מכר חמור נחום המדי אמר [עח'א משנה אבל עד זה, מגיב הגיב רק לדבריו שיודה, ורבי אליעזר שמותי] נכללו כליו רבי יהודה אמר אם אמר חמורך זו, נכללו כלים שעליו, אבל לא אם אמר חמורך הוא, לפי ששאל, ועוד אמר רבי יהודה [פז'ב אבל תבדוק התיקון שלי כאן כי מקולקל של הרבנים בדף זה] השולח בנו תינוק שבידו מטבע לקנות שמן, ושבר צלוחית ואיבד השמן, חנווני פטור, רשב"ג אמר [פח'א] סיטון יקנח מידות לח, אחד לשנים עשר חודש אבל ביבש אינו צריך ובעל הבית אחד לשלושים יום: גמרא עח'ב, כתב רא"ש לית הלכתא כך ולא כנחום המדי ולכן נכון לקצר]:
רבי יהודה: מאי שנא חמורך זו ומאי שנא חמורך הוא? אמר רבא זו משום כליו, אבל אמר הוא כי לא ידע ושאל החמורך הוא. רק נשאר רב יהודה לעניין הלכה: אמר ר' זירא [פא'ב] כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת, וכן הראוי לכתיבה: חנווני פטור: אמר ר' זריקא [יבמות מב'ב] סתם ואחריו מחלוקת אין הלכה כסתם ואמר רב פפא סתם ואחריו מחלוקת אין הלכה כסתם וכן אמר רב אבהו רבו של רב זריקא בעת שסמך והלך ר' אבהו בכתף משמשו ואמר רב אבהו סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם, איבעי להו אם הסתם כחכמים מהו ואם תמצא לומר אין הלכה כסתם אפילו כמו רבים, מחלוקת של יחיד כזו או רק מחלוקת שאחר סתם? תא שמע שמשנה [שבת משנה קנו'ב] מחתך דלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים, רבי יהודה אמר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן, ונחשב סתם ואחר כך מחלוקת [תוספות יבמות מב'ב] שמע מינה מחלוקת של יחיד נקרא מחלוקת אחרי סתם שמע מינה, ובכולן אין הלכה כסתם,
בנבלה גם אין הלכה כרב יהודה כי אפילו רב קארו שאסר יותר מהלכה ואפילו בשבת, בזה התיר נבילה שמתה בשבת ולכן יותר להתיר מה שתנא יחיד אסר לפי ההלכה, לפי שיחיד האוסר אין חשש כאילו שתק וכן כול תנא יחיד ולכן עדיף לקצר כול משנה כזו כדי למנוע טעות בכלל ובפרט של נבלה וכן קיצרתי במהדורה מתוקנת, כי די שנשמר כאן ובתוספות על יבמות וכן כאן קיצרתי במהדורא מתוקנת מטעם זה: מה טעם רב יהודה בשמן? סבר [פז'ב] שרצה שישלוח ביד התינוק, וידע ספק שישפך, אמרו רבה ורבי זירא [פח'א] נטל חנוני הכלי למדוד בו לאחרים רב יהודה סבר שואל שלא מדעת שואל הוי: ולענין הלכה השיטה היא אין ללכת כתנא קמא מדין מנה במסכת בבא קמא ואין צריך לומר כשרב מאיר חזר בו
סוף פרק ד.