משנה סוכה בה 2,300 מילים בניגוד לשיטה במסורת לעולם לחנך קצר כי יכלו לקצר ולכן היו חייבים וניכר חטא דתי גדול שלא לימדו קצר בספר כאשר אדגים, למשל בפרק ה רק פרט אחד לשמור אבל ראוי להקדים אותו כדי לכלול יחד מקדש עם סוכה כאשר אבאר בגמרא אומנם אפילו כאשר כללתי הוספת פירוש שהוספתי עדיין רק 800 מילים ושל המשנה לבדה יותר קצר וכך יכלו לקצר יותר משני שליש אחרי שחרב המקדש וניכר החטא הגדול לזלזל במסורת כאילו לא נמסרה ללמד קצר
_
משנה סוכה מהדורה מתוקנת
רבי יהודה אמר [דף נא'ב] בוקר שני של חג באו שני כוהנים לשער המקדש היוצא למזרח הפכו פניהם למערב ואמרו אבותינו היו [יחזקאל ח] "אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל י' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ" ואנו ליה וליה עינינו, תקרת נסרים רחבים ארבעה טפחים שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אמר [דף י"ה, א] משם בית שמאי מזיז ומחליף רוב הנסרים, בית הלל אמרו מחליף אחת מבינתיים או מזיז הנסרים משום תעשה ולא מן העשוי, סיום פרק משנה
כי יכלו לקצר כדי למנוע טעות וכי רב יהודה רק לדברי הפוסל שיודה אבל לא פסול וכן רב יוסי רק לדבריו שיודה
גמרא
אמר רב טעם רב יהודה בנסרים שיש בהן ארבעה משום שלא גזר אטו תקרה, שמואל אמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה והלכה כרב באיסורי: יכול סוכה אפילו כשאין מקדש תלמוד לומר [ויקרא כג] ושמחתם לפני י"א שבעת ימים ונאמר בעניין בסכת תשבו שבעת ימים דבר למד מעניינו בזמן מקדש אבל לא אחרי החורבן כי אין היקש למחצה ואין משיבים על ההיקש ועל כורחן הקישן הכתוב והיינו טעם לולב והיינו טעם מלאכה והיינו טעם יום כיפור והיינו טעם חמץ
סיום גמרא בבלי סוכה ויומא
תחליף במקום 55 +86 141 דפים חמישה חודשים של דף יומי
_
משנה כ'ב: אמר רב יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר
ועוד אמר רב יהודה [כא'ב] הסומך סוכתו לכרעי המיטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה
ולעניין הלכה ראינו הלכות שבת מה שאסר רב יהודה מותר אפילו לפי שולחן ערוך ואפילו בשבת כי אין הלכה כדעת יחיד וכן כאן לא פסולה וכן בהמשך כתבו שאין הלכה כרב יהודה וכך האמת לעולם כי אין הלכה כדעת יחיד אפילו כשלא כתבו מרובים חולקים: [משנה כו'ב] נתנו לרבי צדוק לחם פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו: יש טועים שחייב לברך מדרבנן אבל מעשה רב שאין לברך אחריו ואף חטא דתי של ברכה שאינה צריכה כי באמת לא צריכה כמו שהתנא הקדוש לא בירך: [משנה כז'א] אמרו חכמים מיצוה לאכול סעודה בסוכה לילי יו"ט ראשון של חג בלבד, ואם לא אכל אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר (קוהלת א) וחסרון לא יוכל להמנות: רבי יהודה אמר [כט'ב] לולב שנפרדו עליו יאגדנו מלמעלן: ופירשו שאם לא אגד פסול ושאין הלכה כרב יהודה, אף שלא כתבו במשנה אם המרובים חלקו, וכן לעולם אין חשש לדעת יחיד למשל בדין הקודם של רב יהודה במיטה גם אין הלכה כרב יהודה כמו האמת כאן ובהלכות שבת: 5
ר ישמעאל אמר שלושה הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד רבי עקיבה אמר [לד'ב] כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת: וידוע השיטה הלכה כרב עקיבה מחבירו ולא פסל קטום לכן אין חשש ורק בזמן המקדש ככתוב לפני השם ואף שהקריאה המסורתית כפת בלשון רבים ויש אם למקרא עדיין יש לפרש לכם בגלל שהרבה לקחו כף אחת קוראים כפות אומנם גם זה נגד תורה שבעל פה כי בגמרא אמרו לקרוא כפת והמנהג של הדתיים לזלזל כאילו לא אמרו לקרוא כפת וניכר שהדתיים והחרדים לא מייצגים בנאמנות את המסורת הלכתית ולכן השמרו פן תתקרב לרב דתי או חרדי וכדומה כי ילמד אתכם דעות שאין להאמין לו: ואף שאני רגיל לשמור בית שמאי אבל שונה כאן שרק בזמן המקדש עדיף ללמד קצר: אתרוג הירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה [לד'ב] פוסל: ולענין הלכה אמרו רב מאיר ורב יהודה הלכה כרב יהודה ולא שתמיד הלכה כרב יהודה כי תפסת מועט תפסת רק כשחולקים אלה וכן מה שאמרו רב יהודה ורב יוסי הלכה כרב יוסי רק כאשר רב יוסי נגד רב יהודה לדוגמה בהמשך בדין אתרוג כי תפסת מועט תפסת אבל אין לחשוש לדעת יחיד וכן כתב אפילו ספר שולחן ערוך אפילו בהלכות שבת להתיר מה שדעת יחיד אסר ורק החמיר בהרבה דינים לפנים משורת הדין וקלקל מאוד לא להבדיל ולכן השמרו פן תשתמשו בספר שולחן ערוך כלל רק אבדוק סטטיסטיקה בשבילכם בהמשך: שיעור אתרוג קטן אתרוג קטן רבי מאיר אמר כאגוז רבי יהודה אמר [לד'ב] כביצה, והגדול כדי שיאחז שניים בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אמר אפילו בשתי ידיו: ולענין הלכה כנזכר: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה [לו'ב] רבי מאיר אומר אפילו במשיחה:
5
אמר רבי עקיבה [לז'ב] צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושוע שכל העם מטרפין את לולביהם והם לא ניענעו אלא ב"אנא ה' הושיעה נא" בלבד : בראשונה [מא'א] היה לולב ניטל במקדש שבעה ככתוב לפני השם שבעת ימים, ובירושלים יום אחד ככתוב ולקחתם ביום הראשון, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל בירושלים שבעה זכר למקדש
אבל זה זלזול במיצוה לפני השם כאילו אין גבול, וכתב רב שלמה רשי ירושלים אבל רק ירושלים המוקפת חומה כי תפסת מועט תפסת אבל המפרש אפילו ירושלים נגד הלכה כי תפסת מרובה לא תפסת: רבי יוסי אמר [מא'ב] יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות, רבי יהודה אמר [מב'א] בשבת מחזירין למים וביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין: ולענין הלכה אף בשבת מחליף כי אין הלכה כרב יהודה" התקינו [מב'ב] שיהא כל אחד ואחד נוטל לולב בביתו
5
סיום בדיקה סטטיסטית של המשנה כי כבר בדקתי פרק ה
נמצא סך 17 הפרטים.
ונבדוק כמה מ17 הגיעו לשולחן ערוך.