Mekhilta de Rabbi Yishmael on Shemot 22:20

מכילתא דרבי ישמעל פ''יח

"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצריים"(שמות כב:כ). לא תננו בדברים ולא תלחצנו בממון. לא תאמר לו אמש היית עובד לבל קורס נבו ועד עכשיו הרי חזירין נוצר מבין שיניך ואתה עומד ומדבר כנגדי. ומנין שאם הוניתו אף הוא יכול להונתך? שנאמר "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים". מכאן היה רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמרהו לחברך. חביבין הגרים שבכל מקום הוא מזהיר עליהם "וגר לא תונה וגו' ".

"ואהבתם את הגר וגו' " (דברים י:יט) "ואתם ידעתם את נפש הגר וגו' " (שמות כג:ט)

רבי אליעזר אומר: גר לפי שסיאורו רע לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"(שופטים ה:לא). וכי מי גדול מי שהוא אוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו הוי אומר מי שהמלך אוהבו וכתוב;"ואוהב גר וגו"(דברים י:יח)

חביבין הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל נקראו ישראל עבדים שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים"(ויקרא כה:נה) ונקראו הגרים "עבדים" שנאמר: "לאהבה את שם יי ולהיות לו לעבדים" (ישיעה נו:ו) נקראו ישראל "משרתים" שנאמר: "ואתם כהני יי תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם"(ישיעה סא:ו).

ונקראו הגרים "משרתים" שנאמר: "ובני הנכר הנלוים על יי לשרתו" (ישיעה נו:ו). נקראו ישראל "אוהבים" שנאמר: "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי". (ישיעה מא:ח) ונקראו הגרים אוהבים שנאמר: "ואוהב גר" (דברים י:ח) נאמר "בישראל ברית שנאמר והיתה בריתי בבשרכם" (בראשית יז:יג) ונאמר בגרים "ברית" שנאמר "ומחזיקים בבריתי" (ישיעה נו:ד) נאמר בישראל רצון שנאמר: "לרצון להם לפני יי" (שמות כח.לח) ונאמר בגרים "רצון" שנאמר: "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"(ישיעה נו:ז)

נאמר בישראל "שמירה" שנאמר:" הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהילים קכא:ד) ונאמר בגרים "שמירה" שנאמר: "יי שומר את גרים" (תהילים קמו:ט) אברהם קרא עצמו "גר" שנאמר: "גר ותושב אנכי עמכם" (בראשית כג:ד) דוד קרא עצמו "גר" שנאמר: "גר אנכי בארץ" (תהילים קיט.יט) ואומר "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה"(דה''א כט:טו) ואומר: "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי"(תהילים לט:יג)

חביבין הגרים שלא מל אבינו אברהם אלא בן תשעים ותשע שנים. שאלו מל בן עשרים או בן שלשים לא היה גר יכול להתגייר אלא בפחות מבן שלשים לפיכך גלגל המקום עמו עד שהוא מגיע לתשעים ותשע שנים שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים וליתן שכר ימים ושנים לרבות שכר עושה רצונו לקיים. מה שנאמר (ישיעהו מב:כא) "יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וכן אתה מוצא בארבע כיתות שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם "זה יאמר ליי אני" כולי ליי ואל יתערב בי חטא "וזה יקרא בשם יעקב" אלו גרי צדק "וזה יכתוב ידו ליי" אלו בעלי תשובה "ובשם ישראל יכנה" (ישיעהו נד:ה) אלו יראי שמים.

Mekhilta de Rabbi Yishmael ch.18

(Exodus 22:20) "And a stranger you shall not vex and you shall not oppress him": You shall not vex him with words and you shall not oppress him in money matters. Do not say to him: "Yesterday you worshipped Bel, Kores, Nebo, and until now (the flesh of the) swine is still sticking between your teeth, and you (dare) stand up (arguing) against me!" And from where is it derived that if you vex him he can vex you in return? From "And a stranger you shall not afflict … for you were strangers in the land of Egypt" — from here R. Nathan derived "Do not attribute a defect of your own to your neighbour." Beloved are the strangers, for in many places you are warned concerning them: (Exod.22:20) "And a stranger you shall not vex", (Deuteronomy 10:19) "And you shall love the stranger", (Exodus 23:9) "And you have known the soul of the stranger." R. Eliezer says: Because his original nature (fermented) is wicked, Scripture warns against him in many places. R. Shimon b. Yochai says: It is written (Judges 5:31)"but His lovers are like the rising of the sun in its might", Now who is greater? One who loves the King or one whom the King loves? Certainly, one whom the King loves. and it is written (Deuteronomy 10:18) "And He loves the stranger, etc."

Beloved are the strangers/proselytes, for in every place He calls them as Israel. Israel is called "servants," as it is written (Leviticus 25:55) "For unto Me the children of Israel are servants." And the strangers/proselytes are called "servants," as it is written (Isaiah 56:6) "… to love the name of the Lord and to be His servants." Israelites are called "ministers," as it is written (Ibid. 61:6) "And you, 'priests of the Lord' shall you be called; 'ministers of our God' will it be said of you." And the strangers/proselytes are called "ministers," as it is written (Ibid. 56:6) "… and the strangers who join the Lord to minister unto Him." Israelites are called "lovers," as it is written (Ibid. 41:8) "but you Israel the servants of Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham, My lover." And the strangers/proselytes are called "lovers" (i.e., beloved), as it is written (Deuteronomy 10:18) "And He loves the stranger/proselyte." It is written "Covenant" about Israel (Genesis 17:13) "And My covenant (i.e., circumcision) shall be in your flesh." And it is also written of strangers/proselytes, "covenant" as it is written (Isaiah 56:4) "and they hold fast to My covenant." And it is written "Acceptance" of Israel (Exodus 28:38) "for them to be willed by the Lord." And it is written "acceptance" of strangers/proselytes, (Isaiah 56:7) "their burnt-offerings and their sacrifices for acceptance upon My altar." It is written "protection" of Israel, (Psalms 121:4) "He neither slumbers nor sleeps, the Protector of Israel." And "protectors" is written of the strangers/proselytes (Ibid. 146:9) "The Lord protects the strangers." Abraham called himself a stranger/proselyte, (Genesis 23:4) "A stranger and a sojourner am I with you." David called himself a stranger/proselyte (Psalms 119:19) "I am a stranger in the land," and (I Chronicles 29:15) "For we are strangers before You and sojourners as all of our ancestors. As a shadow are our days upon the earth, without a prospect." And it is written (Psalms 39:13) "For a stranger am I with You, a sojourner as all of my ancestors." Beloved are the strangers / proselytes, as witness Abraham's not being circumcised until the age of ninety-nine. For if he were circumcised at twenty or thirty, a stranger could convert only if he were younger than thirty — wherefore the Lord dealt with him (accompanied him) until he was ninety-nine, so as not to bar the door to future proselytes and to give to the proselytes a reward of days and years. And to increase the reward to the one who fulfills His will and makes it endure. As it is said (Isaiah 42:21): "The Lord desires His (servant's) vindication, that he may magnify and glorify (his) teaching". Thus you find the four categories that are answering and saying before Him who spoke and brought the world into being, (Isaiah 44:5) "One shall say: 'I am the Lord's' " - Entirely to the Lord and the transgression won't interfere on me. "Another shall call in the name of Yaakov" - these are the true proselytes; "Another shall mark his arm 'of the Lord' " - these are the repentants. "and adopt the name of Israel" : "I am the Lord's" - these are the God fearers (i.e; proselytes!).