Sunset, Sunrise: Seeking God in Times of Darkness Shavuot 5784

וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲ־דֹנָ֣י ה׳ וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃ וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכׇל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כׇּל־מׇתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כׇּל־רֹ֖אשׁ קׇרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃ {פ}

Amos 8:9-10

And it shall happen on that day, said the LORD,

I will make the sun set at noon

and darken the earth on a day of light.

And I will turn your festivals into mourning

and all your songs into lament,

And lay sackcloth on all loins

and every head a shaved pate.

And I will make her as the mourning for one

and her end as a bitter day.

(adapted from Robert Alter)

אבן עזרא על עמוס ח׳:י׳:א׳

והפכתי, ושמתיה - הטעם הארץ כי כל יושביה יתאבלו כאבל אב על בן יחיד.

Ibn Ezra on Amos 8:10:1

And I will make her – That is, the Land; all her inhabitants will mourn like the mourning of a parent over an only child.

ר׳ יוסף אבן כספי

אבל יחיד - על בן היחיד. וגם, שהמתאבל הוא יחיד בצערו; כי אבל רבים - חצי נחמה. והכל נכון יחד.

Rabbi Yosef Ibn Caspi (Provence, 1280-1345)

The mourning for one – over an only child. Also, that the mourner is solitary in their pain; because mourning in community is a partial comfort. And all of these [explanations] fit together.

ר׳ אליעזר מבלגנצי, עמוס ח׳:י׳

ואחריתה כיום מר - כלומר, שאף באחריתה לא יוכלו להתנחם, שתמיד יהיה לכם חדש כתחילתו.

Rabbi Eliezer of Beaugency (France, 12th century)

And her end as a bitter day – That is, even at her end they will not be able to comfort themselves, because it will always feel as fresh as at the beginning.

סנהדרין צ״ח ב:ג׳

אמר עולא ייתי ולא איחמיניה וכן אמר [רבה] ייתי ולא איחמיניה רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה

Sanhedrin 98b:3

§ Ulla says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him, as I fear the suffering that will precede his coming. Likewise, Rabba says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Rav Yosef says: Let the Messiah come, and I will be privileged to sit in the shadow of his donkey’s excrement. I am willing to undergo all the pain and disgrace associated with his arrival.

סנהדרין צ״ח ב:ח׳

וכן אמר ר' יוחנן ייתי ולא איחמיניה א"ל ריש לקיש מ"ט אילימא משום דכתיב (עמוס ה, יט) כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב [ובא הבית] וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר דומה כמי שפגע בו ארי נכנס לעיר פגע בו גבאי דומה כמי שפגעו דוב נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב דומה כמי שנשכו נחש

Sanhedrin 98b:8

And so too Rabbi Yoḥanan said: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Reish Lakish said to him: What is the reason that you are concerned? If we say it is because it is written with regard to the day of God: “As when a man did flee from a lion and a bear met him, or went into the house and leaned his arm on the wall and a snake bit him” (Amos 5:19), that is not a reason. Come, and I will show you a counterpart in this world to the situation described in this verse, as even today one encounters those situations. At a time when a person goes out to the field and is accosted by a guard [santar] who demands payment, his situation is similar to that of one who is accosted by a lion. He then enters the city and is accosted by a royal tax collector. His situation is similar to that of one who is accosted by a bear. He then enters his house and finds his sons and daughters afflicted with famine. His situation is similar to that of one whom a snake bit.

משנה סוטה ט׳:ט״ו

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר... בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה, בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָּנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. (מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

Mishnah Sotah 9:15

Rabbi Eliezer the Great says: ... In the times of the approach of the Messiah, impudence will increase and high costs will pile up. Although the vine shall bring forth its fruit, wine will nevertheless be expensive. And the monarchy shall turn to heresy, and there will be no one to give reproof about this. The meeting place of the Sages will become a place of promiscuity, and the Galilee shall be destroyed, and the Gavlan will be desolate, and the men of the border shall go round from city to city to seek charity, but they will find no mercy. And the wisdom of scribes will putrefy, and people who fear sin will be held in disgust, and the truth will be absent. The youth will shame the face of elders, elders will stand before minors. Normal family relations will be ruined: A son will disgrace a father; a daughter will rise up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law. A man’s enemies will be the members of his household. The face of the generation will be like the face of a dog; a son will no longer be ashamed before his father. And upon what is there for us to rely? Only upon our Father in heaven.

סנהדרין צ״ז א:ט׳

תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעות והגפן יתן פריו והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה מסייע ליה לר' יצחק דא"ר יצחק אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא (ויקרא יג, יג) כולו הפך לבן טהור הוא

Sanhedrin 97a:9

It is taught in a baraita that Rabbi Neḥemya says: During the generation that the son of David comes, arrogance will proliferate and the cost of living will corrupt people so they will engage in deceit. The vine will produce its fruit, and nevertheless, the wine will be costly. And the entire gentile monarchy will be converted to the heresy of Christianity, and there will be no inclination among the people to accept rebuke. This baraita supports the opinion of Rabbi Yitzḥak, as Rabbi Yitzḥak says: The son of David will not come until the entire kingdom will be converted to heresy. Rava says: What is the verse from which this statement is derived? It is the verse: “It is all turned white; he is ritually pure” (Leviticus 13:13). One is a leper and ritually impure only if he has a leprous mark, however small, but not if his skin is completely leprous. Similarly, the world will be redeemed only when the Jewish people reach their lowest point.

סנהדרין צ״ז א:י׳

ת"ר (דברים לב, לו) כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל

Sanhedrin 97a:10

The Sages taught in a baraita: The verse states: “For the Lord shall judge His people and atone for His servants, when He sees that their power is gone and there is none shut up or left” (Deuteronomy 32:36). From the phrase “their power is gone” it is derived that the son of David will not come until informers will proliferate. Alternatively, the Messiah will not come until the number of students of Torah diminishes. Alternatively, the Messiah will not come until the peruta will cease from the purse. Alternatively, the Messiah will not come until they despair from the redemption, as it is stated: “And there is none shut up or left,” as though there were no supporter or helper for the Jewish people.

סנהדרין צ״ז ב:י״ד

אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו כתנאי ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב

Sanhedrin 97b:14

§ Rav says: All the ends of days that were calculated passed, and the matter depends only upon repentance and good deeds. When the Jewish people repent, they will be redeemed. And Shmuel says: It is sufficient for the mourner to endure in his mourning to bring about the coming of the Messiah. Even without repentance, they will be worthy of redemption due to the suffering they endured during the exile. The Gemara notes: This dispute is parallel to a dispute between tanna’im: Rabbi Eliezer says: If the Jewish people repent they are redeemed, and if not they are not redeemed. Rabbi Yehoshua said to him: If they do not repent, will they not be redeemed at all? Rather, the Holy One, Blessed be He, will establish a king for them whose decrees are as harsh as those issued by Haman, and the Jewish people will have no choice but to repent, and this will restore them to the right path.

סנהדרין צ״ח א:י״א

ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב (ישעיהו ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב (ישעיהו נט, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב (ישעיהו מח, יא) למעני אעשה

Sanhedrin 98a:11

And Rabbi Yoḥanan says: The son of David will come only in a generation that is entirely innocent, in which case they will be deserving of redemption, or in a generation that is entirely guilty, in which case there will be no alternative to redemption. He may come in a generation that is entirely innocent, as it is written: “And your people also shall be all righteous; they shall inherit the land forever” (Isaiah 60:21). He may come in a generation that is entirely guilty, as it is written: “And He saw that there was no man, and was astonished that there was no intercessor; therefore His arm brought salvation to Him, and His righteousness, it sustained Him” (Isaiah 59:16). And it is written: “For My own sake, for My own sake will I do it; for how should it be profaned? And My glory I will not give it to another” (Isaiah 48:11).

אורות, זרעונים, הנשמות של עולם התוהו

האידיאליסטים הגדולים רוצים בסדר יפה וטוב, מוצק ואדיר כזה, שאין בעולם לו דוגמא ויסוד, על כן הם מהרסים את הבנוי לפי מדת העולם. המעולים יודעים גם לבנות את העולם הנהרס, אבל הגרועים, שהנטיה האידיאלית היותר עליונה נגעה בהם רק נגיעה כל שהיא, הם רק מחבלים ומהרסים, והם הם המושרשים בעולם התוהו בערכו הנשפל.

נשמות דתוהו גבוהות הן מנשמות דתיקון. גדולות הן מאד, מבקשות הן הרבה מן המציאות, מה שאין הכלים שלהן יכולים לסבול. מבקשות הן אור גדול מאד, כל מה שהוא מוגבל, מוקצב ונערך, אינן יכולות לשאתו... ביותר הן מתגלות באיזה אחרית ימים, בתקופה שלפני הרת עולם, שקודם להויה יצירית חדשה ונפלאה, בתחום שעל התרחבות הגבולים, בטרם לדת חק שממעל לחקים.

בעתותי גאולה מתגברת חוצפה... בועטות הן בכל, בחלק הטוב, בגרעיני האשר המוביל אל המנוחה ושלות העולמים, המוביל אל עדני עד, אל רוממות נצחי נצחים... אבל גבורי כח יודעים, שגלוי כח זה הוא אחד מהחזיונות הבאים לצורך שכלולו של עולם, לצורך אמוץ כחותיה של האומה, האדם והעולם. אלא שבתחלה מתגלה הכח בצורת התהו, ולבסוף ילקח מידי רשעים וינתן בידי צדיקים, גבורים כאריות, שיגלו את אמתת התקון והבנין...

