אחרי כן ילך לעסקיו כי יפה דרך ארץ ולא יוכל אדם לעבוד הבורא אם לא יטרח לבקש מזונותיו. וכן אמר דוד (תהלים קכח) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.
After this, he should go to his business, for it is good to earn a living: no one can serve the Creator if he is busy begging for his meals. And thus said [King] David: "Happy is everyone who fears the LORD; who walks in his ways. For you shall eat the labor of your hands." (Ps. 128:1-2).
מַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְמִי שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו. וּמִדַּת חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא. וּבָזֶה זוֹכֶה לְכָל כָּבוֹד וְטוֹבָה שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכח ב) "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (משנה אבות ו ד) "אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא" שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:
It is a tremendous advantage for a person to derive his livelihood from his own efforts. This attribute was possessed by the pious of the early generations. In this manner, one will merit all [types of] honor and benefit in this world and in the world to come, as [Psalms 128:2] states: "If you eat the toil of your hands, you will be happy and it will be good for you."
"You will be happy" - in this world. "It will be good for you" - in the world to come, which is entirely good.
"You will be happy" - in this world. "It will be good for you" - in the world to come, which is entirely good.
אמר שזולת אושר האמיתי של עה"ב האמור באשרי עוד לו גם בעה"ז והם ג' מיני הצלחות בני חיי ומזוני אשר המה כוללו טובות העה"ז והחל לבארם ואמר על מזוני יגיע כפיך כי תאכל שלא תצטרך לזולת ולא רבוי הון כי מרבה נכסים מרבה דאגה ושמא תאמר מה יתרון לאדם שיהנה מיגיעו והלא אם הוא הולך בדרכיו יתברך כאמור בתורה ומצות ומה בכך אם יפרנסוהו זולתו ויהיה כיששכר וזבולון וכשמעון אחי עזריה לז"א הנה כאשר יגיע כפיך כי תאכל יוכפל טובך כי מלבד אושרך כי אשריך גם תרויח שיהיה הטוב לך לבדך ולא שיטול זולתך המפרנס אותך חלק עמך על שהכינך ללמוד וזהו וטוב לך כי באושר כל הטוב יהי לך כי אשר היה ראוי לתת לך על למודך והראוי לתת למפרנס אותך הכל יהיה לך:
וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם, דְּאִילּוּ גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב ״אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה׳״, וְאִילּוּ גַּבֵּי נֶהֱנָה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״. ״אַשְׁרֶיךָ״ — בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְטוֹב לָךְ״ — לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם, ״וְטוֹב לָךְ״ לָא כְּתִיב בֵּיהּ.
And Rabbi Ḥiyya bar Ami said in the name of Ulla: One who benefits from his hard labor is greater than a God-fearing person, i.e., one who is so enthralled by his fear of God that he sits idly by and does not work. As with regard to a God-fearing person, it is written: “Happy is the man who fears the Lord, who greatly desires His mitzvot” (Psalms 112:1), while with regard to one who benefits from his hard work, it is written: “By the labor of your hands you will live; you are happy and it is good for you” (Psalms 128:2). The Gemara explains this verse to mean that you are happy in this world, and it is good for you in the World-to-Come. And regarding a God-fearing person, happy is the man, is written about him but and it is good for you, is not written about him.
גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיְגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמַיִם. מקשים אם אינו ירא שמים מה יועיל, ואם הוא ירא שמים פשיטא ומאי קא משמע לן? ונראה לי בס"ד יש צדיק מיראה, וזה אינו עושה יותר מן החיוב, וזה ממילא אינו נהנה מיגיעו בעולם הזה אלא הקב"ה שומר שכרו לעולם הבא ויפרנסנו בתורת צדקה, אבל צדיק מאהבה זה עושה יותר מכדי חיובו, וכיון דעושה יותר מחיובו יש לו שכר גם בעולם הזה, דהא דאמרו שכר מצות בהאי עלמא ליכא, היינו שכר חיוב וכמו שפירשו בברייתא דעל מנת שיחיה בני, ולפי זה העובד מאהבה שעושה יותר מכדי חיובו זה נקרא נהנה מיגיעו, והנה אם נזדמן שזה העובד מאהבה שהוא נהנה מן יגיעו, לא באו לידו מצות הרבה כמו אותו צדיק מיראה, ונמצא שבמספר המצות אותו צדיק מיראה גדול ממנו, עם כל זה אומר בכל אופן שיהיה הנה אותו הנהנה מיגיע כפו שהוא צדיק מאהבה נחשב גדול מזה באמת.
אי נמי נראה לי בס"ד דסלקא דעתך ירא שמים ונהנה מיגיע כפו, שיש לו עסק ומלאכה באיזה שעות מן היום, גרע מן ירא שמים שאינו נהנה מיגיעו אלא נותנים לו הספקה ועוסק בתורה כל היום כולו, מפני שזה עוסק בתורה כל היום, וזה עוסק בקצת מן היום, ולהכי קא משמע לן דאדרבה האמת הוא להפך, דירא שמים וגם נהנה מיגיעו עדיף ונראה לרמוז בס"ד מ"ש וטוב לך ביגיע כפים מפני שהיד מתחלתה ועד סופה יש בה טו"ב [17] פרקים עד חיבור הכתף לרמוז מי שהוא יגיע כפים טוב לו.
אי נמי נראה לי בס"ד דסלקא דעתך ירא שמים ונהנה מיגיע כפו, שיש לו עסק ומלאכה באיזה שעות מן היום, גרע מן ירא שמים שאינו נהנה מיגיעו אלא נותנים לו הספקה ועוסק בתורה כל היום כולו, מפני שזה עוסק בתורה כל היום, וזה עוסק בקצת מן היום, ולהכי קא משמע לן דאדרבה האמת הוא להפך, דירא שמים וגם נהנה מיגיעו עדיף ונראה לרמוז בס"ד מ"ש וטוב לך ביגיע כפים מפני שהיד מתחלתה ועד סופה יש בה טו"ב [17] פרקים עד חיבור הכתף לרמוז מי שהוא יגיע כפים טוב לו.
אמר שזולת אושר האמיתי של עה"ב האמור באשרי עוד לו גם בעה"ז והם ג' מיני הצלחות בני חיי ומזוני אשר המה כוללו טובות העה"ז והחל לבארם ואמר על מזוני יגיע כפיך כי תאכל שלא תצטרך לזולת ולא רבוי הון כי מרבה נכסים מרבה דאגה ושמא תאמר מה יתרון לאדם שיהנה מיגיעו והלא אם הוא הולך בדרכיו יתברך כאמור בתורה ומצות ומה בכך אם יפרנסוהו זולתו ויהיה כיששכר וזבולון וכשמעון אחי עזריה לז"א הנה כאשר יגיע כפיך כי תאכל יוכפל טובך כי מלבד אושרך כי אשריך גם תרויח שיהיה הטוב לך לבדך ולא שיטול זולתך המפרנס אותך חלק עמך על שהכינך ללמוד וזהו וטוב לך כי באושר כל הטוב יהי לך כי אשר היה ראוי לתת לך על למודך והראוי לתת למפרנס אותך הכל יהיה לך: