אמר ריש לקיש בשעה ששבו פלשתים את הארון התחילו מתגאין ואומרין לא לארון בלבד שבינו אלא לאדונו של ארון. הדא הוא דכתיב נשאו נהרות ה'. ואין נהרות אלא פלשתים שנאמר (מלכים-א ה א) מן הנהר ארץ פלשתים. אמר הקב"ה ישאו נהרות דכים. אני מדכאן ביסורין קשים.
Rabbi Shimon ben Lakish said: When the Philistines captured the Ark, they began to boast and say, 'It was not only the Ark that was between us and our Lord, but also its Master.' This is what is written: 'The rivers raise, O Lord' (Psalms 93:3). And what are the rivers? They are none other than the Philistines, as it is written, 'From the river is the land of the Philistines' (1 Samuel 5:6). The Holy One, blessed be He, said: 'The rivers will raise themselves with haughtiness, but I will break them with hard afflictions.'
וידעתם כי אני ה'. לשעה ולדורות כי מתוך המוסר הזה שנתן הקב"ה במצרים יכירו ישראל לדורות וידעו שמו הגדול, גם אומות העולם יתיסרו בהם ויראו ויקחו מוסר, כענין שכתוב בפלשתים כשעכבו ארון הברית אצלם (שמואל א ו׳:ו׳) ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו.
וידעתם כי אני ה', “so that you will realise that I am Hashem.” At the moment and throughout the generations. The lessons learned from what happened in Egypt to the Egyptians served the people of Israel for generations as a reminder of God’s power. Even the Gentile nations were impressed and accepted the lesson, as find this reflected in Samuel I 6,6: “Do not harden your hearts as the Egyptians and Pharaoh hardened their hearts. As you know, when He made a mockery of them, they had to let Israel go and they departed.”
ויאמרו. בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע. ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן. אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. כי כבר פרשתי כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה. וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו מן השמים ע"כ חזק לב פרעה. ואשר יחזק זה הפי'. שאמרו אצבע אלהים היא ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל. כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה'. וזה השם הזכיר במכות האחרונות.
THEN THE MAGICIANS SAID. When the magicians saw that unlike the changing of the rod into a serpent and the plague of blood and frogs where they were able to duplicate Aaron’s actions they were now unable to imitate what Aaron had done, they said to Pharaoh that this plague did not come to liberate Israel but was a disaster sent by God in keeping with the arrangements of the stars dealing with Egypt’s fortune. I have previously explained that Pharaoh did not deny the existence of a Creator. He only denied the existence of the God which Moses revealed to him. Our verse is explained by, it is not His hand that smote us; it was a chance that happened to us (I Sam. 6:9) from heaven. Hence Pharaoh’s heart was hardened. Our interpretation is supported by the fact that the magicians said, This is the finger of God, and not, this is the finger of the Lord, meaning the God of Israel, as Pharaoh did when he exclaimed, Entreat the Lord, with regard to the plague of frogs and then similarly used this term for God in the latter plagues.
וישרנה הפרות (שמואל א' ו' י"ב), שרן ואזלן, מהלכין ביופי, היו הופכות פניהם כלפי שטה ואומרות שירה, אי זו שירה אמרו רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, הדא הוא דכתיב במסלה אחת הלכו הלוך וגעו (שם שם), וכתיב אשירה לה' כי גאה גאה (שמות ט"ו א') [...] אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אלו תרנגלתו של אחד מכם אבדה, לא היה מחזר אחרי כמה מבואות עד שהיה מביאה, וארוני מחזר בשדה פלשתים, ואין אתם מקפידין עליו?!