Orot, Seeds, The Souls of the World of Chaos

The great idealists want an order so beautiful and good, so solid and mighty, that it is without real-world example or basis; they therefore destroy anything built according to real-world dimensions. The best of them also know how to build up the world that was destroyed, but the lesser ones – whom the more elevated idealistic inclination has touched only slightly – they only damage and destroy. And they themselves are the ones rooted in the World of Chaos at its most debased level.

The souls of Chaos are beyond the souls of Order. They are so far beyond, they seek so much from reality, more than their abilities can tolerate. They seek such an immensely great light that anything bounded, portioned, or arranged is unable to bear it... They become more apparent in some end-of-days, in the period before the conception of a world, which precedes a new and wondrous creative being, in a field beyond the expansion of boundaries, in anticipation of birthing a law beyond all laws.

In moments of redemption, audacity grows stronger... They kick at everything, at the good part, at the seeds of satisfaction that bring a person to rest and the world to stability, that bring a person to eternal joy, the ever-eternal heights... But those of courageous strength know that this show of force is one of the apparitions that come in order to perfect the world, to firm up the bravery of the People, the individual, and the world. While this power initially reveals itself in the form of Chaos, in the end it will be taken from wicked hands and placed in righteous hands, courageous as lions, who will reveal the true order and structure...

מאור עינים, יתרו ד׳

או יאמר בשעה שהקדימו כו׳ אמר מי גילה רז זה לבני כו׳. וצריך להבין איך אפשר לעשות קודם שישמע מה לעשות גם מה היה ענין התפארות השם יתברך שהתפאר בזה כל כך במה שהקדימו נעשה לנשמע:

Me'or Einayim, Yitro 4

Or you could say, “At the moment when Israel put [we will do before we will listen, a heavenly voice] said: ‘Who revealed this secret to my children?’” (Shabbat 88a). And we must understand how it is possible to do before one hears what to do, as well as the basis for Blessed God’s praise, complimenting [Israel] so much because they put we will do before we will listen.

מאור עינים, יתרו ה׳

אך האמת שהאדם הוא אינו יכול לעמוד תמיד על מדריגה אחת כי החיות רצוא ושוב שבא ומסתלק דהיינו כשהוא דבוק בהשם יתברך הוא מרגיש חיות ותענוג ואחר כך מסתלק ונופל מדריגתו ויש בזה רזין דאורייתא בטעם הדבר למה צריך ליפול ממדריגתו וטעם אחד הוא כדי שיבוא אחר כך למדריגה יותר גדולה שבכל דבר צריך להיות העדר קודם להויה וכשרוצים להגביה למדריגה יותר גדולה צריך להיות העדר קודם לכן צריך ליפול ממדריגה שהוא עכשיו:

Me'or Einayim, Yitro 5

But the truth is that no person is able to stay at one level always, because the life-force ebbs and flows, it comes and goes, meaning that when he is attached to Blessed God he feels life-force and pleasure; and afterward he moves away and falls from his level. And contained in this are secrets of Torah, the reason why it is necessary to fall from his level; and one reason is so that he can arrive afterward at an even greater level, for in every thing there must be Absence before Presence. When we want to rise to an even greater level there must be absence beforehand, therefore one must fall from the level at which one currently stands.

מאור עינים, יתרו ו׳

והנה צריך האדם שגם בנפלו ממדריגתו יתאמץ לעלות אל ה׳ באותו מדריגה שהוא עכשיו כי צריך להאמין שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ואפילו במדריגה שהוא עכשיו יש גם כן השם יתברך כי לית אחר פנוי מיניה רק שהוא מצומצם מאוד וזהו (תהלים קי״ג, ג׳) ממזרח שמש עד מבואו וגו׳ שהצדיק נקרא שמש כמאמר עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל וכו׳ הרי שהצדיק נקרא שמש וזהו ממזרח שמש דהיינו שהמוח שלו בהיר וזך ודבוק בהשם יתברך עד מבואו דהיינו כשמסתלק הבהירות ונפל ממדריגתו ולעולם צריך להיות מהולל שם ה׳ ולמתאמץ לעלות אל השם יתברך באותו מדריגה שהוא עכשיו:

Me'or Einayim, Yitro 6

So a person must, even in falling from his level, make an effort to rise up to God in the level at which he now stands; for one must believe that all the earth is full of God’s glory (Isaiah 6:3) and no place is void of Him, and even on the level at which he now stands, Blessed God is also there because no place is void of Him, only He is very contracted. And this is [the meaning of the verse] From the rising of the sun until it goes down [the LORD’s name is to be praised] (Psalm 113:3), for the tzaddik is called “the sun” as in the teaching, “Before Eli’s sun set, the sun of Samuel the Ramatite had risen etc.” (Yoma 38b), thus a tzaddik is called the sun. And this is [the meaning of] From the rising of the sun, which is when one’s mind is clear and pure and attached to Blessed God, until it goes down, which is when the clarity departs and he falls from his level. But one must always live by the LORD’s name is to be praised, and make an effort to rise up to Blessed God in the level at which he now stands.

