Commandment 19 - To Honour the Kohanim

לב והמצוה השתים ושלשים הצווי שנצטוינו לגדל זרע אהרן ולכבדם ולרוממם ונחשיבם במעלת הקדושה והכבוד ואפילו יסרבו לכך לא נשמע להם. כל זה כבוד ליי יתעלה כיון שלקחם לעבודתו והקרבת קרבנותיו והוא אמרו ״וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהיה לך״ ובא הפרוש וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח בתורה ראשון, ולברך ראשון, ולטול מנה יפה ראשון, וגם לשון ספרא י וקדשתו בעל כרחו כלומר שמצוה זו נצטוינו בה אנחנו ואינה תלויה מרצון הכהן וכך אמר קדשים יהיו לאלהיהם על כרחם והיו קדש לרבות בעלי מומין שלא נאמר כיון שזה אינו ראוי להקריב לחם אלקיו מדוע נעניק לו כבוד ורוממות? לפיכך אמר והיו קדש הזרע המכובד בכללותו תמים ובעל מום.

משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ד׳:א׳

הַכֹּהֲנִּים הֻבְדְּלוּ מִכְּלַל הַלְוִיִּם לַעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג יג) "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים". וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְהַבְדִּיל הַכֹּהֲנִים וּלְקַדְּשָׁם וְלַהֲכִינָם לְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ח) "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב":

Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those Who Serve Therein 4:1

The priests were set aside from the Levites as a whole [to perform] the sacrificial service, as [I Chronicles 23:13] states: "And Aaron was set apart to sanctify him as holy of holies." It is a positive commandment to distinguish the priests, make them holy, and prepare them for the sacrifices, as [Leviticus 21:8] states: "And you shall sanctify him because he offers the food of your God."

משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ד׳:ב׳

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִנְהֹג בָּהֶן כָּבוֹד הַרְבֵּה וּלְהַקְדִּים אוֹתָם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. לִפְתֹּחַ בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן. וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן. וְלִטֹּל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן:

Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those Who Serve Therein 4:2

It is necessary for every Jewish person to show them much honor and to give them priority for every matter of holiness, to begin [reading] the Torah first, to recite the blessings first, and to take a desirable portion first.

ויקרא כ״א:א׳

וַיֹּ֤אמֶר יי אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃

Leviticus 21:1

יי said to Moses: Speak to the priests, the sons of Aaron, and say to them: None shall defile himself for any [dead] person among his kin,

ויקרא כ״א:ח׳

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹקֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יי מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

Leviticus 21:8

and you must treat them as holy, since they offer the food of your God; they shall be holy to you, for I יי who sanctify you am holy.

משנה גיטין ה׳:ח׳

וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

Mishnah Gittin 5:8

These are the matters that the Sages instituted on account of the ways of peace, i.e., to foster peace and prevent strife and controversy: At public readings of the Torah, a priest reads first, and after him a Levite, and after him an Israelite.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:י״ח

בְּכָל קְרִיאָה וּקְרִיאָה מֵאֵלּוּ כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִנְהָג פָּשׁוּט הוּא הַיּוֹם שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ קוֹדֵם לִקְרוֹת לִפְנֵי חָכָם גָּדוֹל יִשְׂרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בְּחָכְמָה קֹדֶם לִקְרוֹת. וְהָאַחֲרוֹן שֶׁגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד הַכּל. לְפִיכָךְ עוֹלֶה וּמַשְׁלִים אֲפִלּוּ גָּדוֹל שֶׁבַּצִּבּוּר:

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:18

In all of these [Torah] readings, a priest reads first; after him, a Levite; and after him, an Israelite. It is common custom at present that even a priest who is a common person is given precedence and allowed to read before a wise man of great stature in Israel.
Whoever is greater than his colleague in wisdom is given precedence regarding the reading [of the Torah]. The last person who rolls the Torah scroll closed receives a reward equivalent to that of all the others. Therefore, even the person of the greatest stature in the community can receive the concluding aliyah.

שולחן ערוך, אורח חיים ר״א:ב׳

לא יקדים חכם ישראל לכהן עם הארץ לברך לפניו דרך חק ומשפט כהונה אבל לתת לו החכם רשות שיברך אין בכך כלום. אבל כהן ת"ח מצוה להקדימו שנאמר וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון: (וע"ל סי' קס"ז סי"ד):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 201:2

...

שולחן ערוך, אורח חיים קל״ה:ד׳

המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות: [מיהו אם יוכל לקרו' עם הש"ץ מלה במלה סגי בכך כדלקמן סי' קל"ט] [אבודרהם] שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 135:4

The widespread custom is that even a Kohen who is an ignoramus reads before a great [Torah] scholar that is a Yisrael (ie. someone not a Kohen or from the tribe of Levi), as long as the Kohen knows how to read. Rem"a: However, if he is able to read word for word with the prayer leader, that is sufficient; like it says later in Siman 139) (Abudraham). For if he doesn't know how to read, how will he recite the blessing on the Torah [reading]?

משנה ברורה קל״ה:ט״ו

(טו) שאם אינו יודע וכו' - וכהיום נוהגין לקרותו אע"פ שאינו יודע לקרות עם הש"ץ מתוך הכתב כ"א בע"פ וגם בזה לא נהגו לדקדק היטב ותלינן דמסתמא יכול לקרוא עם הש"ץ עכ"פ בע"פ ועיין לקמן בסימן קל"ט ס"ד מה שנכתוב שם:

Mishnah Berurah 135:15

...