“Maybe I don’t want to be a princess anymore.”,
Jasmine, Aladin, @Disney
יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הָאוֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי (ישעיה מה, יא). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיָה לָהּ שׁוֹשְׁבִין, כָּל זְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ, הַשּׁוֹשְׁבִין מְפַיֵּס וּמִתְרַצֶּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ. בָּא הַשּׁוֹשְׁבִין לָמוּת, הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן דַּעְתְּךָ עַל אִשְׁתְּךָ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מָה אַתָּה מְצַוֵּנִי עַל אִשְׁתִּי, צַוֵּה אֶת אִשְׁתִּי עָלַי, שֶׁתְּהֵא זְהִירָה בִּכְבוֹדִי. כִּבְיָכוֹל כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, עַד שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי עֲלֵיהֶם וְאַתָּה אוֹמֵר, יִפְקֹד וְגוֹ', צַוֵּה אוֹתָן עָלַי, שֶׁיְּהוּ זְהִירִין בִּכְבוֹדִי.
(Numb. 27:16:) “Let the Lord, [the God of the spirits of all flesh], appoint….” This text is related (to Is. 45:11), “Regarding the things to come, would you question Me concerning My children and command the work of My hands?” A parable: To what is the matter comparable? To a king who took a wife and had a best man (shoshevin). Every time that the king was angry with his wife, the best man would placate him and the king would be reconciled. When the best man was about to die, he began to make a request of the king. He said to him, “Would you please pay attention to your wife [to be foregoing with her after I die].” The king said to him, “Instead of you charging me concerning my wife, charge my wife concerning me, that she be careful with my honor.” So did the Holy One, blessed be He, as it were, say to Moses, “Instead of you charging Me (in Numb. 27:16), ‘Appoint…,’ charge them concerning Me, that they be diligent with My honor.”
לפי שהוא אומר אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם; משל למה הדבר דומה? למלך שהיתה אשתו נפטרת מן העולם, והיתה מפקדתו על בניה. אמרה לו: בבקשה ממך הזהר לי בבני. אמר לה: עד שאת מפקדתני על בני – פקדי בני עלי, שלא ימרדו בי ושלא ינהגו בי מנהג בזיון. כך אמר לו הקב"ה: עד שאתה מפקדני על בני – פקוד בני עלי, שלא ינהגו בי מנהג בזיון, ושלא ימירו את כבודי באלהי הנכר! מהו אומר (דברים לא) כי אביאם אל האדמה, עד שאתה מפקדני על בני – פקוד בני עלי! לכך נאמר צו את בני ישראל: צו – צווי מיד בשעת מעשה, ולדורות, כדאיתא בריש וידבר:
Because Moses said (Ibid. 27:16-17) "Let the L-rd appoint" (over Israel) "someone who will go out before them, etc." An analogy: A king had a wife who, before her death, charged him over her sons saying: I pray you, take care of my sons, etc. The king: Before you charge me over my sons, charge them over me, that they not rebel against me and not cheapen me. Thus the Holy One Blessed be He to Moses: Before you charge Me over My sons, charge them over Me, that they not cheapen Me and that they not exchange My honor for foreign gods. And thus is it written (Devarim 31:19-20) "And now, write for yourselves this song … When I bring them to the land … and they turn to other gods and spurn Me, etc."
Nothing important was ever accomplished without chutzpah. Columbus had chutzpah. The signers of the Declaration of Independence had chutzpah. Don't ever aim doubt at yourself. Laugh at yourself, but don't doubt yourself.
Alan Alda
What is striking about Judaism... ...is that argument and the hearing of contrary views is of the essence of the religious life. Moses argues with God. That is one of the most striking things about him.
Similarly, Jeremiah, posing the age-old question of why bad things happen to good people and good things to bad people... In the same vein, Habakkuk challenged God: “Why do You tolerate the treacherous? Why are You silent while the wicked swallow up those more righteous than themselves?”(Hab. 1:13). Job who challenges God’s justice is vindicated in the book that bears his name... Heaven, in short, is not a safe space in the current meaning of the phrase. To the contrary: God loves those who argue with Him!
Rabbi Johnathan Sacks, C&C, Shemot 5778
“I will greatly expand
Your hard labor—and your pregnancies;
In hardship shall you bear children.
Yet your urge shall be for your husband,
And he shall rule over you.”*rule over you (So NJPS.) I.e., for matters of sexual relations he will have the last word.
לחמי. אֵלּוּ אֵמוּרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ג') "וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה" (ספרי):
לפי שהעם ממליכין את המלך ואין המלך ממליך לעצמו אם אין העם ממליכין אותו
וזהו תענוג גדול להקדוש ברוך הוא, ומדת המלכות הוא מצדינו ובידינו, דהיינו שאנו מכירים גדולתו ומלכותו, ואז הוא נשלם במדת מלכותו כי אין מלך בלא עם, שמחמת העם נתגלה המלכות, ויש לקודשא בריך הוא תענוג גדול מזה:
(לק"י ד"ד ע"א, כש"ט ד"ב סע"ד).
And he should reveal His Kingship, so that everyone will recognize that He is the Ruler of the worlds. This is a great delight for the Holy One.
Now, [a revelation] of His Kingship is from our side. When we acknowledge His greatness and dominion, His trait of Malchus is complete, for “there is no King without a people.” On account of the people, His Kingship is revealed. This gives G‑d great pleasure.
Likutim Yikarim, p. 4a
וְאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. מַלְכִיּוֹת — כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם
And recite before Me on Rosh HaShana verses that mention Kingships, Remembrances, and Shofarot: Kingships so that you will crown Me as King over you
אמרו לפני מלכיות כדי שתמלכוני עליכם, נראה הפי' שיקבלו עליהם עול מלכות שמים ויבטלו דעתם ורצונם לרצון הש"י, היינו שכל מה שבא מהש"י הן לשבט הן לחסד יהי' נח ומקובל ורצוי להם
As the heritage of the congregation of Jacob.
שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי:
“The secret of success is consistency of purpose.” – Benjamin Disraeli