(י) כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
(יג) וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃
(13) Further, there shall be an area for you outside the camp, where you may relieve yourself.
There mist be a separate area, outside the camp, set up for people to relieve themselves.
כותרת המצוה:
מצוה להתקין מקום להפנות בו
The commandment to set up a place in which to defecate
ויד תהיה לך. כתרגומו ואתר, כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו:
רשי explains the word יד according to תרגום אונקלוס saying that it means "place". From here, we can interpret the פסוק to say that there must be a separate are set up for soldiers to relieve themselves.
(יג) מחוץ למחנה. חוץ לענן:
רשי clarifies that it says "מחוץ למחנה" it means that we should set up a special place for soldiers to relieve themselves outside ענני הכבוד
(יג) ויד תהיה לך - כתרגומו.
Just like רשבם ,רשי interprets the word "יד" in the פסוק to mean "place". This is the interpretation of Onkelos.
(ו) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. שלא יהא בכם שום ליצנות, שלא תבא לידי חיוב. ממי אתה למד, מיפתח. מה כתיב בו, והוא בן אשה זונה (שופט' יא א). רבן שמעון בן גמליאל אומר, שהכניסה צרתה לביתה. ורבותינו אומרים, זונה ודאי. ובשביל שהיה בו שום של ליצנות, נפלו בו כל האוכלוסין. לכך כתיב, ונשמרת מכל דבר רע. וכן כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור וגו', אלו ישראל שנטמאו בעבודה זרה, שנאמר, תזרם כמו דוה, צא תאמר לו (ישע' ל כב). ויצא [אל] מחוץ למחנה, שגולים לבבל. והיה לפנות ערב של מלכיות, והקדוש ברוך הוא מטהרן, שנאמר, ירחץ במים. וכתיב, אם רחץ ה' את צואת בנות ציון (שם ד ד). וכבא השמש, כשיבא מלך המשיח שכתוב בו, וכסאו כשמש נגדי (תהל' פט לז). יבא אל תוך המחנה, אלו ישראל שנכנסים לבית המקדש. ויד תהיה לך, זה זכות של אברהם. אמר רבי פנחס, ויצאת שמה חוץ, לבבל. ויתד תהיה לך על אזנך, נבוכדנצר תובע בהם שיעבדו לצלם, והם אומרים, לאלהיך לא איתנא פלחין (דני' ג יח). ושבת וכסית את צאתך, מכסה של עבודה זרה שהיה בירושלים. כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך, הקדוש ברוך הוא נגלה עליהם מיד והצילם מן האש. והיה מחניך קדוש. אחר כן מקדש אותם, שנאמר, וקראו להם עם הקדש גאולי ה' (ישעיה סב יב)]:
(6) (3) [23,10] “When a camp goes out against your enemies, you shall beware of everything evil.” (Devarim 23:10) There should be no levity among you so that you do not incur any liability. From whom should you learn? From Yiftach. What is written about him? “…and he was the son of a harlot…” (Shoftim 11:1) R’ Shimon ben Gamliel said that she brought her sister-wife into her house, and our Rabbis say that she was really a harlot, and because there was some levity in him all of the people fell upon him. Therefore it is written ‘you shall beware of everything evil’ and ‘If there is among you a man who is unclean…’ These are Israel who became impure through idolatry, as it says “…scatter them afar like a menstruant; 'Go out,' say to it.” (Yeshayahu 30:22) “…he shall go outside the camp…” (Devarim 23:11) that they were exiled to Bavel. “And it shall be, towards evening…”(Devarim 23:12) the evening of the kingdoms, and the Holy One purifies them as it says “…he shall bathe in water…” (ibid.) and it is written “When the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion…” (Yeshayahu 4:4) “…and when the sun sets…” (Devraim 23:12) When the King Messiah comes of whom it is written “…and his throne is like the sun before Me.” (Tehillim 89:37) “…he may come within the camp” (Devarim 23:12) These are Israel, entering intp the Holy Temple. “And you shall have a designated place outside the camp…” (Devarim 23:13) this is the merit of Avraham. R’ Pinchas said- “…so that you can go out there,” to Bavel. “And you shall keep a stake in addition to your weapons…” (Devarim 23:14) Nevuchadnezar demanded that they serve an idol and they said “…let it be known to you, O king, that we will not worship your god…” (Daniel 3:18) “…and you shall return and cover your excrement.” (Devarim 23:14) The covering of idolatry that was in Jerusalem. “For the Lord, your God, goes along in the midst of your camp…” (Devarim 23:15) The Holy One will be revealed to them immediately and saved them from the fire. “Therefore, your camp shall be holy…” (ibid.) Afterwards He will sanctify them as it says “And they shall call them the holy people, those redeemed by the Lord…” (Yeshayahu 62:12)
The Madras Tanchumah relays the reasoning behind קדושת המחנה being that Hashem is the camp and thus it must be pure. Hashem will only enter the cap when the camp is pure and thus success is only possible if Hashem is present. The Midrash Tanchuma gives us examples of where people have transgressed these laws and failed, such as Yiftach. It also explains the intricacy of the misva, the way each misva leads to another which ultimately leads to utmost purity and Hashem in the camp.
