אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק בֵּינֵי אַחֵי וּבֵינֵי שׁוּתָּפֵי, חֲצִיפָא הָוֵי. סַלּוֹקֵי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: נָמֵי מְסַלְּקִינַן. וְאִי מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.
Rav Yehuda says that Rav says: One who takes possession of land that is located between the land of brothers or between the land of partners and causes them trouble is impudent. As for removing him, we do not remove him, as they have no real claim against him. And Rav Naḥman said: We even go as far as to remove him, as one should not do anything that harms another. And if the complaint against him is due to the halakha of one whose field borders the field of his neighbor, as they owned fields bordering on this one, we do not remove him.
נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – מְסַלְּקִינַן לֵיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳״.
The Sages of Neharde’a say: Even if his claim was due to the halakha of one whose field borders the field of his neighbor, we still remove him, as it is stated: “And you shall do that which is right and good in the eyes of the Lord” (Deuteronomy 6:18). One should not perform an action that is not right and good, even if he is legally entitled to do so.
נכדי ידידי ה"ר משה הכהן נ"ל ששמעון יטול [ג' חלקים] וראובן באחד מן הצדדין מקום אשר יפול בו הגורל כההיא דפ"ק דבתרא (י"ב) תרתי ארעתא אתרי ניגרי פרש"י דקאי אההוא גברא דהוה ליה ארעא אמצרא דבי נשא וחולק כך עובדא קמא מיירי בשדה בית הבעל דיכול לומר פעמים מתברכת זו יותר מזו ושייך לומר דמעלינן ליה כנכסי דבר מוריון ור"ת פי' דמילתא באפי נפשא הוא דמעלינן ליה כנכסי דבר מוריון פי' בלא טעם ויכולין למחות ברוחות דמעלינן בלא טעם ואין בזה משום כופין על מדת סדום ועתה יש חילוק בין פרש"י ופר"ת תרי בתי דלא שייך למימר זה מתברך יותר מזה אי איכא לחד מינייהו קרקע אמצרא יהבינן ליה בדמים ולפר"ת לא יהבינן ליה בלא חלוקה אמצרא דידיה ומתוך זה רוצים לפסוק שאם יש לאחד ג' חלקים בבית ולשני חלק אחד שיטול חלקו ע"פ הגורל בכל מקום שיפול לו ורש"י אינו אומר כן אלא יטול ג' חלקים ביחד דהא דאמרינן מעלינן ליה כנכסי דבר מוריון הני מילי כשבא לזכות מכח קרקע הסמוך למצר ושכנגדו אומר אם תרצה סמוך למצר מעלינן לך אבל בקרקע שהוא שותף בו מודה רב יוסף דיהבינן ליה כל חלקו בחד מצרא וכגון זה כופין על מדת סדום והכי חזינן גבי דינא דבר מצרא דשותף עדיף ממצרן(ב"מ ק"ח) ועוד עד כאן לא פליגי רבה ורב יוסף אלא היכא דראובן נהנה ושמעון אינו חסר ומיהו אם לא יתנו במצר שדה אינו נפסד בכך כי לא נגרע בכך דמי שדהו הראשונה ודמי שדה ירושתו אבל בשותפות דבר ידוע הוא שאם יפול רביעית של חלק שמעון באמצע שיגרע בכך דמי חלקו של ראובן ולא יהיו טובים כבראשונה ובהא מודו כולי עלמא כיון דראובן נפסד ושמעון אינו חסר דלא מצי שמעון להפסיד לראובן בלא טעמא ותו לא מידי וכן דנתי לפני ה"ר מאיר ז"ל על מעשה שעשה בווירמשא ונראה בעיני שהיה בדעתו הבו דלא לוסיף עלה ושלום כנפש אשר דודך.
הנה לענין הזה ראוי לומר שלאה הנז' אשר שמה זאת הכוונה רעה במחשבתה כפי הדין וכפי הראוי תופר עצתה זאת כי כן מצאנו ראינו לרז"ל בעלי התלמוד הרבה מעשיות להפר מחשבת בעלי מרמה ולקלקל מחשבתם ולהשיב גמולם בראשם וכההיא דאמרינן בגיטין פ' השולח (גיטין מ' ע"א) ההוא עבדא דהוה דבי תרי קם חדא מינייהו ושחריה לפלגא דידיה אמר אידך השתא שמעי רבנן ומפסדי ליה מינאי אזל אקנייה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו וביבמות פ' ב"ש (יבמות ק"י ע"א) אמרי' הוא עשה שלא כהוגן אף אנו נעשה לו שלא כהוגן. וכן בפ' המקבל (בבא מציעא ק"ח ע"א) אמרינן בענין דינא דבר מצרא אמרי אי זבן גריווא דארעא במציעתא דארעא חזינא אי עידית היא אי זיבורית היא אמינא משום עידית זבן משום זיבורית זבן ואי לא ערמה היא ומפקינן ליה מיניה וכן הרבה מעשיות בתלמוד מענייני' אלו וכל זה הוא הגם שהדין נותן שיתקיים המעשה אלא שרז"ל הפרו עצת המערימים על תמימי דרך ההולכים לפי תומם וכ"ש במעשה דידן שמן הדין שכל דבריה שבלב אינם דברים ואינם מעלים ואינם מורידים ואיידי דאפסידא אנפשה בדלא אתנית ואם היא שבה אחור מלהתנות בפירו' כפי שבועתה כדי שלא יניחוה וילכו להם. לשני פנים הנז' היא מחוייבת לפרוע להם פרעון גמור ואדרבא תקנתה היא קלקלתה עכ"פ. והדברי' בזה באריכות הם מהמותר כי האמת יורה דרכו. ובכן כל צדיק יאחז דרכו לכפות אותה בדברים קשים ומרים ואי לא צייתא לדינם יכפנה במקל ורצועה ואי לא ימחנה בסלווא דלא מבע דמא עד שתפרע לאנשים ההמה הפדיון עד תומו. והעושה זה אלהינו שבשמים ישקיף אליו בעין החמלה ממרומו. ויוסיף בטובתו וירבה את שלומו. הצעיר שלמה דוראן ס"ט: