כשהרצון רפוי

אורות הקודש חלק ג עמוד עז, אימוץ הרצון

כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ הָאָדָם שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא רָפוּי

צָרִיךְ הוּא לְהִתְאַמֵּץ לְחַזְּקוֹ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל דָּבָר טוֹב

שֶׁחֹק טִבְעוֹ מַתְאִים לוֹ.

וְטוֹב יוֹתֵר לַעֲסֹק בְּאִמּוּץ הָרָצוֹן

מִלַּעֲסֹק בִּפְרָטִים שֶׁל הֲטָבוֹת מוּסָרִיּוֹת.

כַּמּוּבָן, בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִים בְּאִמּוּץ הָרָצוֹן,

צְרִיכִים גַּם כֵּן לֹא לִשְׁכֹּחַ מִלַּעֲסֹק בְּטַהֲרָתוֹ וְעִדּוּנוֹ

וּבְהַעֲלָאַת מַדְרֵגָתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה.

אֲבָל הָעֵסֶק הַיְּסוֹדִי אֵצֶל הַלְּקוּיִים בַּחֲלִישׁוּת הָרָצוֹן

צָרִיךְ לִהְיוֹת הָעֵסֶק בְּהַגְבָּרַת עַצְמִיּוּתוֹ שֶׁל הָרָצוֹן

עַל יְדֵי עֵצוֹת שׁוֹנוֹת טִבְעִיּוֹת, מוּסָרִיּוֹת, שִׂכְלִיּוֹת, תּוֹרָנִיּוֹת,

וְלֹא יִרֶף מִשּׁוּם עֵצָה שֶׁתּוּכַל לְהוֹעִיל לְמַטְּרָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל אִמּוּץ כֹּחַ הָרָצוֹן בִּכְלָלוֹ.