קשר לעשרת הדברות:
"אני ה' אלוקיך אשר הוציאתך מארץ מצרים"
The misva of setting up a seperate camp for soldiers to relieve themselves connects to the first of the עשרת הדברות because this דברה acknowledges Hashem's holiness and thus commands us to remember this and strive to be holy and pure just as He is. The reason for setting up a separate camp to excrete is for the purpose of separating the clean from the not clean, the holy from the unholy, and the pure from the impure. When we do this misva we should remember the first דברה of the עשרת הדברות.
(ו) וַיַּ֜עַן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֚ה דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־זְרֻבָּבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֤א בְחַ֙יִל֙ וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ כִּ֣י אִם־בְּרוּחִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
This pasuk in Zechariah clearly exemplifies the importance of קדושת המחנה, Hashem says that בני ישראל don't succeed due to power or strength, but rather due to with His spirit ("רוחי". ) If בני ישראל can not succeed without Hashem's spirit then it is imperative that we make our army bases a place in which 'רוח ה can rest.
(א) מצוה להתקין מקום להפנות בו - שנצטוינו כשיצאו חילותינו למלחמה, שנכין וניחד לחיל מקום ידוע (עי' תוספתא מגילה פ''ג הט''ו), שיהיה שם כל איש יוצא לעשות צרכיו, כדי שלא יעשו צרכיהם בכל מקום ובינות המלונות, כמו שיעשו האמות (סנהדרין קד ב), ועל זה נאמר (דברים כג יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגו', ולשון ספרי, אין יד אלא מקום, שנאמר (שמואל א טו, יב) והנה מציב לו יד.
(1) The commandment to set up a place in which to defecate: That we were commanded that when our soldiers go out to war that we set up and designate a set place (see Tosefta Megillah 3:15) for the soldier, in which every man can go out to take care of his needs; so that their 'needs' not be [found] in very place and between the lodgings, like the [other] peoples do (Sanhedrin 104b). And about this it is stated (Deuteronomy 23:13), "And there shall be a yad for you outside the camp, etc." And the language of Sifrei is "A yad is always a place, as it states (I Samuel 15:12), 'and behold, he established a yad.'"
This misva is the misva to set up a separate area for soldiers to relieve themselves on the army base (preferably outside the camp). This is in order to ensure that the waste does not make its way around the camp and be in places it shouldn't.
(א) היא שצונו כשיצאו חיילותינו למלחמה להכין להם דרך חוץ מהמחנות לצאת בו העם ולא יעשה איש צרכיו בכל מקום ובין המלונות כמו שיעשו האומות. והוא אמרו יתעלה ויד תהיה לך. ולשון ספרי אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד. (כי תצא):
This is a מצוות עשה from the Torah. The misva is that there should be a separate area or camp set up for soldiers to relieve themselves so that soldiers should not relieve themselves all throughout the camp.
חלק ד': קדושת המחנה הצבאי | מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו את העיקרון השלישי שגם במלחמה יש להתנהל מתוך מוסר אלוקי. הפעם נלמד על מבנה המוסר האלוקי בלחימה המורכב מארבעה מעגלים. נעיין במעגל הראשון: קדושת המחנה הצבאי.
ארבעה מעגלים של מוסר לחימה
מוסר הלחימה לפי התורה מורכב מארבעה מעגלים המקיפים את כל שלבי המלחמה ואת ההתמודדויות העיקריות של הלוחם: המעגל הראשון: האווירה במחנה הצבאי (קדושת המחנה). המעגל השני: המפגש הראשוני עם המלחמה (הקריאה לשלום). המעגל השלישי: היחס לאזרחי האויב (השארת נתיב מילוט במצור). המעגל הרביעי: מניעת השחתה והרס (שמירה על אילנות פרי). נפתח במעגל הראשון: קדושת המחנה הצבאי (שאר המעגלים יבוררו אי"ה בהמשך).
האווירה במחנה הצבאי
בפרשת כי תצא נאמר: "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג, י), מה הכוונה שצריך להישמר מכל דבר רע? חז"ל מלמדים אותנו "תנו רבנן: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה" (ע"ז כ, ב). השאלה היא היכן המחשבות של החייל נמצאות? מה האווירה במחנה הצבאי? האם זו אווירה של קדושה או חלילה טומאה? האם זו אווירה של אכפתיות או חלילה ניכור? האם זו אווירה של רֵעות ופרגון או חלילה דיבורים רעים?
התורה מדריכה אותנו להישמר מכל דבר העלול לפגום בקדושת המחנה הצבאי. חז"ל מלמדים אותנו שישנם שני היבטים לקדושת המחנה. ההיבט הראשון הוא ערכיות הבאה לידי ביטוי בצניעות ובנקיות וההיבט השני הוא מוסריות הבאה לידי ביטוי בדיבור הגון והימנעות מלשון הרע.
