright, and so He commands him to undertake a test, but He does not try the wicked, who would not obey. Thus all trials in the Torah are for the good of the one who is being tried.