What's Wrong With Modern Halakha?

א"ר יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל:

Gittin 60b:6

Rabbi Yoḥanan says: The Holy One, Blessed be He, made a covenant with the Jewish people only for the sake of the matters that were transmitted orally [be’al peh], as it is stated: “For on the basis of [al pi] these matters I have made a covenant with you and with Israel” (Exodus 34:27).

משנה תורה, הלכות ממרים א׳:א׳

(א) בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ חַיָּב לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה הַדָּת עֲלֵיהֶן וְלִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶן:

Mishneh Torah, Rebels 1:1

...

משנה תורה, הלכות ממרים ב׳:א׳

(א) בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ וְדָנוּ דִּין. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְנִרְאֶה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ. הֲרֵי זֶה סוֹתֵר וְדָן כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ט) "אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם". אֵינְךָ חַיָּב לָלֶכֶת אֶלָּא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרְךָ:

Mishneh Torah, Rebels 2:1

...

משנה תורה, הלכות ממרים ב׳:ו׳

(ו) הֲרֵי שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין גְּזֵרָה וְדִמּוּ שֶׁרֹב הַקָּהָל יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. וְאַחַר שֶׁגְּזָרוּהָ פִּקְפְּקוּ הָעָם בָּהּ וְלֹא פָּשְׁטָה בְּרֹב הַקָּהָל הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף אֶת הָעָם לָלֶכֶת בָּהּ:

Mishneh Torah, Rebels 2:6

...

Torah that is not a living framework for action is no longer Torah.

-- Rabbi Adin Steinsaltz, 'Strife of the Spirit', p.85

The interpretation of the [Written] Torah was given into the respective hands of every generation so that the Torah would remain alive and develop with the nation.

-- Rabbi moshe Shmuel Glaszner, DOR REVI’I, INTRODUCTION

בבא מציעא ל׳ ב:י״ד

אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דאמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:

Bava Metzia 30b:14

It was taught in the baraita: “That they must perform”; that is referring to acting beyond the letter of the law, as Rabbi Yoḥanan says: Jerusalem was destroyed only for the fact that they adjudicated cases on the basis of Torah law in the city. The Gemara asks: Rather, what else should they have done? Should they rather have adjudicated cases on the basis of arbitrary decisions [demagizeta]? Rather, say: That they established their rulings on the basis of Torah law and did not go beyond the letter of the law.

Rav Ashi wished to preserve not the halachic decisions nor this or that Talmudic issue, but the very movement of the study process, and that, within the set context of a written book, which no longer develops or regenerates itself … Rav Ashi attempted to do the seemingly impossible: to retain mobility and flexibility, the unanswered question and the probing exploration, within a format which is written, edited, and concretely defined.

RABBI ADIN STEINSALTZ, TALMUDIC IMAGES, P. 152

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן טז

אף אם יש סמכות לחכמי הדורות לחדש גזירות, מ"מ אין זה אלא כשעמדו גדולי הדור למנין והסכימו רובם לגזור ולתקן, אבל בודאי שאין כח לשום חכם לגזורולאסור (על כלל ישראל) דברים המותרים מצד הדין, אף אם יהיה מופלג בחכמה ובזקנה.