ערכיות
ההיבט הראשון לשמירת אווירה של קדושה במחנה הצבאי הוא שמירה על רמה ערכית ראויה ההולמת צבא יהודי. כאמור, הערכיות באה לידי ביטוי בצניעות ונקיות "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ. וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" (דברים כג, יג-יד; הל' מלכים ו, יד-טו; סהמ"צ עשה קצג). עקב הלחצים שהחיילים שרויים בהם במלחמה, ישנה סכנה לנפילה ערכית ולכן יש להקפיד במיוחד על הצניעות והנקיות (רמב"ן שם, י).
מוסריות
ההיבט השני לשמירת אווירה של קדושה במחנה הצבאי הוא שמירה על טהרת הדיבור וההימנעות מדיבורים שאינם הגונים. כדברי חז"ל "דרש בר קפרא, מאי דכתיב [=מה כוונת הכתוב]: 'ויתד תהיה לך על אזנך'? אל תקרי אזנך אלא על אוזנך, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעו באזניו" (כתובות ה, א-ב).
בנוסף, יש להימנע מדיבורים רעים שפוגמים ברקמה החברתית העדינה ובתחושת הרֵעות של החיילים. הגמרא שואלת מניין לומדים שאין לדבר רע על החבר? "רבי נתן אומר: מ'ונשמרת מכל דבר רע'," (כתובות מו, א). רבי נתן מלמדנו ש'דבר' הוא מלשון 'דיבור' ולכן, כאשר נאמר "ונשמרת מכל דבר רע' הכוונה גם להישמר מדיבור רע. הרמב"ן מקשר בין לשון הרע למלחמה: "והוסיפו בו לשון הרע, כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת, ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר מן האויבים" (דברים שם). ללשון הרע ישנן השלכות אופרטיביות על הניצחון במלחמה כפי שמצינו ש"דורו של אחאב עובדי ע"ז היו וע"י שלא היה להן דילטורין [=לשון הרע] היו יורדים למלחמה ונוצחין [=מנצחים]" (ירושלמי פאה א, א).
עד כאן דיברנו על 'סור מרע'. ועתה נדבר על 'עשה טוב': ואיך יוצרים אווירה ראויה במחנה?
לימוד תורה
רבי פנחס בן יאיר נותן לנו את הנוסחה ליצירת אווירה של מוסריות וקדושה במחנה הצבאי. "תנו רבנן: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות... נקיות... טהרה... קדושה וכו'" (עבודה זרה כ, ב). השלב הראשוני הוא לימוד תורה. עצם לימוד התורה מעמיק באדם את הערכים שלמענם הוא נלחם וכן כאשר לומדים תורה יודעים ממה יש להישמר (רש"י שם ד"ה תורה).
ולכן צריך להרבות בלימוד תורה בצבא כאשר לא עסוקים במשימות מבצעיות ובהכנה אליהן. כפי שמצינו שמלאך ה' הוכיח את יהושע לפני כיבוש יריחו שלא עסקו בתורה בלילה "אמר לו [=המלאך ליהושע]: אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה!" (מגילה ג, א). רש"י (ד"ה ועכשיו) מסביר: "ועכשיו - שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה". ולכן לימוד תורה הוא חלק בלתי נפרד מהמחנה הצבאי בשיגרה ובחירום. שהרי התורה מלמדת אותנו ליצור אווירה של קדושה ומוסריות במחנה הצבאי ומתוך כך נותנת לנו את הכוח להילחם ולנצח.
לדבר טוב על חברו
הזוהר מלמדנו שכשם שיש להימנע מאמירת מילה לא טובה על החבר, כך עלינו להימנע מאי אמירת מילה טובה לחבר (זוהר ח"ג תזריע מו, ב; תודה לאחי חיים אורי קוטלר על ההפניה). ולכן, על כל חייל להרבות בדיבורים טובים המחזקים והמשמחים את חברו. מילים טובות מעצימות אווירה טובה וקדושה במחנה הצבאי.
הכוח שלנו הוא הרוח
צבא יהודי אינו כמו צבאות אחרים המנצחים בזכות הכוח, צבא יהודי מנצח בגלל הרוח "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָ-אוֹת" (זכריה ד, ו). ולכן יש משמעות עמוקה למדרגה הרוחנית והמוסרית של הצבא היהודי. כאשר צבא יהודי שומר על קדושת המחנה ומתנהל לפי ערכי התורה, ממילא מקבל סיעתא דשמיא מיוחדת "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כג, טו)
Contemporary source:
http://www.meirtv.co.il/site/alon.asp?id=2731
This article speaks of how a Jewish army isn't a conventional army. A Jewish army relies on Hashem, strength, and a good atmosphere for success. The article explains that the misvot of קדושת המחנה are put there in order to ensure the proper atmosphere of holiness that should be in a Jewish army base.
This is a picture of an army base with a toilet outside the base. Meaning, that the "bathroom" of the army base is outside the base in order to ensure that the waste does not mix with peoples belongings.
(יד) וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃
(15) Since the LORD your God moves about in your camp to protect you and to deliver your enemies to you, let your camp be holy; let Him not find anything unseemly among you and turn away from you.