מאור עינים, יתרו ז׳

וזהו נקרא נעשה קודם ונשמע אף בנפילתינו ממדירגתינו להדבק בהשם יתברך באותה מדריגה כנ״ל ואחר כך נמשע שעיקר השמיעה הוא לשון הבנה דהיינו שבא למדריגה יותר גדולה כנ״ל וזה הוא עיקר קבלת התורה שקבלו ישראל ולכן התפאר השם יתברך בזה מאוד שקבלו התורה בגודל האמת והשיגו האמת שלעולם יהיו דבוקים בהשם יתברך ולא יפרדו ממנו אף בנפלם ממדריגתם וזהו עיקר ההילוך וההנהגה הישראלית ובזה צריך להלך ובמה יבוא להשם יתברך כשנפל ממדריגתו שהרי ניטל ממנו המוחין והדעת אף שהשם יתברך הוא מלא כל הארץ כבודו דהיינו אפילו במקום שהוא כל הארץ שכולו ארציות שהוא רק חומר עב אף על פי כן מלא כבודו יתברך והנה השם יתברך נקרא חיי החיים דהיינו שכל החיים שבעולם בהמות חיות ועופות ומין האדם החיות שלהם הוא השם יתברך וזהו חי החיים שהוה יתברך החיות של כל החיים ויחשוב כשנפל ממדרגתו הלא חי אני ומי הוא החיות שלי הלא הבורא יתברך ונמצא יש כאן גם כן הוא יתברך אך שהוא מצומצם מאוד:

Me'or Einayim, Yitro 7

And this is called we will do before we will listen – even in our falling from our level, to attach to Blessed God in that level as we have explained above; and afterwards we will listen, since the essence of listening is understanding, meaning that one will come to an even greater level as we have explained above. And this is the essence of receiving the Torah that Israel received, and therefore Blessed God greatly praised them for this: that they accepted the Torah in the fullness of Truth and comprehended Truth, that they would forever be attached to Blessed God and would not separate from God even when they fell from their level. This is the essence of the Jewish journey and conduct, and this is how a person must walk. And how can a person come to Blessed God once he has fallen from his level, since his mind-states and Awareness have been taken from him? But Blessed God, all the earth is full of God’s glory, that is, even in a place that is all the earth, which is entirely materialistic, which is only dense matter, nevertheless it is full of God’s Blessed Glory. So it is that Blessed God is called the Life of Living, meaning that all the living things in the world, animals, beasts, and birds, and the human species, their life-force is Blessed God. And this is “Life of Living,” that Blessed God is the life-force of all living things. And one should think, when one falls from one’s level, “Do I not live? And who is my life-force? It is the Blessed Creator!” And one will find that Blessed God is also here, even though God is very contracted.

מאור עינים, יתרו י״ב

והטעם למה צריך ליפול ממדרגתו הוא כך דהנה יש נשמות נפולים יש שנפלו מששת ימי בראשית ויש שנופלים בכל דור ודור ומתגלגלים והם נע ונד ואינם יכולים לבוא אל השם יתברך כי אין להם במה לבוא שבחיים חיותם עסקו בהבלי עולם הזה ולא עשו כלום וכשהצדיק נופל ממדריגתו ואחר כך קם כמאמר (משלי כ״ד, ט״ז) שבע יפול צדיק וקם וכשקם ועולה אל השם יתברך מעלה עמו אותם נשמות הנ״ל והנה אינו יכול להעלות אלא אותן נשמות שהם משרשו ולכן צריך כל אדם ליפול ממדריגתו כדי להעלות נשמות שהם משרשו והבן:

Me'or Einayim, Yitro 12

And the reason why he must fall from his level is this: because there are fallen souls; those that fell during the six days of Creation and those that fell in each and every generation. And they are reincarnated, and they are fugitive and wanderer (Gen. 4:12) and can not come to Blessed God because they have nothing through which to come; for in their life of life-force they engaged in this world’s vanities and achieved nothing. But when the tzaddik falls from his level and afterward rises as in the verse, seven times the tzaddik falls and stands (Proverbs 24:16), when he stands and rises up to Blessed God he lifts with him those souls we have mentioned. Now, he can only lift those souls who are from his root; and therefore every person must fall from his level in order to lift up the souls that are from his root, and understand this.